Page 139 - עידן האימפריות
P. 139

‫פרק הזמן שבו התקיימה מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪137‬‬

‫ניכרת בישראל וביהודה כבר לפני השעבוד לאשור בראשית השליש האחרון של‬
‫המאה הח' לפנה"ס‪ 37.‬לכאורה אפשר למצוא חיזוק נוסף להנחה זו בהבחנתו של‬
‫אוסישקין‪ ,‬שכבר בשנת ‪ 1976‬שם לב לכך שהטביעות ה'פרטיות' שהוא הכיר‬
‫מופיעות לצידן של טביעות חותם דו‪-‬כנפיות‪ ,‬ואין עדות לכך שהן הוחתמו ביחד‬
‫עם טביעות ארבע‪-‬כנפיות על אותה ידית או על אותו קנקן‪ 38.‬אפשר לעדכן את‬
‫קביעתו זו של אוסישקין‪ ,‬שכן טביעות החותם שהוא הזכיר הן אכן מהטיפוסים‬
‫הדו‪-‬כנפיים‪ ,‬אולם הן דווקא מאלה שיוגדרו להלן 'טיפוסים קדומים' (טיפוס ‪ IIa‬של‬
‫למייר)‪ ,‬שהיו בשימוש לפני חורבן שכבה ‪ III‬בלכיש‪ .‬עם זאת‪ ,‬ידית אחת שנמצאה‬
‫בירושלים טבועה בטביעת חותם 'פרטית' לצד טביעת 'למלך' ארבע‪-‬כנפית‪39.‬‬
‫המסקנה העיקרית מכך היא‪ ,‬שיש חפיפה כרונולוגית של השימוש בטביעות חותם‬
‫'פרטיות' עם טביעות 'למלך' מהטיפוסים הקדומים‪ ,‬ככל הנראה בשלהי ימי השימוש‬
‫במערכת טביעות 'למלך' ערב מסע סנחריב ואולם אין בכך עדות להבחנה בין זמן‬
‫קיומן של טביעות החותם עם החיפושית הארבע‪-‬כנפית לבין אלה עם סמל גלגל‬

                                                ‫החמה המכונף מהטיפוסים הקדומים‪.‬‬
‫נתונים חדשים מתחום המחקר הפלאומגנטי מעידים על כרונולוגיה פנימית ועל‬
‫תהליכי התפתחות בין הטיפוסים של טביעות החותם הארבע‪-‬כנפיות (טיפוסים ‪Ia‬‬
‫ו‪ Ib-‬של למייר)‪ 40.‬מהגרף הפלאומגנטי עולה‪ ,‬שטביעות החותם מטיפוס ‪ Ib‬קודמות‬
‫לטביעות החותם מטיפוס ‪ ,Ia‬והמשמעות היא שהמערכת של טביעות החותם עם‬
‫הכתב הרשמי היא הקדומה יותר‪ .‬החותמות של מערכת זו היו גדולים מאלה שבאו‬
‫אחריהם‪ ,‬נחרתו במומחיות רבה ובכתב נאה‪ ,‬והאחידות שלהם מעידה שהם יוצרו‬
‫כסדרה‪ ,‬וככל הנראה גם בידי אותו אומן ובאותו הזמן‪ .‬המערכת עם הכתב הרהוט‪,‬‬
‫שבה שלושה חותמות בלבד‪ ,‬וממנה נעדר החותם עם שם המקום 'שוכה'‪ ,‬החליפה‬
‫את המערכת הקדומה ככל הנראה לקראת סופה של המאה הח' לפנה"ס‪ .‬מערכת זו‬
‫נועדה כנראה להחליף את המערכת הקודמת לאחר שזו הייתה בשימוש שנים רבות‬
‫וייצרה שפע של טביעות חותם על ידיות של קנקנים‪ .‬נוכח היעדרו של החותם‬
‫שעליו נכתב שם המקום 'שוכה'‪ ,‬אפשר להניח שהחותם הישן היה בשימוש‪ ,‬בעיקר‬

               ‫אם הוא נשמר בבית היוצר של הקנקנים‪ ,‬שאולי גם הוא היה בשוכה‪.‬‬

          ‫ראו זאס‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ ;214‬קיל ואילינגר‪ ,1998 ,‬עמ' ‪ ;276‬אורנן‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.234-231‬‬       ‫‪3	 7‬‬
‫ראו אוסישקין‪ ,1976 ,‬עמ' ‪2004 ;12‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,2143-2142‬והשוו לליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2010 ,‬עמ'‬          ‫‪3	 8‬‬

                                                                                 ‫‪ ,26‬הערה ‪.45‬‬  ‫‪3	 9‬‬
                                             ‫ראו אביגד וברקאי‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ ,249-248‬מס' ‪.54‬‬      ‫‪4	 0‬‬
‫המחקר הפליאומגנטי מנוהל בידי רון שער מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫וארז בן יוסף מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬כחלק מפרויקט זה נכתבה עבודת‬
‫גמר לתואר שני בהנחייתם של ארז בן יוסף וליפשיץ (מילמן‪ .)2014 ,‬לפרסום המקיף של מחקר‬

                                                                ‫זה ראו בן יוסף ואחרים‪.2017 ,‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144