Page 102 - עידן האימפריות
P. 102

‫‪  100‬פרק ד‬
‫מקום) שנטבעו באותו חותם‪ 104,‬וברמת רחל ובצובה התגלתה טביעה אחת בכל‬

                                                                              ‫מקום‪105.‬‬

             ‫איור ‪ :21‬טביעות 'מצה' על ידיות של קנקנים מתל א‪-‬נצבה (מצפה)‬

‫‪ 1	 04‬לממצא הטביעות בעיר דוד ראו אריאל ושוהם‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ .144-143‬שתי ידיות שהוטבעו‬
‫בטביעות 'מוצה' נמצאו בהקשר של שכבה ‪ ,9‬שהוגדרה כשלב הקדום ביותר של התקופה‬
‫הפרסית‪ ,‬אחת מהן הגיעה ממילוי מהתקופה הפרסית שנחפר מעל לרצפה ברזלית‪ ,‬והשנייה‬
‫בתוך מילוי מחצבה ביחד עם כלי חרס ש‪ 90%-‬מהם תוארכו לתקופת הברזל‪ .‬שתי הידיות‬
‫האחרות הגיעו מהקשרים מאוחרים יותר או ללא הקשר סטרטיגרפי ברור (וראו גם זורן ילין‬
‫והייס‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ .)169‬על ממצא טביעות 'מוצה' בגבעון ראו פריטצ'ארד‪ ,1959 ,‬עמ' ‪,27‬‬
‫ואיור ‪ ,130 ,20 :1964 ;11.1 ,10.1‬איור ‪ .51.6‬היות שבגבעון לא נמצאו כלל טביעות 'יהוד'‬
‫מהתקופה הפרסית (ליפשיץ וונדרהופט‪ ,2011 ,‬עמ' ‪ ,)57‬יש בממצא מאתר זה עדות לקדמותה‬
‫של מערכת טביעות 'מוצה'‪ .‬על כך יש להוסיף את העובדה ששתי ידיות שהוטבעו בטביעות‬
‫'מוצה' נמצאו במרתף של מבנה‪ ,‬ביחד עם כלי חרס שתוארכו בעיקר לתקופת הברזל (וראו‬
‫זורן‪ ,‬ילין והייס‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ .)168‬ידית נוספת התגלתה בברכה ביחד עם כלי חרס שתוארכו‬
‫לפרק הזמן שמתקופת הברזל ועד התקופה הפרסית‪ .‬ידית אחת נמצאה בהקשר לא ברור של‬

                                                             ‫המפלס העליון של ערמת פסולת‪.‬‬
‫‪ 	105‬ראו אהרוני‪ ,1964 ,‬עמ' ‪ ;18‬זורן‪ ,‬ילין והייס‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ .168‬יחד עם הידית שהוטבעה בטביעת‬
‫'מוצה' נמצאו טביעות חותם אחרות מהתקופה הפרסית‪ ,‬וכן כלי חרס‪ ,‬שאהרוני (שם‪ ,‬עמ' ‪,19‬‬
‫‪ )23‬שייך למאה הו' לפנה"ס‪ ,‬כלי חרס אחד שאותו הוא שייך לתקופת הברזל וכלי חרס רבים‬

                            ‫משלב המעבר שבין התקופה הפרסית לבין התקופה ההלניסטית‪.‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107