Page 144 - עידן האימפריות
P. 144

‫‪  142‬פרק ה‬

‫הנתונים על מערכת טביעות אחרת‪ .‬אכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬ידיות הקנקנים שהוטבעו‬
‫בטביעות 'פרטיות' מתוארכות היטב לשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬ונראה שמערכת‬
‫זו לא המשיכה להתקיים אחרי שנת ‪ 701‬לפנה"ס (או ששרידים מעטים בלבד שלה‬
‫המשיכו להתקיים‪ ,‬ובהיקף מצומצם מאוד)‪ .‬ואולם ההשלכה שעשה ווהן מתוך‬
‫המערכת הזאת‪ ,‬שהיא מצומצמת למדי בהיקפה‪ ,‬על המערכת הגדולה והענפה‬
‫בהרבה של טביעות 'למלך'‪ 55,‬היא השלכה בעייתית מבחינה מתודולוגית‪ ,‬ולא‬
‫מוצדקת‪ .‬טביעות 'למלך' משקפות תופעה נרחבת יותר‪ ,‬הידיות שהוטבעו בטביעות‬
‫אלה נמצאו בהקשר ארכיאולוגי מגוון יותר‪ ,‬ונראה שמערכת זו התחילה לפני‬
‫מערכת הטביעות ה'פרטיות'‪ ,‬והיא גם נמשכה אל תוך המאה הז' לפנה"ס‪ .‬נוסף‬
‫על כך שידיות שהוטבעו בטיפוסים אחדים של טביעות 'למלך' מעולם לא נמצאו‬
‫בשכבות חורבן מימי המסע האשורי בשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ ,‬ולכן נראה שהן יוצרו‬
‫לאחר תאריך זה‪ ,‬הרי מוכרות גם ידיות עם טיפוסים שונים של חותמות 'למלך' (הן‬
‫כאלה שנחשפו חתומים תחת שכבות החורבן משנת ‪ 701‬לפנה"ס והן כאלה שלא)‪,‬‬

                                 ‫שנמצאו בהקשרים ברורים של המאה הז' לפנה"ס‪56.‬‬
‫מרבית טביעות 'למלך'‪ ,‬שנמצאו בהקשר סטרטיגרפי ברור באתרי השפלה‪,‬‬
‫הגיעו משכבות החורבן המיוחסות למסע סנחריב‪ .‬באזור הזה אפשר להבחין באופן‬
‫ברור בין שכבות מהמאה הח' לאלה שמהמאה הז'‪ ,‬וגם אם נקבל את השחזור של‬
‫פינקלשטיין ונאמן‪ ,‬שלפיו בראשית המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬זמן לא רב אחרי מסע‬
‫סנחריב‪ ,‬היו ניסיונות שיקום זמניים ולא מוצלחים בלכיש ובחלק מאתרי השפלה‪,‬‬
‫אזי השיקום של מרבית האתרים היה בפרק זמן מאוחר במאה הז'‪ ,‬ואז טביעות‬

                                                       ‫'למלך' כבר חדלו מלהתקיים‪57.‬‬
‫הפרדה זו בין שכבות היישוב מהמאות הח' והז' לפנה"ס אינה אפשרית באתרי‬
‫ההר (כמו ירושלים‪ ,‬רמת רחל‪ ,‬מצפה‪ ,‬גבעון)‪ ,‬שלא חרבו בשלהי המאה הח'‬
‫והמשיכו להתקיים ברצף במאה הז' כולה‪ 58.‬לפיכך קשה לבודד את ממצא הטביעות‬

‫היחס בין מספר הידיות שהוטבעו בטביעות 'פרטיות' לבין מספר הידיות שהוטבעו בטביעות‬             ‫‪5	 5‬‬
                                     ‫'למלך' הוא יחס של ‪( 7:1‬ברקאי וווהן‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.)2171‬‬  ‫‪5	 6‬‬

‫ראו למשל את הממצא של טביעות החותם מחורבת שילחה (מזר‪ ,‬עמית ואילן‪ ,1996 ,‬עמ' ‪)208‬‬            ‫‪5	 7‬‬
‫או מעין גדי (שטרן‪ ,2007 ,‬עמ' ‪ .)141-139‬ידיות 'למלך' בקונטקסט דומה נמצאו גם בחפירות‬         ‫‪5	 8‬‬
‫קניון בעיר דוד (שטיינר‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ;76‬פרנקן ושטיינר‪ ,1990 ,‬עמ' ‪ ;129 ,56‬טשינגהאם‪,1992 ,‬‬
‫עמ' ‪ .)62‬ווהן (‪ ,1999‬עמ' ‪ ,)109-95‬שהיה מודע לממצא זה‪ ,‬סירב לראות בו עדות להמשך‬
‫השימוש בטביעות 'למלך' גם במאה הז' לפנה"ס‪ ,‬ובכל המקרים טען שמדובר בממצא שחדר‬
‫משכבות קדומות‪ .‬לגבי חורבת שילחה‪ ,‬שלא נמצאו בה טביעות 'פרטיות' ואין בה שכבת יישוב‬
‫של המאה הח'‪ ,‬הוא קבע שממצא טביעות 'למלך' חריג‪ ,‬ואין להסתמך על ממצא זה לקביעת‬

                                                      ‫זמנה של המערכת (ווהן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)109‬‬
  ‫ראו פינקלשטיין ונאמן‪ ;2004 ,‬פינקלשטיין‪ ,2012 ,‬עמ' ‪ ;206-205‬ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪.2011 ,‬‬
‫במקרים אלה בלתי אפשרי לקבוע מבחינה ארכיאולוגית האם ידיות 'למלך' שייכות לקונטקסט‬
‫של המאה הח' או לזה של המאה הז' לפנה"ס‪ .‬ווהן (‪ ,1999‬עמ' ‪ )106-99‬טען שיש לתארך את‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149