Page 104 - עידן האימפריות
P. 104

‫‪  102‬פרק ד‬

‫טביעת החותם 'המצה‪.‬שעל'‪ ,‬גם היא על ידית של קנקן‪ ,‬יכולה לחזק דעה זו‪110,‬‬
‫ולפיה שימשו טביעות החותם עדות למקורה של התוצרת החקלאית שהובאה‬

                                                   ‫למצפה‪ ,‬יין או שמן ככל הנראה‪111.‬‬
‫הכתב שבו נכתבו חותמות 'מוצה' הוא הכתב הארמי הרשמי — שינוי חד לעומת‬
‫השימוש הבלעדי בעברית שמוכר בטביעות החותם מימי הבית הראשון‪ 112.‬לדעת‬
‫יוסף נוה הופיע הכתב הארמי הלפידרי רק בתקופה הפרסית‪ ,‬והוא תיארך את הכתב‬
‫בחותמות 'מוצה' למאות ה'‪-‬ד' לפנה"ס‪ ,‬וכהתפתחות מקבילה לכתב של חותמות‬
‫'יהוד'‪ .113.‬ואולם ליפשיץ וונדרהופט הראו שהכתב של טביעות 'מוצה' קדום יותר‪,‬‬

                           ‫והסכימו עם דעת החוקרים שהוא מהמאה הו' לפנה"ס‪114.‬‬
‫מתחילת המחקר הייתה הסכמה בין החוקרים בנוגע לזיהוי האות 'מ' המופיעה‬
‫ראשונה בכל החותמות‪ 115.‬אביגד ניתח נכון שהאות 'מ' כתובה הפוך (נכתבה‬
‫בכיוון הנכון על החותם עצמו)‪ ,‬תופעה ידועה ומוכרת בטביעות החותם מהתקופה‬
‫הפרסית‪ ,‬אולם הסכים שהיא אופיינית לכתב הארמי של המאות ה'‪-‬ד' לפנה"ס‪.‬‬
‫אביגד גם השווה יפה את היעדרה של האות 'ו' במרבית טביעות החותם להיעדרה‬
‫בטביעות 'יהוד' רבות‪ .‬במקומות שהאות 'ו' מופיעה‪ ,‬גם היא תואמת את הצורה‬
‫הרגילה של הכתב הארמי בתקופה הפרסית‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬גם האות 'צ' תואמת‬
‫את הכתב הארמי ומאפיינת גם את הכתב הפניקי בתקופה הפרסית‪ 116.‬הוויכוחים‬
‫העיקריים במחקר נגעו לזיהוי האות האחרונה בחותמות‪ :‬בדה קרא אות זו 'פ'‪ ,‬ולכן‬
‫קרא את המילה על כל החותמות 'מצפ' — לדעתו קיצור למצפה‪ ,‬שם נמצאו רוב‬
‫הידיות שנחתמו בחותמות אלה‪ .‬הארולד ל' גינסברג לא הסכים עם קריאה זו וזיהה‬
‫את האות האחרונה בחותמות כ‪'-‬ה'‪ ,‬וקרא את הכתוב על הטביעות 'מצה'‪ ,‬אבל‬

                            ‫הסכים עם בדה שזהו קיצור של שם האתר — 'מצפה'‪117.‬‬

‫(תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪ ;132-131‬זורן‪ ,‬ילין והייס (‪ ,1994‬עמ' ‪ .)183‬בנושא זה ראו את הערותיו של‬
                                                                        ‫גרהאם (‪ ,1984‬עמ' ‪.)56‬‬

‫‪ 	110‬ראו על כך אביגד‪ 1972 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .9-5‬על משמעותו של השם ועל הקשרו הגיאוגרפי‪ ,‬ראו‬
‫אביגד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .7‬על הופעתו של השם 'שועל' על בולות משלהי ימי הבית הראשון‪ ,‬ראו‬
‫אביגד‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ ,56‬והערה ‪ .74-72‬ראו לנושא זה גם שם‪ ,‬בולות מס' ‪.175 ,164 ,123 ,79‬‬

                         ‫‪ 	111‬על נושא זה ראו גם קרוס‪ ,1969 ,‬עמ' ‪ ;22-23‬גרהאם‪ ,1984 ,‬עמ' ‪.56‬‬
                                                        ‫‪ 1	 12‬ליפשיץ וונדרהופט‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.65-63‬‬
                                                                        ‫‪ 	113‬נוה‪ ,1970 ,‬עמ' ‪.62-58‬‬
                                                        ‫‪ 1	 14‬ליפשיץ וונדרהופט‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.73-62‬‬
                                                                      ‫‪ 1	 15‬מקקאון‪ ,1947 ,‬עמ' ‪.165‬‬
                                                                   ‫‪ 1	 16‬אביגד‪ ,1958 ,‬עמ' ‪.130 ,129‬‬

‫‪ 	117‬בדה‪ ,1932 ,‬עמ' ‪ ;90-89‬זורן‪ ,‬ילין והייס‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ ;162‬גינסברג‪ ,1948 ,‬עמ' ‪ .22-20‬חריג‬
‫ומוזר היה ההסבר של אולברייט לקריאה זו‪ ,‬כשלטענתו הכוונה היא ל'מצה' מסעודת הפסח‪,‬‬
‫ולכן הוא הציע שהכלים שעל הידיות שלהם הוטבעו טביעות החותם הללו שימשו כלי קיבלו‬

                       ‫ליין לסעודת הפסח‪ .‬נגד דעה זו ראו כבר את מקקאון‪ ,1947 ,‬עמ' ‪.167‬‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109