Page 5 - etmol_04

‫שלא היתה ברירה בידיו‪ .‬יוספוס האמין עד סוף ימיו‪ ,‬כי‬ ‫זאת‪ ,‬שכן מרידה ברומא איננה יכולה לעבור ללא עונש‪ ,‬אולם‬
‫המרד לא היה הכרחי והקנאים בהתנגדותם לכל פשרה‪ ,‬הם‬ ‫הוא עשה זאת באי־רצון‪ .‬יוספוס האמין‪ ,‬כי טיטום לא התכוון‬
‫שהביאו את האסון‪ .‬אם היו שומעים למתונים‪ ,‬היו הללו מוצ­‬ ‫להרוס את יהודה בכל תנאי‪ ,‬לדבריו‪ :‬״טיטוס לא חדל כל‬
‫אים אוזן קשבת אצל המפקד הרומאי‪ ,‬שלא רצה בהרס יהודה‬ ‫ימי המלחמה מתמול על העם הסגור בידי המורדים ופעמים‬
‫רבות דחה בכוונה את כיבוש העיר והאריך את המצור‪ ,‬לתת‬
‫וירושלים‪.‬‬
‫זמן לחייבים לשוב בתשובה״‪.‬‬
‫יוסח בן מתתיהו —‬ ‫טיטוס הציע שלום ליהודים וחנינה על פשעיהם‪ ,‬אבל‬
‫ציור דמיוני מתור‬ ‫הם בחרו למלחמה‪ .‬הוא ניסה לשכנע אותם להיכנע‪ ,‬אולם‬
‫ספרים ישנים‬ ‫הם סירבו‪ ,‬ועל־כן חייב היה לדכא את המרד ביד חזקה‪ .‬הוא‬
‫היה חייב לנהוג כרומאי אמיתי ‪ :‬במקום שאין אפשרות לחני­‬
‫לא ״יודאיקוס״‬
‫נה‪ ,‬יש לנהוג במלוא חומר הדין‪.‬‬
‫יוספוס ביקש לשכנע את הרומאים באפשרות חיים עם‬ ‫החנינה‪ ,‬מעשה החסד‪ ,‬בהיפוך מן הרחמים‪ ,‬היתה מע­‬
‫היהודים ולא הצליח‪ ,‬שכן הם לא הכתירו את טיטוס כ״יודאי‪-‬‬ ‫לה נכבדה אצל הרומאים‪ .‬מושל המגלה מעלת החסד כלפי‬
‫קוס״ לזכר נצחונו על היהודים‪ ,‬כשם שהכתירו קיסרים אחרים‬ ‫נתינים כובד על‪-‬ידי הרומאים‪ .‬המושלים והקיסרים גאים היו‬
‫על נצחונותיהם‪ .‬יש הסבורים שהם לא קראו לו ״יודאיקוס״‬ ‫במקום שיכלו להציג תכונה זו! גם טיטוס רצה לנהוג בחסד‬
‫כיוון שדיכוי מרד היהודים היה בעיני הרומאים ״פעולה מש­‬ ‫כלפי היהודים — סבור היה יוספוס — אבל הם לא רצו לש­‬
‫טרתית״ גרידא‪ ,‬אולם אין הדבר כך‪ ,‬שכן ערכו לו מצעד נצחון‬
‫מפואר ברומא והקימו שער‪-‬נצחון לכבודו‪ .‬נראה יותר‪ ,‬שלא‬ ‫מוע בקול ההגיון ולא היתה ברירה בידיו‪.‬‬
‫נתנו לטיטוס את התואר ״יודאיקוס״‪ ,‬כיוון שלא רצו לקשר‬ ‫לפי יוספוס‪ ,‬היהודים הם שהשליכו אש בראשונה בהר‬
‫את שמו של הקיסר שלהם עם אותה מדינה זרה ובלתי מובנת‬ ‫הבית‪ .‬טיטוס ר^נגד בצורה תקיפה‪ ,‬במועצת מלחמה‪ ,‬לשריפת‬
‫ועם אותו עם שמעודם לא תפסו את ייחודו‪ .‬יוספוס לא הצ­‬ ‫בית‪-‬המקדש ונתן הוראה להימנע מכך‪ ,‬אולם השריפה פרצה‬
‫ליח לשכנע אותם לחשוב אחרת על היהודים‪ ,‬כשם שלא הצליח‬ ‫שלא ברצונו‪ ,‬כאשר אחד החיילים תוך כדי להט הקרב השליך‬
‫לשכנע את היהודים לראות באור אחר את הרומאים‪ .‬זו היתה‬
‫לפיד בוער להיכל‪.‬‬
‫הטרגדיה שלו‪.‬‬ ‫האם מספר זאת יוספוס‪ ,‬כדי לרומם את טיטוס בעיני‬
‫יוספוס פלביוס לא הצליח מעודו לחדור ל״צמרת״‬ ‫היהודים ? אין הדבר מתקבל על הדעת‪ ,‬שכן במקומות אחרים‬
‫הרומאית‪ ,‬הוא חי את שנותיו האחרונות בבדידות‪ ,‬זוכר את‬ ‫הוא מספר על מעשי אכזריותו וסיפור זה‪ ,‬שהוא התנגד לשרי‪-‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מצטער על אסונה ולמרות הכל‪ ,‬אוהב אותה מאוד‪,‬‬ ‫פת המקדש‪ ,‬לא היה עושה את טיטוס אהוד יותר בעיני‬
‫היהודים‪ .‬יוספוס לא תיאר את טיטוס כפי שתיארו גם כדי‬
‫כפי שמבצבץ בכל פרק מפרקי ספרו‪.‬‬ ‫לשבחו בעיני הרומאים‪ ,‬שכן לא היה זה שבח גדול! מעשי‬
‫אכזריות כלפי ברברים‪ ,‬עמים זרים‪ ,‬מתמרדים‪ ,‬לא היה אף‬
‫פעם מעשה של חטא ברומא! אלא שיוספוס ביקש לתאר את‬
‫טיטוס כרומאי אמיתי המעניש מורדים ללא רחם‪ ,‬אבל עושה‬
‫הכל‪ ,‬כדי להגן על אוכלוסיה שאינה רוצה במלחמה ועל עובדי‬

‫אדמה‪ ,‬שכל מעייניהם בתנובת שדותיהם‪.‬‬
‫אמנם טיטוס הוא שהציל את יוספוס ממוות‪ ,‬התיר לו‬
‫לקחת מחורבות ירושלים מה שירצה )יוספוס לקח ספר תורה(‪,‬‬
‫נתן לו אדמות בעמק יזרעאל במקום אדמותיו בירושלים‬
‫ולקחו עמו לרומא‪ .‬יוספוס קיבל אזרחות רומית‪ ,‬פנסיה ועזרה‬
‫לכתיבת ספרו‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬נראה שיוספוס לא כתב את ספרו‬
‫רק כדי לשבח את טיטוס מבלי שהאמין בדבריו‪ .‬שכן לא‬
‫היתה תועלת מיוחדת בשבחים אלו! ספרי ההיסטוריה יותר‬
‫משהרשימו את בני דורם מרשימים סטודנטים ופרופסורים‬
‫לעתיד‪ .‬יוספוס כתב את ספרו מרצונו‪-‬הוא‪ ,‬מתוך שהאמין‬
‫אמונה שלמה בטיטוס ובכוונותיו‪ ,‬שלא ביקש לאבד את עצ­‬
‫מאות היהודים בארצם מתוך שנאה ללא סיבה‪ ,‬אלא מכיוון‬

‫טיטוס —‬
‫שני פנים‬

‫למנצח‬