Page 13 - etmol_04

‫ברר שרובם אינם מומחים והמעטים בי­‬ ‫דה של המשפחה‪.‬‬ ‫רופא בעל כורחו‬
‫ניהם שידעו את רזי המקצוע סירבו ל­‬ ‫איש לא נמלט מאימי הקדחת‪ ,‬הפוע­‬
‫למד את המלאכה לפועלים המקומיים‪,‬‬ ‫לים‪ ,‬בראשות אקמן מנהיגם‪ ,‬התקוממו‬ ‫דיזנגוף היה מנהל המפעל‪ ,‬אולם עסק‬
‫והיה הכרח לפטרם‪ ,‬לשלם להם פיצויים‪,‬‬ ‫ודרשו מדיזנגוף להעתיק את בית‪-‬החרו‪-‬‬ ‫גם במלאכות אחרות‪ ,‬כמו רפואה‪ ...‬סיפר‬
‫ולהביא תחתם פועלים אחרים מצ׳כוס‪-‬‬ ‫שת רחוק מהביצות‪ ,‬לפי הוראת הבארון‬ ‫על־כך לאחר שנים ‪ :‬״בבואי להשתקע ב־‬
‫ניטעו במקום אקליפטוסים )הם‪-‬הם ה­‬ ‫טנטורה‪ ,‬לשם ייסוד בית־חרושת לזכוכית‪,‬‬
‫לובקיה‪.‬‬ ‫עצים הענפים המתנשאים כעת במקום(‪,‬‬ ‫הבאתי עמדי מעבדה כימאית לבדיקת‬
‫לא עבר זמן רב והתברר גם להנהלת‬ ‫אבל ללא הועיל ! פועלים רבים נטשו את‬ ‫החומרים המקומיים — החול‪ ,‬הסיד‪ ,‬האב­‬
‫היקבים‪ ,‬כי זול ונוח יותר לשלוח את‬ ‫נים וכד׳‪ .‬כאשר ראו ערביאי המקום את‬
‫היין לחוץ‪-‬לארץ בחביות‪ ,‬ואם צריך בק­‬ ‫העבודה ואת המקום‪.‬‬ ‫המעבדה על כל כליה וחמריה מסודרת‬
‫בוקים‪ ,‬אפשר לקנות בזול בקבוקים משו­‬ ‫בארונות ועל שולחנות‪ ,‬החליטו כי זה‬
‫דיזנגוף כועס‬
‫משים במצרים ובארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫בית־מרקחת ואני רופא חולים״‪,‬‬
‫בשנה השלישית לקיום המפעל‪ ,‬ב‪,1895-‬‬ ‫ד״ר הלל יפה‪ ,‬הרופא בזכרון‪-‬יעקב‪,‬‬ ‫וכך באו התושבים אל דיזנגוף וביק­‬
‫הציע דיזנגוף לבארון לסגור את המזגגה‪.‬‬ ‫פנה אל הבארון ב‪ 25-‬ביוני ‪ : 1894‬״אני‬ ‫שוהו לרפאותם מתחלואיהם‪ .‬אך הוא‪ ,‬כמו­‬
‫הבארון לא נענה מיד וביקש שדיזנגוף‬ ‫פונה אליך בבקשה לשים‪-‬לב אל המצב‬ ‫בן‪ ,‬סירב לעשות זאת‪ .‬פעם חלה שומר‬
‫יבוא אישית לפאריס‪ ,‬להסביר לו את‬ ‫בטנטורה‪ .‬משם מביאים אלינו כל יום‬ ‫המפעל הערבי‪ ,‬יוסיף‪ ,‬בקדחת ודרש מ‪-‬‬
‫הקשיים‪ .‬בסוף שנת תרנ״ה עזב דיזנגוף‬ ‫חולים קשים וגם אנושים‪ .‬אני והחובש‬ ‫דיזנגוף לרפאו‪ .‬האיש עמד על דעתו ו‪-‬‬
‫את המקום וחיותמן נשאר לחסל את עניי­‬ ‫נוסעים לטנטורה לכל הפחות ‪ 3‬פעמים‬ ‫דיזנגוף נתן לו את תרופותיו שלו‪-‬עצמו‬
‫ני המפעל ולסדר את הפיצויים לפועלים‪.‬‬ ‫בשבוע‪ ,‬וכל פעם מוצאים שם הרבה חו­‬ ‫כנגד הקדחת‪ .‬מאז גבר ה״מוניטין״ שלו‬
‫אחר‪-‬כך הלך עם עוד פועלים לייסד את‬ ‫לים‪ .‬שמעתי שבקרוב תתחדשנה העבו­‬ ‫כרופא‪-‬חולים‪ .‬בעקבות זאת נאלץ פעם‬
‫דות בבית־החרושת‪ ,‬אני חושש מאוד ל­‬ ‫לרפא את הנערה פטמה‪ ,‬בת השייח׳ סעיד‪,‬‬
‫מטולה‪.‬‬ ‫תוצאות‪ .‬לדעתי אסור להחזיק פועלים‬ ‫וכשהצילה ממוות דחקו בו הערבים ש­‬
‫רבים במקום הזה‪ ,‬כי אין רע ממנו בכל‬ ‫יקחנה לאשה‪ ,‬באמרם! ״שייח׳ מעיד יתן‬
‫לשמור את הבניין!‬ ‫הארץ‪ ,‬בפרט בקיץ״‪ .‬כעבור חוזתזז הוא‬ ‫לך את בתו לאשה בלי כל מוהר ומחיר״‪...‬‬
‫מספר כי בשובו מפארים שהה אצלו דיזנ‪-‬‬ ‫הבארון בא לבקר במפעל‪ ,‬בו השקיע‬
‫מאז חלפו עשרות שנים‪ .‬בטנטורה קמו‬ ‫גוף שעה קלה‪ ,‬ומוסיף! ״אין דעתו נוחה‬ ‫‪ 50‬אלף פראנקים )מתוכם שולמו כספים‬
‫שני יישובים עבריים פורחים‪ ,‬נחשולים‬ ‫ממני‪ .‬הלא אני‪ ,‬בתור רופא‪ ,‬גורם לסגי­‬ ‫לשייח׳ים של טנטורה לבל יפריעו ב­‬
‫ודור‪ ,‬ורבבות אנשים באים למקום בחוד­‬ ‫רת בית‪-‬החרושת‪ .‬כבר שלחתי מחצית‬ ‫עבודה(‪ ,‬בלי לגלות בתחילה את זהותו‪,‬‬
‫אנשי טנטורה לשפיה‪ .‬שם האקלים נחמד‪.‬‬ ‫אחר‪-‬כך בעברו בין המכונות‪ ,‬התלכלך‬
‫שי הקיץ‪ ,‬לטבול במי החוף היפה‪.‬‬ ‫בטנטורה נותרו מעטים‪ ,‬והעבודה מעטה‪,‬‬ ‫מנתזי טין‪ .‬הפועלים נבהלו אך האורח‬
‫המזגגה נטושה‪ .‬מדי פעם נהרס חלק‬ ‫הנכבד הרגיעם! לא נורא להתלכלך ב‪-‬‬
‫אחר של הבניין‪ .‬לפני כעשרים שנה נהרס‬ ‫למראית‪-‬עין בלבד״‪.‬‬
‫ביתו של דיזנגוף והבתים האחרים‪ .‬עתה‬ ‫אך לא רק הקדחת התנכלה למפעל‪ ,‬בין‬ ‫בית‪-‬חרושת יהודי בא ‪-p‬ישראל‪...‬‬
‫נותר רק בניין בית‪-‬החרושת‪ ,‬ההולך ו­‬ ‫היהודים לא נמצאו פועלים בעלי‪-‬מקצוע‬ ‫במשך הזמן נתגלו קשיים רבים בעבו­‬
‫נהרס גם הוא‪ .‬ואין להבין מדוע לא יישמר‬ ‫וצריך היה להביא מומחים נוצרים מ­‬ ‫דת המפעל‪ .‬ביצות כבארה השתרעו סמוך‬
‫הבית‪ ,‬הרי המזגגה היא אחד הנסיונות‬ ‫צרפת‪ ,‬ואלה עלו ביוקר רב וגם התנהגו­‬ ‫למקום‪ ,‬והיו בהן יתושי‪-‬קדחת שתקפו‬
‫החלוציים בתעשיה העברית בארץ‪ .‬יש‬ ‫תם היתה מחוצפת‪ .‬נושא זה גרם לדי‪-‬‬ ‫את פועלי המפעל בצורה קשד‪ .,‬גם צינה‪,‬‬
‫לשמרו כזכרון ומוזיאון לתולדות התעשיה‬ ‫זנגוף קשיים רבים‪ .‬הוא נסע מספר פע­‬ ‫רעיית דיזנגוף‪ ,‬חלתה בקדחת בעת הריו­‬
‫והמלאכה בראשית ההתיישבות החדשה‪.‬‬ ‫מים לרוסיה‪ ,‬צרפת וצ׳כוסלובקיה להביא‬ ‫נה‪ .‬היא נסעה לפאריס כדי להתרפא‪ ,‬אך‬
‫אפשר להקים כאן גם תצוגה של מימצאי‬ ‫פועלים יהודים מומחים‪ ,‬אך בבואם הת­‬ ‫שם מתה הילדה שנולדה לה‪ ,‬הבת היחי­‬
‫תל‪-‬דאר הסמוך‪ .‬חייבים אנו לשמר את‬
‫שרידי העבר ואת הבניין היפה בטנטורה‪,‬‬
‫זכר לפרשיה מעניינת בתולדות היישוב‪.‬‬

‫‪13‬‬