Page 148 - עידן האימפריות
P. 148

‫‪  146‬פרק ה‬

‫השאלה הנשאלת כעת היא‪ :‬האם המשך השימוש בטביעות 'למלך' במאה הז'‬
‫מוגבל לשימוש משני בקנקנים שיוצרו והוטבעו בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬או‬
‫שייצור הקנקנים והטבעה של טביעות חותם על הידיות שלהם נמשכו גם לאחר‬

                                                                        ‫מסע סנחריב?‬

‫‪ .6‬המשך הייצור וההטבעה של קנקני 'למלך'‬
 ‫במחצית הראשונה של המאה הז' לפנה"ס‬

‫תפוצתן של טביעות 'למלך' נבחנה עד כה לפי תפוצת הסמלים המופיעים על‬
‫הטביעה או לפי התפוצה של שמות המקומות שנכתבו בחותמות‪ 71.‬למרבה הפליאה‬
‫לא התקיימה עד כה במחקר בחינה מפורטת של תפוצת הטביעות באתרים ביהודה‬
‫ובשכבות היישוב שהתקיימו בכל אתר לפי הטיפוסים של חותמות 'למלך'‪ .‬החלוקה‬
‫הגסה לטביעות ארבע‪-‬כנפיות ודו‪-‬כנפיות אינה מספקת‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שהראה אנדרה‬
‫למייר כבר בשנת ‪ ,1981‬קיימים טיפוסים שונים ורבים‪ ,‬המייצגים חותמות שונים‬
‫שהיו בשימוש‪ .‬בכל המחקרים עד כה הסתפקו החוקרים בציון הופעתם של טיפוסים‬
‫בחלוקה גסה זו כדי 'להוכיח' שכל הטביעות הארבע או הדו‪-‬כנפיות שייכות לפרק‬

                                                   ‫הזמן שמייצגת שכבה ‪ III‬בלכיש‪72.‬‬
‫על השאלה אם כל טיפוסי החותמות היו בשימוש בו בזמן‪ ,‬אפשר ככל הנראה‬
‫להשיב בשלילה‪ .‬מבחינה ארכיאולוגית‪ ,‬המתודה להבחנה בין קדום למאוחר טמונה‬
‫בבדיקה מדוקדקת של הופעת הטיפוסים ותת‪-‬הטיפוסים בשכבות החורבן שיוחסו‬
‫לשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ .‬מבחינת המתודה הארכיאולוגית יש שתי אפשרויות לקביעת‬
‫זמנם של טיפוסי הטביעות‪ ,‬שכל אחד מהם מייצג חותם יחיד ששימש להטבעת‬

                                                    ‫ידיות של מערכת טביעות 'למלך'‪:‬‬
‫א‪ .‬בתור 'טיפוסים קדומים' אפשר להגדיר כל תת‪-‬טיפוס של טביעות 'למלך'‪,‬‬
‫שנמצא חתום תחת שכבת חורבן שתוארכה לשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ .‬השיוך הסטרטיגרפי‬
‫של ידית שנמצאה בתוך שכבה ‪ III‬בלכיש או במקבילותיה מעיד שהיא הייתה‬

                                                         ‫בשימוש לפני פרק הזמן הזה‪.‬‬

‫כנפיות ודו‪-‬כנפיות לא שימשו בירושלים בו בזמן‪ ,‬והטביעות הדו‪-‬כנפיות הוסיפו לשמש‬               ‫‪7	 1‬‬
‫עד ימי יאשיהו‪ ,‬ואז יצאו משימוש‪ .‬על הבעיות המתודולוגיות בזיקה לטיעוניו והסבריו של‬           ‫‪	72‬‬
‫טשינגהאם‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬פרק ה‪ .4 ,‬עם זאת‪ ,‬הביקורת של טשינגהאם כלפי ההסתמכות החד‪-‬‬
‫משמעית על הממצאים בלכיש והצגת הבעייתיות בפרשנות זו משום הפער בין שכבות ‪III‬‬
‫ל‪ II-‬נראית לי נכונה‪ .‬קשה לקבל את ניסיונו של ווהן (‪ ,1999‬עמ' ‪ )86‬לתלות את ההבדלים‬

                    ‫הללו בהבדלים גיאוגרפיים הקשורים לתהליכי התפתחותה של ירושלים‪.‬‬
                                            ‫ראו למשל נאמן‪ ;1986 ;1979 ,‬ברקאי וווהן‪.2004 ,‬‬
                                              ‫כדוגמה לכך ראו ברקאי וווהן‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.2169‬‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153