Page 6 - etmol_04
P. 6
רב י רו ש ל מי הציע לפני 102שנה תבנית מפורשת
ליי שוב א ר ץ־י ש ר א ל על־ידי חברת מניות • הבטחון
יהיה בידי אנשי הלוחמיא״ל והשומריא״ל
קומי אורי ההתעוררות הלאומית שפקדה את אירו
פה המערבית במאה הי״ט ועברה בהדר
בחודש אב בשנת תר״ל ) (1870לפני גה גם למזרחה לא פסחה על היהודים.
שבת־נחמו הגיע לארץ ,עלה לירושלים עוד קודם שהחלו להתרקם תאיה הרא
והתיישב בבית על-יד הכותל המערבי. שונים של תנועת התחיה הלאומית ,הו
בבית־מדרשו התכנסו תלמידים שהקדי פיעו אישים בודדים מקרב היהודים וב
שו עצמם ללימוד התורה ולקירוב הגאו פיהם בשורת שיבת ציון ,שנראתה בעי
לה .עקיבא שלזינגר החל לרקום את ניהם כהתפתחות היסטורית שתחול על
תכניתו ליישובה של הארץ ,עליה חלם עם י?4ראל כפי שחלה על עמים אחרים
והביאה לחידוש עצמאותם .הם ביקשו
עוד בהיותו בחוץ לארץ. להתנער מההשלמה הכפויה עם הישיבה
בארצות הגולה כגזרת שמים ,והעלו תכ
בשנת תרל״ג ) ,(1873שנת ״קומי אורי ניות לחידוש היישוב היהודי בארץ־יש
כי בא אורך״ ,פירסם חוברת בת ל״ח
עמודים בשם ״כולל העברים ,קול קורא! ראל.
פנו דרך ה׳ ישרו בערבה מסילה לאלקי־ בין הראשונים שהחלו לטפח את רעיון
נו״ .בחוברת זו הוא מתווה תכנית ל ישוב ארץ־ישראל מחדש ולעשות נפשות
גאולת אדמת הארץ ,יישובה ובניינה ,תכ למענו היה הרב עקיבא יוסף שלזינגר,
נית לבניין ירושלים וייסוד מושבות .ב שפרד מחשבה במעשה ,עלה לארץ והחל
תכניתו זו אין הוא מתעלם מן הקשיים
הכרוכים ביישוב הארץ ואומר ,שלא כל לפעול למען תקומתה,
אדם זוכה לקליטה ,שכן יש אדם אשר עקיבא יוסף שלזינגר ,שנולד ב׳ בכסלו
הארץ ״לא תקלטהו כל ימי חייו רחמנא־ תקצ״ח ) (1837בפרסבורג )הונגריה( ,נו
ליצלן ,וזה גורם להוצאת דיבה״ ,על כל דע כבר בצעירותו כעילוי .הוא היה תל
העולה לארץ לדעת לדרוש ממנה הרבה מיד חכם ,עסק בקבלה ,חיבר ספרים ב
מבחינה כלכלית ,כי חז״ל הסמיכו לימוד נושאים דתיים ,נאבק ב״מתקני הדת״ ו
תורה לארץ־ישראל ,ללמדנו ,כמו שתורה פעל להעמקת האמונה בקרב בני עמו
נקנית ביסורים ,כך גם ארץ־ישראל .למי
שאינם מזדרזים לעלות ויבואו רק לכש בהונגריה.
יגיעו למצב של ״כל איש אשר לו נושה כל פעולותיו אלו לא היה בהן כדי לב
וכל מר נפש״',הוא פונה בתביעה! ״עד לום את רצונו לעלות לארץ־ישראל ,שכן
ברי היה לו שאין תקנה לחיים היהודיים
בארצות הגולה .הוא דחה הצעות לכהן
ברבנות ב ח ח לארץ ואמר! כבר כתבתי
תנאים עם כלה אחרת והיא ארץ־יעזראל,
אשר לא אוכל לביישה.