Page 105 - עידן האימפריות
P. 105

‫הטיפוסים העיקריים של טביעות החותם על קנקנים  ‪103‬‬

‫הקישור של טביעות 'מוצה' לאתר מוצה התבסס רק בשלב מאוחר יותר במחקר‪.‬‬
‫על סמך מכלול הנתונים והמאפיינים של מערכת זו‪ ,‬כמו גם על סמך הבנת השם‪,‬‬
‫אפשר להגדיר את טביעות 'מוצה' כמערכת שלא הייתה חלק מהמערכות הרגילות‬
‫של טביעות החותם על ידיות של קנקנים‪ ,‬אלא מערכת 'אד הוק' זמנית ומוגדרת‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬מערכת זו הופעלה על רקע השיטה המוכרת של מערכות הקנקנים נושאי‬
‫טביעות החותם‪ ,‬ונועדה להביא אספקה לפחה הבבלי שהיה במצפה‪ ,‬אולי בתקופת‬
‫הייסוד של הפחווה‪ ,‬לפני התייצבות המערכת או לפרק זמן מסוים במאה הו'‬
‫לפנה"ס‪ ,‬בעת שהייתה יהודה פחווה בבלית‪ 118.‬מבחינה זו מערכת טביעות 'מוצה'‬
‫דומה במידה רבה למערכת הטביעות ה'פרטיות'‪ ,‬שגם היא הותאמה לדעתי למערכת‬
‫טביעות 'למלך' לפרק זמן קצר של ההכנות לקראת מסע סנחריב כדי לרכז אספקה‪,‬‬
‫בעיקר לאתרים בשפלה ובייחוד ללכיש‪ .‬בשני המקרים הופעלה מערכת לפרק זמן‬
‫קצר ומוגדר‪ ,‬מתוך צורך נקודתי ועל רקע מערכות הקנקנים נושאי טביעות החותם‬
‫שפעלו כחלק מהשיטה הרגילה והנמשכת‪ ,‬והוסיפו להתקיים גם אחרי שהמערכות‬

                                 ‫הנקודתיות הללו מיצו את תפקידן ופסקו להתקיים‪.‬‬
‫הסבר זה מאפשר להבין את העובדה שכמעט כל הידיות נושאות טביעת‬
‫'מוצה' נחתמו בחותם אחד‪ ,‬וגם את הריכוז החריג של הידיות נושאות טביעות‬
‫החותם במקום אחד — תל א‪-‬נצבה — שלא מילא לפני כן תפקיד משמעותי באף‬
‫אחת מהמערכות של טביעות החותם‪ .‬הסבר זה מאפשר להבין גם את המיעוט חסר‬
‫התקדים של ידיות מטיפוס זה שנמצאו ברמת רחל ובירושלים‪ ,‬שהיו מקומות הריכוז‬
‫העיקריים והחשובים של כל מערכות הטביעות שפעלו ביהודה לפני חורבן הבית‬
‫הראשון ואחריו‪ ,‬ובכלל זה מערכת טביעות האריה‪ ,‬שהתקיימה ככל הנראה במקביל‬
‫למערכת טביעות 'מוצה' באותו פרק זמן של השלטון הבבלי ביהודה‪ .‬תפוצתן של‬
‫הידיות נושאות טביעות 'מוצה' מעידה שהן רוכזו למקום איסוף אחד‪ ,‬ורק מעט מהן‬
‫הופצו‪ .‬חוץ מגבעון וירושלים (שגם שם ארבע טביעות חותם זהות על ארבע ידיות‬
‫יכול תיאורטית ומעשית לייצג קנקן אחד)‪ ,‬הרי בכל שאר האתרים נמצאה ידית‬

                                        ‫טבועה אחת או טביעה על שבר גוף של כלי‪.‬‬
‫אימוץ ההסבר שלפיו טביעות 'מוצה' מבטאות מקום ייצור של יין או שמן‬
‫באחוזת כתר‪ ,‬שסיפקה תוצרת לפחה שישב במצפה‪ ,‬מאפשר להבין מדוע מרבית‬
‫הידיות נמצאו בבירת הפחווה‪ 119.‬אפשר להניח שמעמדה של מוצה כאחוזת כתר‬

                                          ‫‪ 1	 18‬ראו על כך גם אצל ליפשיץ‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.149-119‬‬
‫‪ 1	 19‬זורן‪ ,‬ילין והייס (‪ ,1994‬עמ' ‪ )166‬טענו לחפיפה של תחום תפוצתן של ידיות 'מוצה' עם חבל‬
‫בנימין‪ .‬קשה לקבל הצעה זו‪ ,‬שכן חוץ ממצפה‪ ,‬בירושלים ובגבעון נמצאו ארבע טביעות זהות‬
‫על ידיות העשויות לייצג קנקן אחד‪ ,‬ובצובה וברמת רחל (שאינן בחבל בנימין) נמצאו טביעות‬
‫בודדות‪ .‬לכן עדיף להקביל את תחום תפוצתן של טביעות 'מוצה' לסביבת שלטונו של הפחה‬
‫הבבלי שישב במצפה לאחר חורבן ירושלים‪ ,‬ושלסביבתו הקרובה התרכזו מי שנשארו ביהודה‬

             ‫(ירמיה מ ‪–7‬מא ‪ ,)18‬וראו ליפשיץ‪1999 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;487-467‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.139-137‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110