Page 145 - עידן האימפריות

‫פרק הזמן שבו התקיימה מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה ‪143‬‬

‫באתרים אלה כדי להכריע בשאלת הזמן שבו היו הקנקנים בשימוש‪ .‬גם כאשר‬
‫נמצאת ידית 'למלך' בהקשר ארכיאולוגי מובהק של המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬והיא בחזקת‬
‫ממצא יחידאי‪ ,‬יש מקום לטענה שהיא חדרה משכבות קודמות‪ ,‬ובכל המקרים‬
‫אפשר שמדובר על המשך שימוש בקנקנים שיוצרו עוד לפני החורבן של שנת ‪701‬‬

‫לפנה"ס‪.‬‬
‫ואולם במדבר יהודה נמצאו ידיות 'למלך' בשני אתרים שאין בהם שכבות יישוב‬
‫מן המאה הח' לפנה"ס‪ :‬עין גדי וחורבת שילחה‪ .‬שני האתרים תוארכו למחצית‬
‫השנייה של המאה הז'‪ ,‬ובכל אחד מהם נמצאה טביעה דו‪-‬כנפית — 'למלך‪/‬זיף'‪ 59.‬על‬
‫הידית מעין גדי נחרתו גם מעגלים קונצנטריים‪ .‬חריתת המעגלים מתוארכת למאה‬
‫הז' (להלן‪ ,‬סעיף ‪ 8‬בפרק זה)‪ ,‬ועל כן תומכת בהנחה שקנקני 'למלך' המשיכו לשמש‬
‫גם בתקופה זו‪ 60.‬ידית 'למלך' נמצאה גם בח'ירבת ראס א‪-‬סמרה‪ ,‬אתר שאותו‬
‫תיארכו עמיחי מזר‪ ,‬דוד עמית וצבי אילן‪ ,‬וגם אפרים שטרן‪ ,‬למחצית השנייה של‬
‫המאה הז'‪ 61.‬אף שתיארוך זה סביר והגיוני‪ ,‬עדיין יש מקום לספק‪ :‬הפרסום החלקי‬
‫של הממצא מן האתר והקביעה הכללית של פרנק מ' קרוס וג'וסף ט' מיליק‪ ,‬שלפיה‬
‫אתרי האזור הם מתקופת הברזל ‪' 2‬לכל המוקדם מן המאה הט' ולכל המאוחר‬
‫משלהי המאה הז' לפנה"ס'‪ ,‬אינם שוללים את קיומה של שכבת יישוב מן המאה הח'‬

‫לפנה"ס באתר‪62.‬‬
‫עוד שלוש ידיות 'למלך' נמצאו בשכבה ‪ II‬בתל בטש מן המחצית השנייה של‬
‫המאה הז' לפנה"ס‪ 63.‬שתיים מן הידיות נמצאו בהקשר ארכיאולוגי מובהק של‬
‫שכבה ‪ ,II‬והטביעה השלישית נמצאה בהקשר מעורב שהכיל גם ממצא משכבה ‪III‬‬

‫כל קנקני 'למלך' מאתרי ההר למאה הח'‪ ,‬על בסיס העובדה שבאותם הקשרים ארכיאולוגיים‬ ‫‪ 59‬‬
‫נמצאו גם קנקנים שהוטבעו בטביעות 'פרטיות'‪ .‬כאמור‪ ,‬לטענתו‪ ,‬גם אם חלק מהקנקנים‬
‫המוטבעים הוסיפו להיות בשימוש באתרי ההר שלא חרבו במסע האשורי של שנת ‪701‬‬ ‫‪ 60‬‬
‫לפנה"ס‪ ,‬הרי היה זה המשך שימוש בקנקנים קיימים‪ ,‬ולא מעבר לשני העשורים הראשונים‬ ‫‪6 1‬‬
‫‪ 62‬‬
‫של המאה הז' לפנה"ס‪.‬‬
‫על הממצא בעין גדי ראו שטרן‪ ,2007 ,‬עמ' ‪ .141-139‬על הממצא בחורבת שילחה ראו מזר‪,‬‬ ‫‪ 63‬‬
‫עמית ואילן‪ ,1996 ,‬עמ' ‪ .209-208‬ראו להלן דיון טיפולוגי מפורט בממצא מאתרים אלה‬

‫ובמשמעותו הכרונולוגית‪.‬‬
‫על המשך השימוש בקנקני 'למלך' במאה הז' לפנה"ס ראו מזר‪ ,‬עמית ואילן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪;249-248‬‬

‫פינקלשטיין ונאמן‪ ;2004 ,‬נאמן‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪418-417‬‬
‫על ח'ירבת ראס א‪-‬סמרה ראו קרוס ומיליק‪ ,1956 ,‬עמ' ‪ ,11‬ואיור ‪ .2‬על תיארוכו של האתר ראו‬

‫מזר‪ ,‬עמית ואילן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;249‬שטרן‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.140‬‬
‫על קביעתם של קרוס ומיליק ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,15-14‬והשוו למסקנות של ווהן‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.108‬‬
‫עם זאת‪ ,‬דיון טיפולוגי בטביעת 'למלך' מח'ירבת ראס א‪-‬סמרה מחזק את האפשרות שיש‬

‫לתארך גם אתר זה למאה הז' לפנה"ס‪ ,‬וראו על כך להלן‪.‬‬
‫ראו מזר ופניץ כהן‪ ,2001 ,‬עמ' ‪.195-194‬‬