Page 106 - עידן האימפריות
P. 106

‫‪  104‬פרק ד‬

‫היה הבסיס לכמה מסורות על המקום שנשמרו עוד מאות שנים‪ .‬בסדר מועד‬
‫שבמשנה (סוכה ד‪ ,‬ה) נאמר‪' :‬מצוות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים‬
‫ונקרא מוצא‪ .‬יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן‬
‫בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח‪ .'...‬בתלמוד הירושלמי (סוכה יח ע"ב)‪,‬‬
‫נאמר‪' :‬מהו מוצא ממצייא‪ .‬אמר רבי תנחומא קלונייא הוה שמה'‪ .‬ובתלמוד הבבבלי‬
‫(סוכה מה ע"א) נאמר‪' :‬תנא מקום קלניא הוה ותנא דידן מ"ט קרי ליה מוצא איידי‬
‫דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא'‪ ,‬ועל כך פירש רש"י‪' :‬קלניא‪ .‬בן חורין מן המס‬

                                                                             ‫של מלך'‪.‬‬
‫מקובל להניח שמעמדן של אחוזות מלך בארץ‪-‬ישראל התקיים מאות שנים‪,‬‬
‫גם לאחר שהתחלף השליט האימפריאלי‪ 120.‬אולי מעמדה זה של מוצה הוא‬
‫שאפשר להפוך אותה למקום מושבם של חיילים רומיים משוחררים באזור החקלאי‬
‫החשוב והפורה ביותר בסמוך לירושלים‪ ,‬בדומה לאמאוס (מלחמת היהודים ז‪ ,‬ו‪ ,‬ו‬
‫[‪ )]218–217‬ולמקומות אחרים בארץ‪ .‬בעקבות מושבה רומית זו הפך שם המקום‬

                                                                             ‫לקולוניה‪.‬‬

                       ‫‪ .7‬טביעות 'יהוד'‬

‫מערכת טביעות 'יהוד' כוללת ‪ 17‬טיפוסים עיקריים שהוטבעו בעשרות רבות של‬
‫חותמות לאורך תקופה של כ‪ 400‬שנה‪ :‬ראשיתן בשלהי המאה הו' לפנה"ס וסופן‬
‫במחצית השנייה של המאה הב' לפנה"ס‪ .‬את טביעות 'יהוד' מאפיינת ההיעלמות‬
‫המוחלטת של השימוש באיקונוגרפיה‪ .‬לאחר כ‪ 200-‬שנה של טביעות על ידיות של‬
‫קנקנים‪ ,‬שבהן המרכיב העיקרי הוא איקונוגרפי‪ ,‬בכל החותמות הרבים ממערכת‬
‫טביעות 'יהוד' אין שימוש בסמלים‪ .‬בטביעות אלה ניכר גם המעבר לכתב הארמי‬
‫(לפחות עד הטיפוסים המאוחרים‪ ,‬שבהם ניכרת החזרה לעברית) ובמרכזם שם‬
‫הפחווה בכתיב מלא ('יהוד') או בכתיב חסר ('יהד' או 'יה')‪ .‬בטביעות מראשית‬

                ‫התקופה הפרסית מופיע גם התואר 'פחוא' (כלומר 'הפחה' בארמית)‪.‬‬
‫עד לא מכבר לא נמצאו קנקני 'יהוד' שהיה אפשר לרפאם וללמוד על‬
‫הטיפולוגיה שלהם בתוך רצף הקנקנים נושאי טביעות החותם ביהודה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בחפירות רמת רחל נמצאו בתוך בור ‪ 35‬ידיות קנקנים עם טביעות 'יהוד' לסוגיהן‬
‫השונים‪ ,‬ובתוך אותו הבור נמצא גם מכלול גדול של כלי חרס מראשית התקופה‬
‫הפרסית ובו ‪ 15‬קנקנים שלמים או כמעט שלמים‪ ,‬שלכולם ארבע ידיות‪ .‬על שמונה‬

‫‪ 	120‬ראו נאמן‪ ,‬תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;144-140‬ליפשיץ‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ ,31‬וספרות נוספת בהערה ‪ .1‬על זיהוי‬
‫האתר בח'ירבת בית מיצה ראו פינקלשטיין וגדות‪ ,2015 ,‬עמ' ‪ ,229-227‬ושם ספרות נוספת‬

                                                              ‫וסקירת הדעות האחרות במחקר‪.‬‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111