Page 13 - etmol_04
P. 13
ברר שרובם אינם מומחים והמעטים בי דה של המשפחה. רופא בעל כורחו
ניהם שידעו את רזי המקצוע סירבו ל איש לא נמלט מאימי הקדחת ,הפוע
למד את המלאכה לפועלים המקומיים, לים ,בראשות אקמן מנהיגם ,התקוממו דיזנגוף היה מנהל המפעל ,אולם עסק
והיה הכרח לפטרם ,לשלם להם פיצויים, ודרשו מדיזנגוף להעתיק את בית-החרו- גם במלאכות אחרות ,כמו רפואה ...סיפר
ולהביא תחתם פועלים אחרים מצ׳כוס- שת רחוק מהביצות ,לפי הוראת הבארון על־כך לאחר שנים :״בבואי להשתקע ב־
ניטעו במקום אקליפטוסים )הם-הם ה טנטורה ,לשם ייסוד בית־חרושת לזכוכית,
לובקיה. עצים הענפים המתנשאים כעת במקום(, הבאתי עמדי מעבדה כימאית לבדיקת
לא עבר זמן רב והתברר גם להנהלת אבל ללא הועיל ! פועלים רבים נטשו את החומרים המקומיים — החול ,הסיד ,האב
היקבים ,כי זול ונוח יותר לשלוח את נים וכד׳ .כאשר ראו ערביאי המקום את
היין לחוץ-לארץ בחביות ,ואם צריך בק העבודה ואת המקום. המעבדה על כל כליה וחמריה מסודרת
בוקים ,אפשר לקנות בזול בקבוקים משו בארונות ועל שולחנות ,החליטו כי זה
דיזנגוף כועס
משים במצרים ובארץ-ישראל. בית־מרקחת ואני רופא חולים״,
בשנה השלישית לקיום המפעל ,ב,1895- ד״ר הלל יפה ,הרופא בזכרון-יעקב, וכך באו התושבים אל דיזנגוף וביק
הציע דיזנגוף לבארון לסגור את המזגגה. פנה אל הבארון ב 25-ביוני : 1894״אני שוהו לרפאותם מתחלואיהם .אך הוא ,כמו
הבארון לא נענה מיד וביקש שדיזנגוף פונה אליך בבקשה לשים-לב אל המצב בן ,סירב לעשות זאת .פעם חלה שומר
יבוא אישית לפאריס ,להסביר לו את בטנטורה .משם מביאים אלינו כל יום המפעל הערבי ,יוסיף ,בקדחת ודרש מ-
הקשיים .בסוף שנת תרנ״ה עזב דיזנגוף חולים קשים וגם אנושים .אני והחובש דיזנגוף לרפאו .האיש עמד על דעתו ו-
את המקום וחיותמן נשאר לחסל את עניי נוסעים לטנטורה לכל הפחות 3פעמים דיזנגוף נתן לו את תרופותיו שלו-עצמו
ני המפעל ולסדר את הפיצויים לפועלים. בשבוע ,וכל פעם מוצאים שם הרבה חו כנגד הקדחת .מאז גבר ה״מוניטין״ שלו
אחר-כך הלך עם עוד פועלים לייסד את לים .שמעתי שבקרוב תתחדשנה העבו כרופא-חולים .בעקבות זאת נאלץ פעם
דות בבית־החרושת ,אני חושש מאוד ל לרפא את הנערה פטמה ,בת השייח׳ סעיד,
מטולה. תוצאות .לדעתי אסור להחזיק פועלים וכשהצילה ממוות דחקו בו הערבים ש
רבים במקום הזה ,כי אין רע ממנו בכל יקחנה לאשה ,באמרם! ״שייח׳ מעיד יתן
לשמור את הבניין! הארץ ,בפרט בקיץ״ .כעבור חוזתזז הוא לך את בתו לאשה בלי כל מוהר ומחיר״...
מספר כי בשובו מפארים שהה אצלו דיזנ- הבארון בא לבקר במפעל ,בו השקיע
מאז חלפו עשרות שנים .בטנטורה קמו גוף שעה קלה ,ומוסיף! ״אין דעתו נוחה 50אלף פראנקים )מתוכם שולמו כספים
שני יישובים עבריים פורחים ,נחשולים ממני .הלא אני ,בתור רופא ,גורם לסגי לשייח׳ים של טנטורה לבל יפריעו ב
ודור ,ורבבות אנשים באים למקום בחוד רת בית-החרושת .כבר שלחתי מחצית עבודה( ,בלי לגלות בתחילה את זהותו,
אנשי טנטורה לשפיה .שם האקלים נחמד. אחר-כך בעברו בין המכונות ,התלכלך
שי הקיץ ,לטבול במי החוף היפה. בטנטורה נותרו מעטים ,והעבודה מעטה, מנתזי טין .הפועלים נבהלו אך האורח
המזגגה נטושה .מדי פעם נהרס חלק הנכבד הרגיעם! לא נורא להתלכלך ב-
אחר של הבניין .לפני כעשרים שנה נהרס למראית-עין בלבד״.
ביתו של דיזנגוף והבתים האחרים .עתה אך לא רק הקדחת התנכלה למפעל ,בין בית-חרושת יהודי בא -pישראל...
נותר רק בניין בית-החרושת ,ההולך ו היהודים לא נמצאו פועלים בעלי-מקצוע במשך הזמן נתגלו קשיים רבים בעבו
נהרס גם הוא .ואין להבין מדוע לא יישמר וצריך היה להביא מומחים נוצרים מ דת המפעל .ביצות כבארה השתרעו סמוך
הבית ,הרי המזגגה היא אחד הנסיונות צרפת ,ואלה עלו ביוקר רב וגם התנהגו למקום ,והיו בהן יתושי-קדחת שתקפו
החלוציים בתעשיה העברית בארץ .יש תם היתה מחוצפת .נושא זה גרם לדי- את פועלי המפעל בצורה קשד .,גם צינה,
לשמרו כזכרון ומוזיאון לתולדות התעשיה זנגוף קשיים רבים .הוא נסע מספר פע רעיית דיזנגוף ,חלתה בקדחת בעת הריו
והמלאכה בראשית ההתיישבות החדשה. מים לרוסיה ,צרפת וצ׳כוסלובקיה להביא נה .היא נסעה לפאריס כדי להתרפא ,אך
אפשר להקים כאן גם תצוגה של מימצאי פועלים יהודים מומחים ,אך בבואם הת שם מתה הילדה שנולדה לה ,הבת היחי
תל-דאר הסמוך .חייבים אנו לשמר את
שרידי העבר ואת הבניין היפה בטנטורה,
זכר לפרשיה מעניינת בתולדות היישוב.
13