Page 311 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 311
הירחאו הרעסה ינפל טקשה ׀ 307
ההמונים ,שימשו גובי מיסים ,הובילו מיזמים קהילתיים ואחדים מהם מונו
לתפקידים רשמיים במנגנון הממשלתי .במדינת הלאום הבולגרית השתנו פני
הדברים .הנוטבלים הבולגרים ,ה'צ'ורבדז'יים' ,התארגנו באספה המכוננת
כמפלגה שמרנית שביקשה לשמר את מעמדם באמצעות הקמת שני בתי
מחוקקים :בית עליון עבורם ,שיהיו לו סמכויות רחבות ,ובית תחתון עבור
נציגי האיכרים ,שסמכויותיו מוגבלות .החוקה הליברלית מנעה זאת מהם,
אולם גם בלא התערבות החוקה היה מעמד הנוטבלים על סף התפוגגות ,נוכח
הופעתן של אליטות חדשות במדינת הלאום .פקידים ממשלתיים ,אנשי צבא
ומשטרה ,אנשי רוח ,משכילים ופוליטיקאים מסוג חדש דחקו את הנוטבלים
והם נעלמו אט אט מנופּה של החברה הבולגרית.
ליהודים לא היה חלק בכל אותם משרות ,תפקידים ועיסוקים שמהם צמחו
האליטות החדשות במדינת הלאום ,ומשום כך לא התרחש שינוי כזה בחברה
היהודית .לאורך מרבית התקופה הנידונה בספר זה היו הנוטבלים אליטה
יהודית יחידה בזכות חוסנם הכלכלי ,ואפילו רבנים ותלמידי חכמים היו
במעמד פחּות — רק מעט מורמים מעם .הרבנים סיפקו לנוטבלים לגיטימיות
להתנהל בהתאם לאינטרסים שלהם ואלה תמכו בסמכותם הבלתי־מעורערת
של הרבנים לפסוק בענייני הלכה ואף שילמו את שכרם .מתן שוויון הזכויות
וחופש העיסוק במדינת הלאום לא שינו את המבנה החברתי של הקהילות ולא
ערערו את מעמד הנוטבלים .בשנים הראשונות למדינת הלאום חשו היהודים
כזרים בארצם ולא הכירו את שפת המדינה .רשויות המדינה לא מיהרו לשלב
נוטבלים יהודים במשרות ממשלתיות .הקהילות המשיכו להתנהל על פי
המסורות שהביאו היהודים מחצי האי האיברי.
ייתכן שהמלחמות ותוצאותיהן האיצו את חיסולם של הנוטבלים כהנהגה,
אולם תהליך דעיכתם החל שנים רבות לפני כן ,והוא לא היה קשור להקמת
מדינת הלאום הבולגרית .האירוע הראשון שרימז על היחלשות מעמדם של
הנוטבלים היה גל מחאות רחב שהקיף את רוב הציבור היהודי ,נוכח החלטת
מנהיגיהם של אלה למנות רב ראשי בלא דיון מקדים במוסדות המרכזיים.
גל המחאות אילץ את המנהיג הלא־מוכתר של הנוטבלים בסופיה ,אברהם
דוויצ'ון לוי ,להציע תקנון שעל פיו יושתתו החיים הציבוריים של יהודי
בולגריה .התקנון לא הצר בהרבה את סמכויותיהם ,אולם מרגע שאושר שוב
לא ניתנה להם יד חופשית לנהל את ענייני הציבור כבעבר .הדומיננטיות
של הנוטבלים הייתה מושרשת בחברה היהודית עד כדי כך שהתקנון שאושר
בקונגרס הקהילות הראשון ( )1900הותיר על כנו את אספות הנוטבלים ,אף
