Page 134 - עידן האימפריות
P. 134

‫‪  132‬פרק ה‬

‫טביעות 'למלך' עדיין לא הייתה בשימוש‪ .‬בדומה לכך אין לדעת גם על זמן ראשית‬
‫ייצורם של הקנקנים נושאי טביעות החותם מהמידע הארכיאולוגי שעולה משכבה‬
‫‪ III‬בלכיש‪ ,‬שהוקמה ככל הנראה באמצע המאה הח' לפנה"ס או במהלך המחצית‬
‫הראשונה של מאה זו‪ ,‬והתקיימה פרק זמן ארוך עד שחרבה בשלהי מאה זו‪19.‬‬
‫קיומם של טיפוסים רבים של קנקנים נושאי טביעות חותם לאורך ‪ 600‬שנה‪ ,‬מעיד‬
‫שמערכת זו לא נוצרה אד‪-‬הוק‪ ,‬לצורך מטרה מוגדרת בזמן מסוים‪ ,‬אלא הייתה חלק‬
‫ממערכת מנהל שהתפתחה לאורך זמן והתקיימה מאות שנים‪ .‬בהנחה שכלי חרס‬
‫שנמצאו חתומים מתחת לשכבת חורבן שייכים לשלב הקיום האחרון של אותה‬
‫שכבה‪ 20,‬אין כל אינדיקציה על אורכו של השלב האחרון הזה‪ .‬אין בה גם תשובה‬
‫לשאלה‪ ,‬אם לכל טיפוסי כלי החרס היה אורך חיים שווה (למשל‪ ,‬האם אורך החיים‬
‫של קנקני אגירה שווה לזה של סירי בישול וקערות?)‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בהצעת התיארוך‬
‫של אוסישקין אין תשובה לכך שקנקני 'למלך' נמצאו באתרים שהוקמו במחצית‬
‫השנייה של המאה הז' לפנה"ס‪ 21,‬יותר מחמישים שנה לאחר שלדעתו פסק ייצורם‬

                                                           ‫של קנקנים מהטיפוס הזה‪.‬‬
‫ההנחה שטביעות 'למלך' מייצגות את ההכנות לקראת מסע סנחריב היא בגדר‬
‫השערה היסטורית אפשרית‪ ,‬אך לא נטולת בעיות‪ .‬מחקר הקנקנים מעיד על מסורת‬
‫ארוכה של ייצור ועל תהליך סטנדרטיזציה ממושך של טיפוסי קנקנים מוגדרים‪.‬‬
‫קשה לתחום את התהליך הזה מבחינה כרונולוגית לפרק זמן קצר כל כך‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬המספר הרב של הידיות המוטבעות‪ ,‬יחד עם המספר הרב של החותמות שהיו‬
‫בשימוש והמגוון הגדול של הטיפוסים‪ ,‬מייצגים מערכת ִמנהל מתוחכמת‪ ,‬וקשה‬
‫להניח שזו פותחה בזמן הקצר שחלף בין המרד של חזקיהו למסע סנחריב‪ .‬קשה‬
‫גם להניח שמערכת כה מסועפת ומסובכת של ייצור קנקנים במרכז ייצור אחד‪,‬‬
‫הפצתם לאחוזות חקלאיות לצורך מילויים בתוצרת חקלאית ואחסונם במרכזים‬
‫ממלכתיים‪ ,‬התפתחה ובוצעה בהיקפים הגדולים הללו בתוך שלוש שנים בלבד —‬
‫וגם ההנחה בדבר שלוש שנות הכנה למרד מחייבת להניח שההכנות לקראתו החלו‬
‫מייד עם מותו של סרגון‪ .‬הכמות הרבה של הקנקנים שהוטבעו בטביעות 'למלך'‪,‬‬
‫בהשוואה לקנקני הוורדה למשל‪ ,‬מעידה גם היא על פרק זמן ארוך שבו פעלה‬
‫השיטה‪ .‬גם בחינה מקרוב של תפוצת הטיפוסים השונים יכולה להעיד שבחלק‬
‫מהקנקנים שנמצאו בשכבות החורבן של מסע סנחריב היה שימוש חוזר‪ ,‬והם‬
‫מולאו ונשלחו למרכזים הממלכתיים יותר מפעם אחת‪ .‬יותר מכך‪ ,‬קנקנים רבים‬
‫נושאי טביעות חותם מאותם טיפוסים בדיוק שכמותם נמצאו חתומים תחת שכבות‬
‫החורבן משנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ ,‬נמצאו גם באתרי יישוב אחרים ביהודה‪ ,‬שלא היו חלק‬

                             ‫‪ 1	 9‬ראו אוסישקין‪2004 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;83-82‬פינקלשטיין ופיאסצקי‪.2010 ,‬‬
                                                                ‫‪ 2	 0‬ראו אוסישקין‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.223‬‬

                          ‫‪ 	21‬ראו על כך ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2010 ,‬עמ' ‪ ;8‬ליפשיץ‪ ,2012 ,‬עמ' ‪.7‬‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139