Page 15 - etmol_04
P. 15

‫השלטונות הנוצריים בווירונה פירסמו‬                                  ‫אסוי‬                                          ‫תקנות‬
‫מדי פעם כרוזים בדפוס שבאו לחזק את‬                                 ‫להזכיר‬
‫החלטתה של הקהילה ואף החמירו בהו­‬                                                                                     ‫נגד‬
‫צאתה של זו לפועל‪ .‬נאמר בהם שאין ל­‬                                   ‫בתים‬
‫הרשות כניסתם של עניים יהודים זרים‬                                                                                  ‫זרים‬
‫לגיטו של וירונה ועונשים קשים צפויים‬        ‫למן המאה השש‪-‬עשרה מתקינות קהי­‬
‫ליהודים המביאים עניים זרים לבתיהם‪.‬‬         ‫לות איטליה תקנות הבאות להגביל הת­‬            ‫קשיחות הלב של הקהילות ביחסן ל­‬
‫בעת ובעונה אחת‪ ,‬נצטוו שוערי העיר‬           ‫יישבותם של יהודים זרים בגבולן‪ .‬גרם‬           ‫יהודים זרים ובעיקר לעניים אומללים‬
‫לעצור יהודים כאלה בהגיעם לשערים‪.‬‬           ‫לדבר בעיקר ריבוי פליטי הגירושים‬              ‫שהיו חסרים קורת גג לראשם‪ ,‬מצאה‬
‫עליהם לקרוא לשמש הקהילה‪ ,‬שיאמר‬             ‫ממדינת האפיפיור‪ ,‬מדוכסאות מילנו ו­‬           ‫ביטויה בתקנות שנתקנו על־ידי קהילות‬
‫אם אמנם נמנה הזר עם הוואגאבונדים‪.‬‬          ‫עוד‪ .‬טיפוסית היא תקנתה של קהילת‬              ‫אחדות ומטעם אירגונים על־קהילתיים‪.‬‬
‫אם אמנם נמנה הוא על אלה‪ ,‬יש לשלח‬                                                        ‫נימת התקנות מחריפה והולכת מתחילת‬
‫אותו לנפשו ולאיים עליו‪ ,‬כי אם ישוב‬                                ‫קאזאלי מונפירטו!‬      ‫המאה הי״ז ואילך‪ .‬טיפוסית התקנה ש­‬
                                           ‫״אנחנו החתומים מטה גוזרים בגזירת‬             ‫נתקנה בשנת ‪ 1623‬מטעם ועד מדינת‬
     ‫לשערי העיר יושם במאסר וייענש‪.‬‬         ‫התורה ובגזירת חרם‪ ,‬נידוי ושמתא‪ ,‬ש­‬           ‫ליטא ואושרה פעמים הרבה לאחר שנה‬
‫על אדישותן של חלק מהקד׳ילות ל­‬             ‫לא יוכל שום אחד מהדרים במדינה זו‬
‫גורל ה״צוענים״ היהודים למדים אנו מ­‬        ‫לסייע בשום אופן לשום אדם‪ ,‬קטן ו­‬                              ‫זו‪ .‬נאמר בה בין השאר!‬
‫מקרה שאירע בשנת ‪ 1761‬במנטובה‪ .‬ב­‬           ‫גדול‪ ,‬איש ואשה‪ ,‬לבוא לדור פה בעיר‬            ‫״אודות קבצנים העולים משוט בארץ‬
‫פרוטוקול של ישיבת ועד הקהילה נא­‬           ‫הזאת‪ ...‬ולא ישכיר לו לשום אדם בית‬            ‫ומהתהלך בה לאורכה ולרוחבה‪ ,‬מארץ‬
‫מר‪ ,‬שנודע לקהילה‪ ,‬כי אשה יהודיה מ‪-‬‬         ‫או חדר ולא יסמיכו על שולחנו ולא יטפל‬         ‫רחוקה הם באים ומתפשטים בארץ ליטא‬
‫״אלה ארחי פרחי״ ילדה בן והנוצרים‬                                                        ‫ורוסיה ודרכיהם דרך לא סלולה‪ ...‬ומכ­‬
‫נטלוהו ממנה בכוח והטבילוהו לנצרות‪.‬‬                                               ‫עמו״‪.‬‬  ‫בידים על המדינה לאכול מטובה ועוד‬
‫הוחלט לא לנקוף אצבע בעניין זה‪ ,‬אף‪-‬‬         ‫השלטונות הנוצרים שיתפו פעולה עם‬              ‫זה מדבר וזה בא והנם למעזא‪ ,‬וביותר‬
‫על‪-‬פי שבמקרים דומים שאירעו ליהודים‬         ‫הקהילות היהודיות בעניין זה‪ .‬שומרי ה­‬         ‫אנשים בלתי הגונים‪ ,‬מתלבשים בטלית‬
‫מקומיים עשתה הקהילה מאמצים רבים‬            ‫שערים של העיר מנטובה קיבלו הוראה‬             ‫שאינה שלהם ובקרב‪ 1‬ישים אורבו מלא‬
 ‫על מנת להשיב את הנטבלים ליהדות‪.‬‬           ‫להודיע לממוני הקהילה על בואם של‬              ‫מרמה‪ ...‬רבים שנתפשו בבתי זונות ובבתי‬
                                           ‫עניים זרים‪ ,‬שיגורשו מן העיר לפי שיקול‬        ‫משתאות ויתר חילולים רבים שאין הדעת‬
                         ‫גטמעו‬             ‫דעתם של ממוני הקהילה‪ .‬גם הקהילות‬             ‫סובל ואין להעלות על הספר‪ .‬על זאת‬
                                           ‫שיתפו פעולה ביניהן בבעיה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬          ‫עלה ונגמר בחרם ושמתא ובקנס גדול‬
               ‫בוואגאבונדים‬                ‫הודיעה קהילת וירונה בשנת ‪ 1742‬ל­‬             ‫שלא ליתן כלום לשום קבצן בעולם‪ ,‬זו­‬
                                           ‫קהילות אחרות על הנוהג הקיים בעיר‬             ‫לת הפור לשלחו משם ולהלן ואין להח­‬
                      ‫הנוצרים‬              ‫זו והוא שאין לתת לעניים המשוטטים‬             ‫זיקו בבית יותר מעת לעת‪ ...‬ואם אין לאל‬
                                           ‫במדינה להיכנס העירה‪ ,‬חוץ מערבי שב­‬           ‫ידיהם לשלחו על‪-‬ידי כפיות יד ישראל‪,‬‬
‫אולם לא היה זה מנהג רווח בכל קהי­‬          ‫תות וחגים‪ .‬קהילת ויר‪1‬נה נהגה לתת ל­‬          ‫יגרשו אותו על‪-‬ידי גוי ואין חטא ואשמה‬
‫לות היהודים‪ .‬יש מן הקהילות שתיקנו‬          ‫עניים מסוג זה צדקה פעם אחת בשנד‪;,‬‬
‫תקנות לעזור לעניים הזרים למרות מצבן‬        ‫לאדם נשוי בשיעור של שתי לירות )של‬                                                ‫בדבר״‪.‬‬
‫הקשה‪ .‬כך קובעות תקנות מדינת מעה‪-‬‬           ‫וירונר‪ (.‬ולרווק — לירה וחצי‪ ,‬כלומר‬           ‫תקנה זו מביאה את עיקרי הטענות‬
‫רין‪ ,‬כי ״כל קהילה וקהילה מחוייבת לע­‬       ‫סכום כסף זעום‪ ,‬שלא הספיק באותם ה­‬            ‫שהיו בפי בני היישוב נגד הצוענים ו­‬
‫שות תיקון הגון לצורך הצדקה לעניי‬                                                        ‫דומות הן בכל לדברי הנוצרים בעניין‬
‫עירם ולעניי נכרים ארחי ופרחי״‪ .‬וקהי­‬         ‫ימים אלא לשלוש או לארבע ארוחות‪.‬‬            ‫הוואגאבונדים הנודדים שבתוכם‪ .‬התקנה‬
‫לת פאדוואה קובעת ״לתת כוח לשלוש‬                                                         ‫נותנת ביטוי לשנאה ששנאו את הזרים‬
‫הפרנסים למצוא בעל מחנה )מסעדה ו­‬            ‫נודד‬                                        ‫ולחשד שחשדו בוואגאבונדים‪ ,‬שרובם כ­‬
‫מלון( יודי )יהודי( שיכניס עניים הבאים‬       ‫וסוחר‬                                       ‫כולם אינם אלא נוכלים ופושעים ואין‬
‫הנה ויאכילם ויתן להם ללון״‪ .‬וכך הו­‬         ‫יהודי‬                                       ‫להם תקנה אלא גירוש מן הארץ‪ .‬הציבור‬
‫סיפו קהילות אחרות לנהוג על פי המסו­‬         ‫מהמאה‬                                       ‫היהודי שנמנע ככל האפשר מלהביא יד‬
‫רת הקדומה של הכנסת אורחים‪ .‬בהרבה‬            ‫ה‪ 8-‬ו‬                                       ‫נוכרים בענייניו הפנימיים‪ ,‬אינו מהסס‬
‫קהילות היה קיים ״הקדש״ או ״מחנה״‪,‬‬                                                        ‫במקרה זה להיעזר על‪-‬ידי השלטונות‪.‬‬
‫היינו מוסד שבו מצאו עניי המקום וזרים‬                                                    ‫באיטליה היתה מכתי הצוענים נפוצה‬
‫סעד בתחומים שונים‪ ,‬כולל טיפול רפו­‬                                                      ‫מאוד ולא פסקה עד ימינו‪ .‬רבים מענייר‪,‬‬
‫אי בעת מחלה‪ ,‬אוכל ולינה וכיוצא ב­‬                                                       ‫של רומא באו מבין העולים‪-‬לרגל שהגיעו‬
‫אלה‪ .‬כן הוסיפו לתת צדקה גם לעניים‬                                                       ‫למרכז הנצרות הקאתולית בחוסר‪-‬כל‪ .‬היו‬
‫זרים‪ ,‬אלו המכונים ״ארחי ופרחי״‪ .‬פתקה‬                                                    ‫זמנים שברומא התרכזו עניים כאלה ל­‬
‫שנתנו לעני מטעם הקהילה כוחה היה יפה‬                                                     ‫אלפים ולרבבות‪ .‬כל אלו הגבירו את ה­‬
‫לארוחה אחת או יותר ב״מחנה״ או ב­‬                                                        ‫כנופיות שפשטו לכל עבר וסיכנו את‬
                                                                                        ‫הבטחון בדרכים‪ .‬נזיר דומיניקאני שפיר‪-‬‬
                 ‫בתיהם של בני הקהילה‪.‬‬                                                   ‫סם בשנו‪ 1627 ,‬ספר על הוואגאבונדים‬
‫המלחמות לא תמו‪ ,‬הצרות לא תמו‪ ,‬ה­‬                                                        ‫באיטליה מונה שלושים‪-‬וארבע סוגי נוו­‬
‫עניים לא תמו ולא תמו גם הנוודים ה­‬                                                      ‫דים וביניהם גם אנשים שהעמידו פנים‬
‫יהודים‪ ,‬שהמשיכו לנדוד מעיר לעיר ו­‬                                                      ‫כאילי היו יהודים עשירים ובאו בחיק‬
‫לבקש צדקה‪ .‬אולם במשך הזמן‪ ,‬יש ל­‬                                                        ‫הכנסיה הקאתולית על שום נם שאירע‬
‫שער‪ ,‬נבלעו הוואגאבונדים היהודים ב­‬                                                      ‫להם‪ .‬הללו נהגו לנדוד מעיר לעיר ולהת­‬
‫תוך חבורות הוואגאבונדים הנוצרים ו­‬                                                      ‫נצר כל פעם שהגיעו למקום חדש ובדרך‬
‫נעלמו‪ .‬כך ניצחה אחוות הנודדים את‬                                                        ‫זו קיבלו מתנות ונדבות מן ה״סנדקים״‬

                               ‫אחוות העם‪.‬‬                                                                      ‫שהטבילום לנצרות‪.‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20