Page 21 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל

‫מושבה גרמנית בעיר ישראלית ‪ 21‬קתדרה‬

‫כנסייה ארמנית) בצומת הרחובות דרך בית לחם ועמק רפאים‪ ,‬ועד רחוב פטרסון ותחילת בתי המגורים‬
‫של המושבה המיועדים לשימור‪ .‬במתחם זה נמצאים המבנים של שני בתי הספר של הטמפלרים‪ ,‬אשר‬
‫שומרו ושולבו במתחם המלון‪ 67.‬שילובם של הבניינים הישנים והנטושים — שעד ‪ 1996‬פעל בהם‬

‫מכון הסיבים — יש בו גם שימור וגם החייאה על מנת להציל מבנים נטושים אלה‪.‬‬

‫ד‪ .‬השוואת מצב השימור הנוכחי במושבות‬

‫כדי לברר עד כמה נובעים ההבדלים בין המושבות כיום — מבחינת מצב השימור — מהשפעת העיר‬
‫הישראלית שבה נמצאת כל מושבה‪ ,‬השוויתי בין המושבות על פי שלושה קריטריונים‪ :‬שימור המבנים‬
‫הטמפלריים והמארג היישובי; תוספות בנייה והסרות בנייה לסוגיהן; מאבקים ציבוריים בתוכניות‬

‫פיתוח (שבוצעו ושלא בוצעו)‪.‬‬

‫שימור המבנים הטמפלריים והמארג היישובי‬
‫כמה בתים היו בכל מושבה ברגע הנתון אז‪ ,‬כלומר בשנת ‪ ,1917‬וכמה מהם השתמרו כיום בעיר‬
‫הישראלית המודרנית? יש להעיר כי נקודת הזמן שהגדרתי כאז בעייתית‪ ,‬מפני שנבנו במושבות בתים‬
‫טמפלריים גם אחרי ‪ ,1917‬אך זהו עניין שולי יחסית‪ ,‬משתי סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬גרעיני המושבות כבר‬
‫היו בנויים ומבוססים בשנת ‪ 1917‬ולא עברו שינויים דרסטיים בימי המנדט‪ .‬ככלל השלטון הבריטי‬
‫לא היטיב עם הטמפלרים‪ ,‬ראה בהם נתיני אויב‪ ,‬והגלה את תושבי המושבות הדרומיות (שרונה‪ ,‬יפו‪,‬‬
‫ירושלים ווילהלמה) למצרים עם סיום המלחמה בשנת ‪ 68.1918‬הם אומנם הורשו לחזור ארצה בשנת‬
‫‪ ,1921‬אך לא זכו שוב למעמד הרם שהעניק להם השלטון המקומי בתקופה העות'מאנית וליראת‬
‫הכבוד שרחש להם‪ 69.‬שנית‪ ,‬הבנייה בתקופת המנדט כבר הייתה לרוב בחומרים מודרניים‪ ,‬כמו בטון‬
‫או לבנים‪ ,‬ובסגנונות חדשניים כמו הבאוהאוס‪ ,‬ועל כן הייתה שונה מאוד מסגנון הבנייה הטמפלרי‬

‫המקורי‪70.‬‬
‫כרמל הציג בספרו המגולל את קורות הטמפלרים עד ערב מלחמת העולם הראשונה נתונים על‬
‫מספרי התושבים והמבנים בכל מושבה‪ .‬הוא התבסס על דברי גוטפריד הרדג — בנו בכורו של גיאורג‬
‫דוד הרדג‪ ,‬מייסד המושבה הגרמנית בחיפה — בהרצאה בשטוטגרט בשנת ‪ 71.1910‬לדברי הרדג היו‬
‫בחיפה ‪ 750‬תושבים ו־‪ 322‬מבנים‪ ,‬בשרונה ‪ 250‬תושבים ו־‪ 73‬מבנים ובירושלים ‪ 400‬תושבים ו־‪77‬‬
‫מבנים‪ .‬אולם אלו מספרים בעייתיים ולא מדויקים‪ ,‬שנועדו להרשים את הקהל בגרמניה‪ ,‬שהשתוקק‬
‫לשמוע על הצלחות התנועה‪ .‬מבחינה של מספר הבתים בשטח כפי שהם מתועדים במפות דאז‬

‫‪ 6 7‬קרויאנקר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.160–153‬‬
‫‪H. Glenk, H. Blaich & M. Haering, From Desert Sands to Golden Oranges: The History of the German Templers 6 8‬‬

‫‪Settlement of Sarona in Palestine 1871–1947, Victoria 2005, p. 76‬‬
‫‪ 69‬אולי זו הסיבה להצטרפותם לתנועה הנאצית בימי השלטון הבריטי‪ .‬ראו‪ :‬כנען (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)1‬‬

‫‪ 70‬על בנייה טמפלרית טיפוסית ראו‪ :‬בן ארצי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪G. Hardegg, Die deutschen Siedlungen in Palästina, Stuttgart 1910, pp. 8, 18, 22 7 1‬‬