Page 9 - etmol_04
P. 9
כן מתאר יעקב מדרשי בספרו על לא חל ,למרבה הפלא ,כל שינוי ב
על אבטיח חיי יוסף אהרונוביץ את הופעתה נושאי כתיבתה :כאז כן עתה המ
ותפוח גן־העדן הראשונה של דבורה בארון בארץ־ שיכה העיירה הלי ט אית לשמש רקע
אליעזר ברגמן ורעייתו רבקד,־ לסיפורים והגיבורים נלקחו כולם ישראל.
סילא וילדיהם עלו לארץ־ישראל
לפני מאה־וארבעים שנד ,מגרמניה דבורה בארון ,בתו של רב ,עלתה מעולם זה ,כשהיא מ ת אר ת לעתים
והשתכנו בירושלים .מצויים בידי
נו מכתבים שכתבו מן הדרך ומ־ לארץ ב ^ורף של שנת תרע״א ) (1911א ת עצמה בדמות הילדה חנה ,בת
ארץ-ישראל לקרוביהם .מן המכת
בים מקבלים אנו תמונה מן החיים בהיותה כבת ,24לאחר שכבר פיר־ הרב ,היושבת בבית אביה ומקשיבה
בארץ-ישראל באותה תקופה .בין
השאר מתארת רבקד-,םילא את סמה שורה של סיפורים בכתבי־עת לעניינים הנדונים שם וקול ט ת בדרך
פירות הארץ שלא ראתה כדוגמ
תם עד בואה לארץ-ישראל — של או ת ה תקופה וזכתה לדברי זו א ת העולם .דבר זה תמוה ביותר
האבטיח השוקל לדבריה 5-10קי
לוגרם והעגבניה אותה היא מכנה שבח של סופרים ועורכים ובראשם לנוכח העובדה שבארץ־ישראל נע
״תפוח גן עדן״ .המכתב הוא משנת
ברנר .בת 16היתה כשפירסמה את שו בשנים הללו מעשים גדולים ו
11835
״יש כאן עכשיו פרי ,בעונד ,ה סיפורה הראשון ו ק ס ם מיוחד נת כבירים .בי תם של דבורה בארון ויו
זאת׳ מוזר מאוד :צומח על האד
מה ,ירוק מבחוץ ,מבפנים אדום לווה לה כאשה-סופרת בעברית .סף אהרונוביץ היה גם אחד המוק
הרבה .משקלו של אחד הוא עד
10עד 25פפונד )כחמישה עד דים לפעילות חברתית ,מפלגתית ו רשמים ראשונים
עשרה קילוגרם( וטעים מאוד .כל תרבותית תו ס ס ת ובית ועד לסופ
פעם כשאני אוכלת פרוסה ,הייתי
רוצה מאוד ,שיהיה כזה גם לאנ בתחילה רוב שעות היו ם שהתה רים ולעסקנים ,ואף־על-פי-כן ,לא
שים שלנו שם. בחדרה שבשכונת נוה-צדק .עם שקי דבק בדבורה מאומה מכל המציאות
בכלל ,יש הרבה מאוד פירות,
טובים מאוד ,אך הם די ביוקר, עת השמש ראוה מטיילת לעתים המתחד שת בארץ והיא הוסיפה לט
כמו כל השאר ,גם לחם .אך צומח
הרבה ,שום דבר אינו חסר .ב על שפת הים .ביקרה פעמיים ב וות א ת חוט חיי הם של גיבוריה
ייחוד אני רוצה להזכיר את מה
שקוראים ׳תפוחי גן עדן׳ )בסבי קלוב של הפועלים ולא באה עוד יוצאי העיירה הליטאית.
בתנו כלל אין יודעים אותם( .מש
תמשים בהם הרבה מאוד בסאלאט, לשם .לימים ,בסיפורה ״הגולים״ עובדה זו נתונה להסברים שונים,
במרקים ,כירקות מבושלים .אפ
שר להתקינם בשישה אופנים — אך כולם בגדר השערה בלבד ,שכן תיארה כיצד נראתה אז יפו:
וכל-כך טובים ! אנו ,כל בני הבית,
מחבבים אותם מאוד .הם בריאים ״ סי מ ט או ת מעוקלות שנעירת ה קשה מאוד לרדת לשורשיה של תו
מאוד ונרשמים על-ידי הרופאים
חמורים מ הד הד ת בהן כקול השו פעה מסוג זה .יתכן שהרגישה ש
אפילו לחולים״.
פר ,מדרכות זרועות קליפות של בנ כוחה רב לתאר דפוסי חיים קבו
א .ב.
נה ומבטים לוה טים של ילידי ה עים ומוצקים שנתגבשו ב מסור ת ה
מקום ,ה מזדקרים כחודי שיפודים עוברת מדור לדור ואילו בארץ־יש
ראל המציאות עדיין רופפת ומשתנה מתון מאפל החנויות.
בחדרי המלון נדף ריח של נפט בלי הרף ,ויתכן שהרגישה שהחיים
לין וה מי טו ת מסוככות הפילות העי בעיירה היהודית ה ק טנ ה הולכים
רו רגש של כובד בלב בשיעור גדלן .ונעלמים ,בניה עוזבים אותה ותוך
בלילה השמיעו מכונות-הה שקאה זמן קצר לא יהיה שם ושארית ל
בתוך הפרדסים א ת נביחותיהן הקצ אשר היה בה ולכן יש צורך להנציח
רות ,ה חדות .הים געש למטה ,אימ ולשמור בזכרון הדורות הבאים את
תני וקרוב כל-כן ,עד כי נדמה היה ,המציאות שהיתה ולא תהיה עוד.
כי מלחך הוא בגליו ,כמו באניה ,היא קיבלה עליה תפקיד זה והג
את שיפולי הקירות .מבין קפלי ה “-דירה או תו כתפקיד המצלמה :״ו
מצעות הגיחו יתושים והתנפלו ב הרי אני רואה את עצמי כמין זכו
חמת רצח על הפנים ,על כפות ה -כית נגטיבית ,שנשארה רק היא ה
יחידה לאחר שאבד העצם המצולם. ידים .היה חם ,חם״.
כעבור זמן־מה ביקרה דבורה ב כלום לא שומה עלי — למען הקי ם
מערכת עיתון ״הפועל הצעיר״ ,ש -ל הם לדברים זכר — להטביע את
היתה בנוה-צדק והציעה לעורך יוסף רישומי על הנייר ז״
אהרונוביץ מסיפוריה .הוא קיבלם תהיה הסיבה אשר תהיה העוב
ברצון .השניים נתיידדו .יוסף אה -דה עומדת בעינה :העלמה עם ה
רונוביץ הציע לדבורה בארון לשמש צמות ישבה בנוה-צדק ליד יפו ה
כעורכת ספרו תי ת של העתון והיא הומיה וליד תל-אביב אשר ק מ ה זה
הסכימה .הידידות נהפכה לאהבה עתה ואחר-כך התגוררה בתל-אביב
הגדלה והולכת ואף־על-פי-כן ,ארץ־ והשניים נישאו.
עלייתה לארץ־ישראל הביאה בר ישראל שימשה רקע רק למספר זעום
כה ופריחה ליצירתה הספרותית .של סיפוריה.
הסופרת שהיתה מחמירה עם עצ
מה ביותר ,בבואה כעבור שנים ,ל סי פו ר הגירוש
כנס את סיפוריה לקובץ אחד ,לא אבל פרשה אחת בחיי היישוב ש
כללה ב תוכם את הסיפורים שנכ מקצתה מתרחשת בארץ ורובה מ
תבו לפני עלייתה לארץ־ישראל ,ל חוצה לה ,נמצאה ראויה לכתוב
הוציא סיפור אחד ,ואף ציוותה ב עליה באריכות ,הלא היא גזירת
צוואתה לבתה ,שלא לחזור ולהד הגירוש והגלות שנגזרה בימי מלח
מת העולם הראשונה על יהודי ארץ פיס סיפורים ״פסולים״ אלה.
אולם בעוד שעלייתה לארץ־ישר -ישראל שסירבו לקבל את הנתינות
אל הביאה שינוי ברמת כתיבתה ,התורכיתf .