Page 13 - etmol_04
P. 13

‫ברר שרובם אינם מומחים והמעטים בי­‬                                    ‫דה של המשפחה‪.‬‬           ‫רופא בעל כורחו‬
‫ניהם שידעו את רזי המקצוע סירבו ל­‬            ‫איש לא נמלט מאימי הקדחת‪ ,‬הפוע­‬
‫למד את המלאכה לפועלים המקומיים‪,‬‬              ‫לים‪ ,‬בראשות אקמן מנהיגם‪ ,‬התקוממו‬          ‫דיזנגוף היה מנהל המפעל‪ ,‬אולם עסק‬
‫והיה הכרח לפטרם‪ ,‬לשלם להם פיצויים‪,‬‬           ‫ודרשו מדיזנגוף להעתיק את בית‪-‬החרו‪-‬‬        ‫גם במלאכות אחרות‪ ,‬כמו רפואה‪ ...‬סיפר‬
‫ולהביא תחתם פועלים אחרים מצ׳כוס‪-‬‬             ‫שת רחוק מהביצות‪ ,‬לפי הוראת הבארון‬         ‫על־כך לאחר שנים ‪ :‬״בבואי להשתקע ב־‬
                                             ‫ניטעו במקום אקליפטוסים )הם‪-‬הם ה­‬          ‫טנטורה‪ ,‬לשם ייסוד בית־חרושת לזכוכית‪,‬‬
                                    ‫לובקיה‪.‬‬  ‫עצים הענפים המתנשאים כעת במקום(‪,‬‬          ‫הבאתי עמדי מעבדה כימאית לבדיקת‬
‫לא עבר זמן רב והתברר גם להנהלת‬               ‫אבל ללא הועיל ! פועלים רבים נטשו את‬       ‫החומרים המקומיים — החול‪ ,‬הסיד‪ ,‬האב­‬
‫היקבים‪ ,‬כי זול ונוח יותר לשלוח את‬                                                      ‫נים וכד׳‪ .‬כאשר ראו ערביאי המקום את‬
‫היין לחוץ‪-‬לארץ בחביות‪ ,‬ואם צריך בק­‬                               ‫העבודה ואת המקום‪.‬‬    ‫המעבדה על כל כליה וחמריה מסודרת‬
‫בוקים‪ ,‬אפשר לקנות בזול בקבוקים משו­‬                                                    ‫בארונות ועל שולחנות‪ ,‬החליטו כי זה‬
                                                     ‫דיזנגוף כועס‬
           ‫משים במצרים ובארץ‪-‬ישראל‪.‬‬                                                             ‫בית־מרקחת ואני רופא חולים״‪,‬‬
‫בשנה השלישית לקיום המפעל‪ ,‬ב‪,1895-‬‬            ‫ד״ר הלל יפה‪ ,‬הרופא בזכרון‪-‬יעקב‪,‬‬           ‫וכך באו התושבים אל דיזנגוף וביק­‬
‫הציע דיזנגוף לבארון לסגור את המזגגה‪.‬‬         ‫פנה אל הבארון ב‪ 25-‬ביוני ‪ : 1894‬״אני‬      ‫שוהו לרפאותם מתחלואיהם‪ .‬אך הוא‪ ,‬כמו­‬
‫הבארון לא נענה מיד וביקש שדיזנגוף‬            ‫פונה אליך בבקשה לשים‪-‬לב אל המצב‬           ‫בן‪ ,‬סירב לעשות זאת‪ .‬פעם חלה שומר‬
‫יבוא אישית לפאריס‪ ,‬להסביר לו את‬              ‫בטנטורה‪ .‬משם מביאים אלינו כל יום‬          ‫המפעל הערבי‪ ,‬יוסיף‪ ,‬בקדחת ודרש מ‪-‬‬
‫הקשיים‪ .‬בסוף שנת תרנ״ה עזב דיזנגוף‬           ‫חולים קשים וגם אנושים‪ .‬אני והחובש‬         ‫דיזנגוף לרפאו‪ .‬האיש עמד על דעתו ו‪-‬‬
‫את המקום וחיותמן נשאר לחסל את עניי­‬          ‫נוסעים לטנטורה לכל הפחות ‪ 3‬פעמים‬          ‫דיזנגוף נתן לו את תרופותיו שלו‪-‬עצמו‬
‫ני המפעל ולסדר את הפיצויים לפועלים‪.‬‬          ‫בשבוע‪ ,‬וכל פעם מוצאים שם הרבה חו­‬         ‫כנגד הקדחת‪ .‬מאז גבר ה״מוניטין״ שלו‬
‫אחר‪-‬כך הלך עם עוד פועלים לייסד את‬            ‫לים‪ .‬שמעתי שבקרוב תתחדשנה העבו­‬           ‫כרופא‪-‬חולים‪ .‬בעקבות זאת נאלץ פעם‬
                                             ‫דות בבית־החרושת‪ ,‬אני חושש מאוד ל­‬         ‫לרפא את הנערה פטמה‪ ,‬בת השייח׳ סעיד‪,‬‬
                                     ‫מטולה‪.‬‬  ‫תוצאות‪ .‬לדעתי אסור להחזיק פועלים‬          ‫וכשהצילה ממוות דחקו בו הערבים ש­‬
                                             ‫רבים במקום הזה‪ ,‬כי אין רע ממנו בכל‬        ‫יקחנה לאשה‪ ,‬באמרם! ״שייח׳ מעיד יתן‬
     ‫לשמור את הבניין!‬                        ‫הארץ‪ ,‬בפרט בקיץ״‪ .‬כעבור חוזתזז הוא‬        ‫לך את בתו לאשה בלי כל מוהר ומחיר״‪...‬‬
                                             ‫מספר כי בשובו מפארים שהה אצלו דיזנ‪-‬‬       ‫הבארון בא לבקר במפעל‪ ,‬בו השקיע‬
‫מאז חלפו עשרות שנים‪ .‬בטנטורה קמו‬             ‫גוף שעה קלה‪ ,‬ומוסיף! ״אין דעתו נוחה‬       ‫‪ 50‬אלף פראנקים )מתוכם שולמו כספים‬
‫שני יישובים עבריים פורחים‪ ,‬נחשולים‬           ‫ממני‪ .‬הלא אני‪ ,‬בתור רופא‪ ,‬גורם לסגי­‬      ‫לשייח׳ים של טנטורה לבל יפריעו ב­‬
‫ודור‪ ,‬ורבבות אנשים באים למקום בחוד­‬          ‫רת בית‪-‬החרושת‪ .‬כבר שלחתי מחצית‬            ‫עבודה(‪ ,‬בלי לגלות בתחילה את זהותו‪,‬‬
                                             ‫אנשי טנטורה לשפיה‪ .‬שם האקלים נחמד‪.‬‬        ‫אחר‪-‬כך בעברו בין המכונות‪ ,‬התלכלך‬
      ‫שי הקיץ‪ ,‬לטבול במי החוף היפה‪.‬‬          ‫בטנטורה נותרו מעטים‪ ,‬והעבודה מעטה‪,‬‬        ‫מנתזי טין‪ .‬הפועלים נבהלו אך האורח‬
‫המזגגה נטושה‪ .‬מדי פעם נהרס חלק‬                                                         ‫הנכבד הרגיעם! לא נורא להתלכלך ב‪-‬‬
‫אחר של הבניין‪ .‬לפני כעשרים שנה נהרס‬                                 ‫למראית‪-‬עין בלבד״‪.‬‬
‫ביתו של דיזנגוף והבתים האחרים‪ .‬עתה‬           ‫אך לא רק הקדחת התנכלה למפעל‪ ,‬בין‬                  ‫בית‪-‬חרושת יהודי בא ‪-p‬ישראל‪...‬‬
‫נותר רק בניין בית‪-‬החרושת‪ ,‬ההולך ו­‬           ‫היהודים לא נמצאו פועלים בעלי‪-‬מקצוע‬        ‫במשך הזמן נתגלו קשיים רבים בעבו­‬
‫נהרס גם הוא‪ .‬ואין להבין מדוע לא יישמר‬         ‫וצריך היה להביא מומחים נוצרים מ­‬         ‫דת המפעל‪ .‬ביצות כבארה השתרעו סמוך‬
‫הבית‪ ,‬הרי המזגגה היא אחד הנסיונות‬             ‫צרפת‪ ,‬ואלה עלו ביוקר רב וגם התנהגו­‬      ‫למקום‪ ,‬והיו בהן יתושי‪-‬קדחת שתקפו‬
‫החלוציים בתעשיה העברית בארץ‪ .‬יש‬               ‫תם היתה מחוצפת‪ .‬נושא זה גרם לדי‪-‬‬         ‫את פועלי המפעל בצורה קשד‪ .,‬גם צינה‪,‬‬
‫לשמרו כזכרון ומוזיאון לתולדות התעשיה‬          ‫זנגוף קשיים רבים‪ .‬הוא נסע מספר פע­‬        ‫רעיית דיזנגוף‪ ,‬חלתה בקדחת בעת הריו­‬
 ‫והמלאכה בראשית ההתיישבות החדשה‪.‬‬              ‫מים לרוסיה‪ ,‬צרפת וצ׳כוסלובקיה להביא‬      ‫נה‪ .‬היא נסעה לפאריס כדי להתרפא‪ ,‬אך‬
 ‫אפשר להקים כאן גם תצוגה של מימצאי‬            ‫פועלים יהודים מומחים‪ ,‬אך בבואם הת­‬        ‫שם מתה הילדה שנולדה לה‪ ,‬הבת היחי­‬
 ‫תל‪-‬דאר הסמוך‪ .‬חייבים אנו לשמר את‬
 ‫שרידי העבר ואת הבניין היפה בטנטורה‪,‬‬
 ‫זכר לפרשיה מעניינת בתולדות היישוב‪.‬‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18