Page 307 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 307
הירחאו הרעסה ינפל טקשה ׀ 303
בעברית שפורסם ב־ 1912ב'השלח' ,הוא סיכם חמש עשרה שנות ציונות
מדינית בהצהרת ייאוש מהמפעל הציוני:
מאה אלף יהודים בארץ ישראל שיותר ממחציתם בטלנים החיים על
חלוקה ,אחרי שלושים שנה של 'הבה' ו'גאולה' וקשקוש של כל כך
הרבה חברות וארגונים .במשך חמש עשרה השנים האחרונות עלה
מספר המתיישבים בארץ ישראל לכל היותר לעשרים אלף ,זהו סך־
הכול עלוב ,מעציב כמעט עד לייאוש117.
גישתו הלאומית השתנתה אפוא .הוא סבר שטעות היא לחשוב שכל הדרכים
מובילות לארץ ישראל .לדעתו ,הלאומיות היהודית אינה צריכה להיות
תלויה בארץ ישראל בלבד ,ונוכח הישגיה הדלים של התנועה הציונית עד
אותה העת ,היה נחוץ לפתח ולהדק את הקשרים בין הלאומיות והתרבות
היהודית לבין העם בגולה .עבודה בקרב יהודי שטוקהולם התאימה לגישתו
הלאומית החדשה.
תוך שבוע ימים מיום שנודע על החלטתו לפרוש התכנס קונגרס של
שלושים ושישה ועדי קהילות .באחד מימי הכינוס התייצבו כולם בפתח ביתו
של הרב ותבעו שיישאר ,אבל הוא לא חזר בו .בראשית מאי נסע להכין את
המעבר לשטוקהולם .בהזדמנות זו פגש את אברהם דוויצ'ון לוי ,ששהה בעיירת
מרפא אוסטרית ,ומסר לו על הצעדים שנקט להמשך ניהולן התקין של הרבנות
והקונסיסטוריה 118.כשהתברר שהחלטתו של הרב לפרוש היא סופית ונחרצת,
רוכזו המאמצים לשורה של מחוות ואירועים להוקרת פועלו .מלך בולגריה
העניק לו מדליה מיוחדת .ראש הממשלה נפרד ממנו אישית והגיש לו מכתב
תודה על הדרך המזהירה שבה טיפל בענייני הקהילה ,ובעקבותיו הלכו שרים
ואישי ציבור רבים .הוא נפרד מהקהילה בתפילת הערבית במוצאי שבת בבית
הכנסת המרכזי בסופיה שהיה מלא מפה לפה .ב־ 7באוגוסט ,1914לאחר
שפרצו הקרבות הראשונים של מה שעתיד להיות מלחמת העולם הראשונה,
עזבו אהרנפרייז ומשפחתו את סופיה ,כשמאות יהודים מלווים אותם בתחנת
הרכבת 119.תמה תקופת אהרנפרייז.
117אהרנפרייז ,אחרי ,עמ' .493-481
1 18לוי אברהם ,זיכרונותיי ,עמ' .20ראו גם :לה לוז 5 ,במאי 30 ;1914במאי .1914
119תג'ר א' ,עמ' .202ראו גם :לה לוז 13 ,באוגוסט .1914
