Page 314 - הציונות בתוניסיה
P. 314
296פרק חמישי
אחר .מאחר שלצרפת לא הייתה מדיניות חד-משמעית ,ניתנה ליהודים (וכמוהם
למוסלמים) האפשרות לנחש מה תהיה תגובת צרפת אם וכאשר יחמיר המצב
הביטחוני והסדר הציבורי יתערער .חוסר הבהירות של המדיניות הצרפתית ,בין
שהיה מכוון ובין שלא ,הוא שמנע בסופו של דבר את החרפת היחסים בין היהודים
לבין המוסלמים.
הדסתור בזירה הבין-לאומית
שהותו של בורגיבה בקהיר בשנים 1949‑1945אפשרה לו בסופו של דבר לקיים
מגעים בשלושה מישורים :המישור המגרבי ,המישור הבין-ערבי והמישור הבין-
לאומי .לא היה לדסתור דבר חשוב יותר מלהעלות את הנושא התוניסאי במסגרת
קבוצות ההתייחסות האלה.
בורגיבה השתתף בניסוח התזכיר שהוגש לוועדה האנגלו-אמריקנית ביוני
.1946על התזכיר היו חתומים גם מנהיגים לאומיים מטריפוליטניה ,מאלג'יריה
וממרוקו .מחברי התזכיר מסבירים כי יחסו של המגרב לנושא פלסטין מושפע
משלושה גורמים :הסולידריות שלהם עם הערבים במשרק ,התעמולה הציונית
והשפעתה על היחסים בין עמי המגרב לבין הקהילות היהודיות שחיו בשטחיהם
והדמיון בין השיטות של המנהל הקולוניאלי ששלט בפלסטין לבין זה ששלט
בצפון אפריקה כמו הדמיון במטרותיהם .מבין שלושת הגורמים האלה ,השני הוא
החשוב יותר לענייננו .הכותבים מתארים את היחסים הטובים בין היהודים לבין
השלטון המוסלמי בעבר לעומת מצבם של היהודים באירופה .הם מביאים כדוגמה
את משפחת שמאמה בתוניסיה ומשפחות בקרי ובוג'נאח באלג'יריה 123.בתקופת
וישי ובתקופה הגרמנית ,כשנרדפו היהודים ,הם מצאו משענת אצל סולטן מרוקו
או אצל הביי של תוניסיה.
לצערנו הרב ,התעמולה הציונית הפרה את הקשרים עתיקי היומין שלהם.
בבואם ללמד את נעריהם מנטליות של מתיישבים ,מלאה יהירות ,גאווה
גזעית ושנאה לתושבי המקום ,שינו היהודים את מעמדם כמיעוט בקרב
האוכלוסייה הערבית בצפון אפריקה .לא ייפלא אפוא אם יושבי צפון
אפריקה יראו ביהודים גוף זר בתוך האומה ,יסוד שלא יכול להיטמע
[ .]...הנה כיצד הכניסו היהודים בעצמם את זרע האנטישמיות בקרב העם
הסובלני והמכניס אורחים ביותר עלי אדמות ,זה שמעולם לא רדף את
היהודים ,אלא אדרבא ,תמיד שימש מקלט ליהודים הנרדפים ונתן להם
123משפחת שמאמה הייתה משפחה של קאידים בתוניסיה .מתוכה יצא קאיד ששימש גם שר
האוצר של הביי .משפחות בקרי ובוג'אנח היו משפחות עשירות מאוד באלג'יריה .הקשרים
הכלכליים שלהם עם צרפת מצד אחד ועם חצר הדאי האלג'ירי מצד אחר היו בין העילות
לכיבוש אלג'יריה .ראו בורגיבה ,חיי [ ,]3עמ' .107‑101
