Page 9 - etmol_04

‫כן מתאר יעקב מדרשי בספרו על לא חל‪ ,‬למרבה הפלא‪ ,‬כל שינוי ב­‬

‫על אבטיח‬ ‫חיי יוסף אהרונוביץ את הופעתה נושאי כתיבתה ‪ :‬כאז כן עתה המ­‬

‫ותפוח גן־העדן‬ ‫הראשונה של דבורה בארון בארץ־ שיכה העיירה הלי ט אית לשמש רקע‬

‫אליעזר ברגמן ורעייתו רבקד‪,‬־‬ ‫לסיפורים והגיבורים נלקחו כולם‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫סילא וילדיהם עלו לארץ־ישראל‬
‫לפני מאה־וארבעים שנד‪ ,‬מגרמניה‬ ‫דבורה בארון‪ ,‬בתו של רב‪ ,‬עלתה מעולם זה‪ ,‬כשהיא מ ת אר ת לעתים‬
‫והשתכנו בירושלים‪ .‬מצויים בידי­‬
‫נו מכתבים שכתבו מן הדרך ומ־‬ ‫לארץ ב ^ורף של שנת תרע״א )‪ (1911‬א ת עצמה בדמות הילדה חנה‪ ,‬בת‬
‫ארץ‪-‬ישראל לקרוביהם‪ .‬מן המכת­‬
‫בים מקבלים אנו תמונה מן החיים‬ ‫בהיותה כבת ‪ ,24‬לאחר שכבר פיר־ הרב‪ ,‬היושבת בבית אביה ומקשיבה‬
‫בארץ‪-‬ישראל באותה תקופה‪ .‬בין‬
‫השאר מתארת רבקד‪-,‬םילא את‬ ‫סמה שורה של סיפורים בכתבי־עת לעניינים הנדונים שם וקול ט ת בדרך‬
‫פירות הארץ שלא ראתה כדוגמ­‬
‫תם עד בואה לארץ‪-‬ישראל —‬ ‫של או ת ה תקופה וזכתה לדברי זו א ת העולם‪ .‬דבר זה תמוה ביותר‬
‫האבטיח השוקל לדבריה ‪ 5-10‬קי­‬
‫לוגרם והעגבניה אותה היא מכנה‬ ‫שבח של סופרים ועורכים ובראשם לנוכח העובדה שבארץ־ישראל נע­‬
‫״תפוח גן עדן״‪ .‬המכתב הוא משנת‬
‫ברנר‪ .‬בת ‪ 16‬היתה כשפירסמה את שו בשנים הללו מעשים גדולים ו­‬
‫‪11835‬‬
‫״יש כאן עכשיו פרי‪ ,‬בעונד‪ ,‬ה­‬ ‫סיפורה הראשון ו ק ס ם מיוחד נת­ כבירים‪ .‬בי תם של דבורה בארון ויו­‬
‫זאת׳ מוזר מאוד‪ :‬צומח על האד­‬
‫מה‪ ,‬ירוק מבחוץ‪ ,‬מבפנים אדום‬ ‫לווה לה כאשה‪-‬סופרת בעברית‪ .‬סף אהרונוביץ היה גם אחד המוק­‬
‫הרבה‪ .‬משקלו של אחד הוא עד‬
‫‪ 10‬עד ‪ 25‬פפונד )כחמישה עד‬ ‫דים לפעילות חברתית‪ ,‬מפלגתית ו­‬ ‫רשמים ראשונים‬
‫עשרה קילוגרם( וטעים מאוד‪ .‬כל‬ ‫תרבותית תו ס ס ת ובית ועד לסופ­‬
‫פעם כשאני אוכלת פרוסה‪ ,‬הייתי‬
‫רוצה מאוד‪ ,‬שיהיה כזה גם לאנ­‬ ‫בתחילה רוב שעות היו ם שהתה רים ולעסקנים‪ ,‬ואף־על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬לא‬

‫שים שלנו שם‪.‬‬ ‫בחדרה שבשכונת נוה‪-‬צדק‪ .‬עם שקי­ דבק בדבורה מאומה מכל המציאות‬
‫בכלל‪ ,‬יש הרבה מאוד פירות‪,‬‬
‫טובים מאוד‪ ,‬אך הם די ביוקר‪,‬‬ ‫עת השמש ראוה מטיילת לעתים המתחד שת בארץ והיא הוסיפה לט­‬
‫כמו כל השאר‪ ,‬גם לחם‪ .‬אך צומח‬
‫הרבה‪ ,‬שום דבר אינו חסר‪ .‬ב­‬ ‫על שפת הים‪ .‬ביקרה פעמיים ב­ וות א ת חוט חיי הם של גיבוריה‬
‫ייחוד אני רוצה להזכיר את מה‬
‫שקוראים ׳תפוחי גן עדן׳ )בסבי­‬ ‫קלוב של הפועלים ולא באה עוד יוצאי העיירה הליטאית‪.‬‬
‫בתנו כלל אין יודעים אותם(‪ .‬מש­‬
‫תמשים בהם הרבה מאוד בסאלאט‪,‬‬ ‫לשם‪ .‬לימים‪ ,‬בסיפורה ״הגולים״ עובדה זו נתונה להסברים שונים‪,‬‬
‫במרקים‪ ,‬כירקות מבושלים‪ .‬אפ­‬
‫שר להתקינם בשישה אופנים —‬ ‫אך כולם בגדר השערה בלבד‪ ,‬שכן‬ ‫תיארה כיצד נראתה אז יפו‪:‬‬
‫וכל‪-‬כך טובים ! אנו‪ ,‬כל בני הבית‪,‬‬
‫מחבבים אותם מאוד‪ .‬הם בריאים‬ ‫״ סי מ ט או ת מעוקלות שנעירת ה­ קשה מאוד לרדת לשורשיה של תו­‬
‫מאוד ונרשמים על‪-‬ידי הרופאים‬
‫חמורים מ הד הד ת בהן כקול השו­ פעה מסוג זה‪ .‬יתכן שהרגישה ש­‬
‫אפילו לחולים״‪.‬‬
‫פר‪ ,‬מדרכות זרועות קליפות של בנ­ כוחה רב לתאר דפוסי חיים קבו­‬
‫א‪ .‬ב‪.‬‬
‫נה ומבטים לוה טים של ילידי ה­ עים ומוצקים שנתגבשו ב מסור ת ה­‬

‫מקום‪ ,‬ה מזדקרים כחודי שיפודים עוברת מדור לדור ואילו בארץ־יש­‬

‫ראל המציאות עדיין רופפת ומשתנה‬ ‫מתון מאפל החנויות‪.‬‬

‫בחדרי המלון נדף ריח של נפט­ בלי הרף‪ ,‬ויתכן שהרגישה שהחיים‬

‫לין וה מי טו ת מסוככות הפילות העי­ בעיירה היהודית ה ק טנ ה הולכים‬

‫רו רגש של כובד בלב בשיעור גדלן‪ .‬ונעלמים‪ ,‬בניה עוזבים אותה ותוך‬

‫בלילה השמיעו מכונות‪-‬הה שקאה זמן קצר לא יהיה שם ושארית ל­‬

‫בתוך הפרדסים א ת נביחותיהן הקצ­ אשר היה בה ולכן יש צורך להנציח‬

‫רות‪ ,‬ה חדות‪ .‬הים געש למטה‪ ,‬אימ­ ולשמור בזכרון הדורות הבאים את‬
‫תני וקרוב כל‪-‬כן‪ ,‬עד כי נדמה היה‪ ,‬המציאות שהיתה ולא תהיה עוד‪.‬‬
‫כי מלחך הוא בגליו‪ ,‬כמו באניה‪ ,‬היא קיבלה עליה תפקיד זה והג­‬

‫את שיפולי הקירות‪ .‬מבין קפלי ה‪ “-‬דירה או תו כתפקיד המצלמה‪ :‬״ו­‬

‫מצעות הגיחו יתושים והתנפלו ב­ הרי אני רואה את עצמי כמין זכו­‬

‫חמת רצח על הפנים‪ ,‬על כפות ה‪ -‬כית נגטיבית‪ ,‬שנשארה רק היא ה­‬

‫יחידה לאחר שאבד העצם המצולם‪.‬‬ ‫ידים‪ .‬היה חם‪ ,‬חם״‪.‬‬

‫כעבור זמן־מה ביקרה דבורה ב­ כלום לא שומה עלי — למען הקי ם‬

‫מערכת עיתון ״הפועל הצעיר״‪ ,‬ש‪ -‬ל הם לדברים זכר — להטביע את‬

‫היתה בנוה‪-‬צדק והציעה לעורך יוסף רישומי על הנייר ז״‬

‫אהרונוביץ מסיפוריה‪ .‬הוא קיבלם תהיה הסיבה אשר תהיה העוב­‬

‫ברצון‪ .‬השניים נתיידדו‪ .‬יוסף אה‪ -‬דה עומדת בעינה ‪ :‬העלמה עם ה­‬

‫רונוביץ הציע לדבורה בארון לשמש צמות ישבה בנוה‪-‬צדק ליד יפו ה­‬

‫כעורכת ספרו תי ת של העתון והיא הומיה וליד תל‪-‬אביב אשר ק מ ה זה‬

‫הסכימה‪ .‬הידידות נהפכה לאהבה עתה ואחר‪-‬כך התגוררה בתל‪-‬אביב‬

‫הגדלה והולכת ואף־על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬ארץ־‬ ‫והשניים נישאו‪.‬‬

‫עלייתה לארץ־ישראל הביאה בר­ ישראל שימשה רקע רק למספר זעום‬

‫כה ופריחה ליצירתה הספרותית‪ .‬של סיפוריה‪.‬‬

‫הסופרת שהיתה מחמירה עם עצ­‬

‫מה ביותר‪ ,‬בבואה כעבור שנים‪ ,‬ל­ סי פו ר הגירוש‬

‫כנס את סיפוריה לקובץ אחד‪ ,‬לא אבל פרשה אחת בחיי היישוב ש­‬

‫כללה ב תוכם את הסיפורים שנכ­ מקצתה מתרחשת בארץ ורובה מ­‬

‫תבו לפני עלייתה לארץ־ישראל‪ ,‬ל­ חוצה לה‪ ,‬נמצאה ראויה לכתוב‬

‫הוציא סיפור אחד‪ ,‬ואף ציוותה ב­ עליה באריכות‪ ,‬הלא היא גזירת‬

‫צוואתה לבתה‪ ,‬שלא לחזור ולהד­ הגירוש והגלות שנגזרה בימי מלח­‬

‫מת העולם הראשונה על יהודי ארץ‬ ‫פיס סיפורים ״פסולים״ אלה‪.‬‬

‫אולם בעוד שעלייתה לארץ־ישר‪ -‬ישראל שסירבו לקבל את הנתינות‬

‫אל הביאה שינוי ברמת כתיבתה‪ ,‬התורכית‪f .‬‬