Page 8 - etmol_04

‫דבורה בארון סיפרה על הגירוש מארץ־י^ראל ותיארה‬
‫‪ J l'n iJ J l f i n‬ג‪ 1‬ב ר י | א ת חיי ה • ב שנותיה ה א ח רונו ת נ סגר ה בבי תה‬

‫דות וארוכות‪ ,‬ירדו מקדקדה אל גבה‬ ‫עיניים גדולות ושחורות היו ל­‬ ‫״יום אחד נראתה ברחובות נוה־‬
‫הזקוף‪ .‬לבושה הי ת ה >!\מלה לבנה‬ ‫עלמה הזרה‪ ,‬שמצצו בזוהר פנימי‬ ‫צדק עלמה‪ ,‬שמשכה א ת עיני בל רו­‬
‫עד כדי בוהק‪ ,‬שהבליטה עוד יותר‬ ‫מיוחד‪ ...‬פניה המוארכים מגון ה­‬ ‫איה‪ ...‬לא היה ברחוב אדם שלא‬
‫א ת פניה וראשה הכהים‪ ...‬יש שנד­‬ ‫זית הבהיר‪ ,‬הית ה ל ה ם הבעה של‬ ‫עקב אחריה ד קו ת מספר‪ ,‬עד שנעל­‬
‫מה היה לצופים בה‪ ,‬כי בת מלד‬ ‫רוחניות צרופה‪ .‬גבוהה ותמירת קו­‬ ‫מה מן העין בפינת רחוב או שנכנ­‬
‫קדמון היא ה מהלכת כאן לעיניהם‬ ‫מה הי ת ה‪ .‬שתי צמות שחורות‪ ,‬כב­‬
‫ס ה לפתחו של בית‪.‬‬
‫כאגדה חיה״‪.‬‬