Page 4 - etmol_04
P. 4

‫וכמותו היו עומדים בראש ההנהגה באותם ימים טראגיים‪,‬‬
‫היתה משתררת הבנה בין היהודים והרומאים‪ ,‬שכן היהודים‬
‫היו מוצאים בטיטוס איש בעל מידות‪ ,‬שאין כוונתו אכזריות‬

                                                           ‫לשמה‪.‬‬

‫שני ע מי ם גדולים‬

‫לכל אורך ספרו ביקש יוספוס לומר‪ ,‬כי היהודים וה­‬                    ‫שבויים יהודים נושאים את המנורה — תבליט מתור שער טיטוס‬
‫רומאים הם שני עמים גדולים‪ ,‬שהמלחמה ביניהם איננה‬
‫בלתי נמנעת ושקיום בשלום ביניהם אפשרי‪ ,‬אילמלא הקיצו­‬                            ‫עוצמתה של רומא‬
‫נים בשני המחנות — הקנאים מצד אחד ונציבים אוהבי בצע‬
‫מן הצד השני‪ :‬הם שגררו את שני העמים להתנגשות בלתי‬                  ‫בגיל עשרים־ושש ביקר יוספוס ברומא‪ ,‬התרשם מכוחה‬
‫הכרחית‪ .‬אף־על־פי־כן‪ ,‬את עיקר הביקורת מכוון יוספוס כלפי‬            ‫ומתפארתה והגיע למסקנה שאין יכולת לעמוד נגד המעצמה‬
‫הקיצונים היהודים‪ ,‬שתבעו להילחם ברומאים עד הסוף המר‪.‬‬               ‫הגדולה שתנצח בכל מלחמה‪ .‬יחסו למרד היהודי היה מהסס‬
‫היהודים — אומר יוספוס — לא סבלו מהרומאים באותה‬                    ‫מתחילתו וגם כשקיבל את הפיקוד על הגליל לא האמין‬
‫מידה שסבלו אחד מן השני; הטרגדיה באה באשמתם של‬                     ‫בנצחון יהודי‪ ,‬ואם קיבל את הפיקוד‪ ,‬היה זה מכיוון שלא רצה‬
                                                                  ‫להיות מחוץ למחנה שעה שאחיו יוצאים למלחמה ואולי גם‬
                                                       ‫הקיצונים‪.‬‬  ‫קיווה שיוכל להטות את הכף לצד המתונים במחנה היהודי‪.‬‬
‫לא היתה זו רק דעתו של יוספוס‪ .‬שכן אנו מוצאים לה‬                   ‫היה זה משגהו הגדול של יוספוס‪ ,‬להנהיג לוחמים במלחמה‬
‫סימוכין גם בתלמוד‪ ,‬בין השאר בסיפור על בעל־הבית שהזמין‬
‫לסעודה את אוהבו קמצא וכשבא בטעות אויבו בר־קמצא‪,‬‬                                                      ‫שהוא לא האמין בסיכוייה‪.‬‬
‫גירשו‪ ,‬אף־על־פי שהוא היה מוכן לשלם את כל הוצאות‬                   ‫אבל יוספוס לא היה היחידי בין יהודי ארץ־ישראל‪,‬‬
‫הסעודה ובלבד שלא יעליבו בו בפומבי‪ ,‬אבל ללא הועיל‪.‬‬                 ‫מנהיגיה וחכמיה‪ ,‬שלא האמינו באפשרות של נצחון יהודי על‬
‫ומשראה בר־קמצא כי חכמי ישראל שהשתתפו בסעודה שות­‬                  ‫הרומאים‪ .‬בתלמוד הבבלי ובמדרשים אנו מוצאים כתובים‬
‫קים ואינם מונעים את עלבונו‪ ,‬הלך והלשין על היהודים לפני‬            ‫ומאמרים שונים המוכיחים על התנגדות של חלק מהחכמים‬
‫קיסר רומא וכך החל גלגל האסון ״לנוע! בגלל שינאת חינם —‬             ‫למלחמה ברומאים‪ .‬אם־כי יש מן החוקרים הטוענים שאלו‬
                                                                  ‫מקורות מאוחרים יותר ומלחמת היהודים ברומאים היתה אח­‬
                              ‫קובע התלמוד — חרב הבית\ '‬           ‫רת מכפי המתואר בתלמוד הבבלי‪ .‬אולם בכל אופן‪ ,‬היו מנהי­‬
‫יוספוס מתאר את טיטוס כמפקד־של־חסד שלא ביקש‬                        ‫גים מתונים בארץ ואחד מהם היה חנן הכהן הגדול‪ ,‬שהעז‬
‫את חורבן ירושלים להכעיס‪ .‬מדוע תיארו כך י עד היום מקובל‬            ‫והביע את דעתו בפומבי ושילם על כך בחייו‪ .‬חנן שימש דוגמה‬
‫לומר‪ ,‬כיוון שביקש להחניף ולהתרפס לפני הקיסר ולכן שיקר‬             ‫ליוספוס‪ ,‬שסבור היה כי אילו היתה ניתנת לו ולחבריו אפש­‬
‫בתיאור דמותו‪ .‬אם נבדוק היטב את כתבי יוספוס נראה שהוא‬              ‫רות לנהל מדיניות כפי ראות עיניהם לא היינו מגיעים לידי‬
‫לא תיאר את טיטוס כפי שתיארו מפני חנופה‪ ,‬אלא מפני שהוא‬             ‫האסון הגדול‪ ,‬שגרמו לו הקנאים שהשתלטו על ירושלים ותב­‬
‫האמין שאפשר ״לחיות״ עם טיטוס; שאם הוא‪ ,‬יוספוס‪ ,‬וה­‬
‫מנהיגים המתונים‪ ,‬היו עומדים בראש העם‪ ,‬לא היו באים לידי‬                                                      ‫עו מלחמה עד חרמה‪.‬‬
                                                                                   ‫יוספוס מצטט את דברי חנן להמונים‪:‬‬
                    ‫התנגשות עד חורבן עם המפקד הרומאי‪.‬‬             ‫״הרומאים לא עברו מעולם את גבול העזרה המותרת‬
‫בספרות היהודית תואר טיטוס כארכי־רשע והאגדה‬                        ‫להם ולא בזו למצוותינו הקדושות ובחרדה היו מביטים מרחוק‬
‫היהודית אף הענישה אותו על כך‪ :‬יתוש נכנס למוחו וזימזם‬              ‫אל חומת המקדשים‪ ,‬ואילו האנשים אשר נולדו בארצנו וגודלו‬
‫שם ולא יצא עד יום מותו וכשמת‪ ,‬ביקש שישרפו את גווייתו‬              ‫בחוקי תורתנו‪ ,‬אלה הנקראים ׳יהודים׳‪ ,‬מתהלכים בקרב המק­‬
‫ויפזרו את אפרה בכל שבז^ת הימים‪ ,‬כדי שאלוהי היהודים‬                ‫דש בידים נוטפות דם״ )מתוך ״מלחמת היהודים״ בתרגום‬
‫לא יוכל למצאו ולהביאו'לדין‪ .‬טיטוס קולל בכתבינו‪ ,‬אולם‬
‫אין הוא היחידי שהורשע בספרי היהודים והוערך אחרת בעיני‬                                                               ‫י‪ .‬נ‪ .‬שמחוני(‪.‬‬
‫זרים ובעיני היסטוריונים לא־יהודים‪ .‬כך היה גם עם אנטיוכוס‬                   ‫יוספוס מתאר את חנן ואולי רואה את עצמו ן‬
‫אפיפאנס‪ ,‬גוזר הגזירות בימי המכבים‪ ,‬הוא אנטיוכוס הרשע‪:‬‬             ‫״הוא יודע כי אין תקומה לפני הרומאים ובכל זאת‬
‫בכתבינו הוא מופיע כרודן ארור ואילו ההיסטוריונים הלא־‬              ‫הכין בעל פרחו את כל צרכי המלחמה למען אשר יוכלו‬
‫יהודים משבחים אותו כאיש בעל תרבות יוונית גבוהד״ שלא‬               ‫היהודים להצליח בה אם לא יכרתו ברית שלום עם השונאים‪.‬‬
‫מסוגל לרדיפות דת‪ 300 .‬שנה אחר־כך דיכא אדרייאנוס את‬                ‫ובאמת נוכל לומר‪ ,‬כי לו נשאר חנן בחיים‪ ,‬השלם השלימו‬
‫מרד בר־כוכבא ומאז נכנס לספרי קורות היהודים כ״אדרייאנוס‬
‫שחיק עצמות״ — ישחקו עצמותיו‪ :‬אף־על־פי־כן‪ ,‬ההיסטו­‬                                                          ‫היהודים עם הרומאים״‪.‬‬
‫ריונים המודרניים רואים בו ״מלך פילוסוף״‪ ,‬אוהב שלום‬                ‫אבל חנן נרצח על־ידי הקנאים ומצור ירושלים התחיל‪.‬‬
‫שביקש להשליט בממלכתו את מיטב התרבות היוונית וש־‬                   ‫יוספוס רצה להופיע בהיסטוריה היהודית כחנן נוסף‪,‬‬
‫הציף את ערי יוון במתנות רבות‪ .‬טיטוס עצמו‪ ,‬לאחר שנת­‬               ‫אוהב ארצו‪ ,‬מכיר בחוסר התקווה שבמלחמה ברומאים וסבור‬
‫מנה קיסר‪ ,‬מתואר בפי בני דורו במיטב המעלות האפשריים‬                ‫שאפשר לבוא אתם לידי הסדר שלא יפגע בקיומו של העם‬
                                                                  ‫היהודי היושב בארצו‪ .‬הוא ביקש לומר ‪ :‬לא היה הכרח במל­‬
                                       ‫ובין השאר כאוהב אדם‪.‬‬       ‫חמה עם הרומאים‪ .‬יוספוס היה סבור כי אם אנשים כחנן‬

      ‫״לא היתה ברירה לשישוס״‬

‫יוספוס מתאר את מעשי האכזריות שעשה טיטוס תוך‬
‫כדי המלחמה‪ ,‬אם־כי הוא משתדל להקהות מדי פעם את רושמם‬
‫בהערות מקילות‪ ,‬אבל אין מלחמה ללא מעשי אכזריות‪ .‬טיטוס‪,‬‬
‫לדעת יוספוס‪ ,‬העניש את המורדים כיוון שהיה אנוס לעשות‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9