Page 103 - עידן האימפריות
P. 103

‫הטיפוסים העיקריים של טביעות החותם על קנקנים  ‪101‬‬

          ‫טבלה ‪ :12‬הטיפוסים של טביעות 'מצה' לפי אתרים‬
             ‫(על בסיס המידע אצל זורן‪ ,‬ילין והייס ‪)1994‬‬

‫סך הכול‬   ‫טיפוס‬  ‫טיפוס‬  ‫טיפוס‬  ‫טיפוס‬                    ‫שם האתר‬
 ‫טביעות‬     ‫‪C‬‬      ‫‪B‬‬     ‫‪2A‬‬     ‫‪1A‬‬
  ‫'מוצה'‬           ‫‪1‬‬             ‫‪2‬‬                          ‫מצפה‬
            ‫‪1‬‬            ‫‪27‬‬      ‫‪1‬‬                          ‫גבעון‬
   ‫‪30‬‬       ‫‪1‬‬      ‫‪1‬‬       ‫‪4‬‬                             ‫ירושלים‬
    ‫‪4‬‬                      ‫‪4‬‬     ‫‪3‬‬                          ‫יריחו‬
    ‫‪4‬‬                      ‫‪1‬‬                            ‫רמת רחל‬
    ‫‪2‬‬                                                        ‫צובה‬
    ‫‪1‬‬                      ‫‪1‬‬                              ‫לא ידוע‬
    ‫‪1‬‬                      ‫‪1‬‬                             ‫סך הכול‬
    ‫‪1‬‬                    ‫‪38‬‬
   ‫‪43‬‬

‫מראשית המחקר הסכימו חוקרים רבים שיש לתארך משפחה זו של טביעות חותם‬
‫למאה הו' לפנה"ס‪ 106,‬בעת שהייתה מצפה מרכז השלטון הבבלי ביהודה‪ 107.‬בחינת‬
‫ההקשרים הארכיאולוגיים שבהם נמצאו ידיות 'מוצה' מחזקת השערה זו‪ 108,‬ויש‬

‫לקשור לכך את המאפיין העיקרי שמפריד את טביעות 'מוצה' מכל שאר טביעות‬

‫החותם‪ ,‬והוא שהחותמות כולם כוללים רק שם מקום ללא סמל או אזכור של שם‬

‫הפחווה ('יהוד') או של שם הפחה‪ .‬לאור זה התקבלה במחקר הדעה שטביעות‬
‫'מוצה' הן עדות לקיומה של אחוזת כתר‪ ,‬שסיפקה תוצרת לפחה שישב במצפה‪109.‬‬

‫‪ 	106‬ראו מקקאון‪ ,1947 ,‬עמ' ‪ ;202 ,6‬קרוס‪ ,1969 ,‬עמ' *‪ ;24‬נוה‪ ,1970 ,‬עמ' ‪ ;62-61‬שטרן‪ ,‬תשל"ג‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;206-205‬זורן‪ ,‬ילין והייס‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ .169‬לסקירה של הדעות במחקר‪ ,‬כולל דעותיהם‬
‫של חוקרים שתארכו את הטביעות לתקופה הפרסית‪ ,‬בעיקר על בסיס שיקולים פלאוגרפיים‪,‬‬

                                                     ‫ראו זורן‪ ,‬ילין והייס‪ ,1994 ,‬עמ' ‪.175-174‬‬
                                                   ‫‪ 	107‬ראו על כך ליפשיץ‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.139-137‬‬
‫‪ 	108‬זורן‪ ,‬ילין והייס (‪ ,1994‬עמ' ‪ )167‬הראו יפה ששתיים מהידיות שהוטבעו בטביעות 'מוצה' נתגלו‬
‫בתוך בור מים שבו נמצאו גם כלי חרס יווניים עם דמויות שחורות‪ ,‬המתוארכים לשנת ‪530‬‬
‫לפנה"ס בקירוב‪ .‬מכיוון שבור המים יצא משימוש סביב פרק זמן זה‪ ,‬יש לתארך את השימוש‬
‫בטביעות החותם לימי השלטון הבבלי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שש מהידיות התגלו בסמוך לחומה‬
‫שקישרה בין השער הצפוני באתר לבין השער הקדום‪ ,‬שלטענת זורן‪ ,‬ילין והייס (שם) נבנתה‬
‫בראשית התקופה הבבלית‪ 15 .‬ידיות נוספות התגלו ברדיוס מצומצם ביותר של כ‪ 15-‬מ' בצידו‬
‫הדרומי‪-‬מערבי של האתר‪ ,‬שם נמצאו שני מחסנים ארוכים‪ ,‬שנבנו על החומה‪ ,‬שתוארכה‬
‫לתקופת הברזל‪ ,‬ואפשר להניח שהקנקנים שהוטבעו בטביעות 'מוצה' אוחסנו במחסנים אלה‬
                            ‫או בסביבתם‪ .‬כבר מקקאון (‪ ,1947‬עמ' ‪ )202‬טען טענה דומה לזו‪.‬‬
‫‪ 	109‬רעיון 'אחוזת הכתר' הועדף בעיני אביגד (תשי"ח ב‪ ,‬עמ' ‪ 1972 ;129‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,)9-7‬ששקל‬
‫בהקשר זה כמה אפשרויות אחרות‪ .‬בעקבות אביגד הלכו שטרן (תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,)206‬תדמור‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108