Page 18 - etmol_04
P. 18
מפקדי ,רחוקד״ אבל מערכת התקשורת ג׳מל פחה )מימיו( והרס פון קרסנשטיין בחזית סיני
בזירד ,הארצישראלית היתה עלובה מאוד
וד,יד ,הכרח לפקד על המיבצעים קרוב כ הגרמנים הקימו חיל־משלוח מיוחד ש שנת .1917וכך נגנזה התכנית לכבוש
כל האפשר לחזית או להשאיר למפקדי עמד להישלח למזרח-התיכון שכלל תות מחדש את בגדד וכוחות ״אילדרים״ הוע
המישנד ,סמכויות נרחבות ביותר ואילו חנים ,מטוסים ,בתי-חולים ,פלוגות תו ברו לחזית ארץ-ישראל .גנרל פלקנהיץ
פלקנדדין ניסה לפקד על חזית עזה־באר־ בלה ובמרכזו עמד ה״קורפום האסייני״ ,תבע בתוקף ,כי כל הכוחות בזירה יוכפפו
שבע מחלב שבצפון סוריה ואחר־כך מ שהכיל חטיבות חיל־רגלים מובחרות ב לו ובא בעימות חריף עם ג׳מל פחה .פלקג-
ירושלים .וכך הפסיד פלקנד,יין גם את מיוחד .לכוח ניתן שם צופן ״פשה״ ו היין בנה לעצמו מפקדה על טר.רת הקצו
ירושלים ושנה אחר־כך את ארץ־ישראל הוא רוכז בבסיס במחוז שלזיה ,התאמן נה הגרמנית ,כשהקצינים התורכיים ה
למלחמה במזרח-התיכמ וצוייד במיוחד זוטרים משמשים במתורגמנים בלבד.
כולה. כדי שיוכל להילחם בזירה דלת אמצעים .פלקנהיין גם לא הבין ,כי החייל התורכי
מחמת הדרכים הקשות בקדמת אסיה הפרימיטיבי ,הסובל מתת-תזונה ,מצריד
הספריה חוזרת לארץ ומכיוון שהקשר היבשתי בין גרמניה ו בציוד גרוע ומונהג בצורה גרועה — אי
תורכיה היה מושתת על קו מסילת-ברזל ננו יכול לבצע מיבצעים מסובכים ,דוג
ומה קרה לד״ר ויגר ,אם נכונד .השער אחת ,נמשכה העכרת כוחות ״אילדרים״ מת הגנה ניידת המלווה במכות-נגד וב-
תנו ,כי הוא העסקן היהודי7 ליעדם הרבה זמן מעבר למתוכנן .בינ התקפות-נגד רבות תחבולות ותושיה ,כפי
תיים גמרו האנגלים את חציית סיני ,הגי שהיה רגיל אליהן בחזית צרפת .כמו
הוא חזר לגרמניה ,היה פעיל באירגון עו לעזה ותקפו אותה פעמיים בתחילת באירופה ,ביקש לפקד על המיבצעים מ
החיילים הוותיקים וסגן יושב־ראש ב־
״אגודד ,המרכזית של אזרחי גרמניה בני
הדת היהודית״ .האגודד ,היתד ,לא ציו
נית ,אבל וינר צידד בהשתתפות בפעי
לות קרן־היסוד ובסוכנות היהודית ה
מורחבת .הוא ביקר כמד ,פעמים בארץ־
ישראל ופירסם ספר על ביקורו .הפטריו
טיות הגרמנית הלוהטת לא עזרה .עם
עלות היטלר לשלטון ,ברח להולנד ו־
אחר־כך לאנגליה וייסד את ״ספריית וינר״,
ספריה חשובד ,על הנאציזם ומקורותיו.
בשנת 1964מת בלונדון.
אבל המעגל נסגר ,שכן ספרייתו נרכ־
שד ,על־ידי האוניברסיטה של תל־אביב
ועד שנת 1980תועבר לארץ! וכך ,אם
לא בעל המכתב עצמו ,הרי מפעלו ה
חשוב הגיע לארץ.
מכ תבו של ד״ר דינר תורגם על־ידי
אליקי ם ואלאך .לעיון נוסף :״ מסעי
ה מ ל ח מ ה בארץ־ישראל״ מ א ת גנרל
ויול.
אבי האיש המופיע בצילום הוא
-שמחתי למצוא בחוברת ״עת־מול״ מספטמבר 1975את
תמונת אבי ז״ל יוסף ליפשיץ .תמונתו מופיעד ,בין צילומי
יעקב בן־דוב ,ה״פוטוגרף״ ,ותחתיה כתוב מ״נכבדי ירושלים״.
למען הדיוק ,היה צריך להיות מ״נכבדי חיפה״ ,כי אבא עלה
לחיפה בשנת 1906ופתח שם את בית־המסחר הראשון לצרכי
כתיבה ונייר .אבא היה מראשי הקהילה בחיפה ,פעיל בענייני
ציבור וכלכלה ,זכה לראות בהקמת מדינת ישראל ונפטר
שנתיים לאחר הקמתה.
המשפחה היהודית בירושלים באותם עמודים היא משפחת
צמרינסקי ,קרובי משפחה שלי ,משפחה ירושלמית ותיקה.
מר צמרינסקי היה מראשוני חרשי העץ בירושלים ויצר
מעץ־זית ״גמלים״ ,״קישוטים״ ,קסתות דיו וכר .אמן אמיתי.
אמו של רב־אלוף מקלף היא בת משפחת צמרינסקי ונד
מה לי שהזוג הצעיר המופיע בתמונד ,הם הוריו שהתיישבו
במוצא.
מיכאל ליפשיץ
18