Page 136 - עידן האימפריות

‫‪ 134‬פרק ה‬

‫את טביעות 'למלך' יש לדעתי לראות כחלק מהמערכת הכלכלית והמנהלית‬
‫שהחלה לפעול ביהודה תחת שלטון אשור‪ ,‬בעידוד השלטון‪ ,‬ואולי אף בלחצו‬
‫להגביר את הייצור החקלאי כחלק מהמיסים השנתיים שהטילה אשור על ממלכת‬
‫יהודה‪ 30.‬חיזוק לכך יש בעדויות על בחירת טיפוס מוגדר של קנקנים‪ ,‬שיוצרו‬
‫ורווחו באזור השפלה זה מאה שנה ויותר‪ ,‬והפיכתו לטיפוס שעליו מתבססת מערכת‬
‫איסוף התוצרת‪ 31.‬ייצור טיפוס הקנקן המסוים הזה באיכות גבוהה ובאחידות חסרת‬
‫תקדים‪ ,‬שעליו התבססה כל מערכת טביעות 'למלך'‪ ,‬והריכוז של למעלה מ‪50%-‬‬
‫מהקנקנים שתוארכו לשלהי המאה הח' לפנה"ס בלכיש‪ ,‬מעידים על היקפה ועל‬
‫התנהלותה של מערכת זו‪ .‬ממספרן הגדול של ידיות 'למלך' — בעיקר מהטיפוסים‬
‫המאוחרים שיש לתארכם לראשית המאה הז' לפנה"ס — אשר נמצאו ברמת רחל‪,‬‬
‫אפשר ללמוד שאתר זה המשיך לשמש מרכז מנהלי לאיסוף קנקנים ובהם תוצרת‬
‫חקלאית מראשית המאה הז' לפנה"ס ועד שלהי התקופה הפרסית‪ ,‬שנים רבות אחרי‬

‫תום השלטון האשורי וגם לאחר חורבן ממלכת יהודה‪.‬‬
‫לפיכך יש לתארך את ראשית השימוש במערכת טביעות 'למלך' לתקופה‬
‫שלאחר שעבוד יהודה לאשור‪ ,‬כבר בימי אחז או בראשית ימי חזקיהו‪ ,‬כלמר בשנות‬
‫העשרים של המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬כחלק מהסדרי השעבוד שקבע השלטון האשורי‬
‫ביהודה עם הפיכתה לממלכת חסות‪ 32.‬מערכת זו החלה להתפתח במשך כרבע מאה‪,‬‬
‫עד מסע סנחריב‪ .‬אפשר להניח (אף שאי‪-‬אפשר להוכיח) שהסמל שנבחר ביהודה‬
‫בזמן שהחלה המערכת להתקיים היה החיפושית הארבע‪-‬כנפית‪ ,‬שמקור ההשראה‬
‫שלו הוא במצרים‪ .‬גם בהקשרים אחרים של מערכת המנהל ביהודה בשלהי המאה‬
‫הח' לפנה"ס ניכרת השפעה מצרית‪ ,‬למשל בסמל השקל שנחרת על המשקולות‪,‬‬

‫‪Judah in the 8th and 7th centuries BCE should be seen as attempts to impose a‬‬ ‫‪ 30‬‬
‫’‪ .centralized authority on a very non-centralized kingdom‬מאיר ושי (שם‪ ,‬עמ' ‪)330‬‬
‫מודעים למקומה של אשור בעיצוב המנהל והכלכלה של יהודה‪ ,‬אולם לא מייחסים לכך את‬ ‫‪3 1‬‬
‫‪3 2‬‬
‫מלוא העוצמה והמשמעות של השעבוד לאשור‪.‬‬
‫על כך עמד גיטין‪ ,1995 ,‬עמ' ‪ ,62-61‬שעל בסיס הממצא מחפירותיו בתל מיקנה (עקרון) הניח‬
‫שהאשורים הקימו ‪‘a new super-national system of political control in the eastern‬‬

‫‪Mediterranean basin which produced the pax Assyriaca, 70 years of unparalleled‬‬

‫‪growth and development, and an international trading network which spanned the‬‬
‫’‪ .Mediterranean, stimulating Phoenician trade and colonization in the west‬אל מול‬
‫גישה זו טענו שלואן (‪ ,2001‬עמ' ‪ )147-146‬ופאוסט (‪ ,2011‬עמ' ‪ ,)73‬שהאשורים לא היו‬
‫מעוניינים בפיתוח הכלכלה בממלכות שבשלטונם‪ ,‬והשגשוג העיקרי התרחש באזורים שמחוץ‬

‫לתחומי השלטון שלהם‪ .‬לדיון מסודר ומשכנע נגד דעות אלה ראו יונגר‪.2015 ,‬‬
‫ראו על כך סרגי‪ ,‬קרסיק‪ ,‬גדות וליפשיץ‪ ,2012 ,‬וראו גם בדיון לעיל‪ ,‬פרק ג‪.‬‬

‫ראו על כך כבר אצל מילארד‪ ,2008 ,‬עמ' ‪ ,2015 ;34 ,29‬עמ' ‪ ;119-118‬האדון ‪ ;2010‬ליפשיץ‪,‬‬
‫סרגי וקוך‪ ,2010 ,‬עמ' ‪ ,2011 ;7-6‬עמ' ‪ .6‬לדיון מפורט בנסיבות ההיסטוריות ובתאריכים‬

‫האפשריים של זמן השעבוד של יהודה לאשור ראו להלן‪ ,‬פרק ח‪.1 ,‬‬