Page 157 - עידן האימפריות
P. 157

‫פרק הזמן שבו התקיימה מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪155‬‬

‫המאה הח' לפנה"ס‪ 116 :‬ידיות נמצאו בירושלים‪ 64 ,‬ברמת רחל‪ 41 ,‬בגבעון‪ 19 ,‬בתל‬
‫א‪-‬נצבה‪ 17 ,‬בח'רבת אל‪-‬בורג'‪ ,‬חמש במוצה ובתל אל‪-‬פול‪ ,‬וארבע בעמק רפאים‪.‬‬
‫בסך הכול‪ ,‬נמצאו באזור ההר של יהודה ‪ 275‬מתוך ‪ 285‬הידיות החרותות (‪.)96.5%‬‬
‫רק שש ידיות חרותות נמצאו בשפלת יהודה (‪ 2%‬מסך כל הממצא)‪ ,‬מהן שתיים‬

                                ‫בלבד בלכיש (בהקשרים ארכיאולוגיים לא ברורים)‪99.‬‬
‫בשל החריתה על ידיות הקנקנים לאחר צריפתן‪ ,‬במקרים רבים לצד או על‬
‫טביעות 'למלך'‪ ,‬הניחו חוקרים רבים שהן מאוחרות מטביעות 'למלך'‪ ,‬אולם אין‬
‫הסכמה בין החוקרים על תיארוכן ועל זמנן של החרותות‪ .‬אף על פי שלא נמצאה‬
‫חרותת מעגלית באף שכבת חורבן משנת ‪ 701‬לפנה"ס הציעו חוקרים אחדים‬
‫לקבוע את זמנן לשלהי המאה הח' ולראשית המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬יחד עם קיומן של‬
‫טביעות 'למלך'‪ 100.‬לעומת זאת שיערו ידין ושטרן‪ ,‬במידה רבה בעקבות סינקלייר‪,‬‬

                                         ‫שהחרותות הן משלהי המאה הז' לפנה"ס‪101.‬‬
‫בניסיון לתארך את מערכת הקנקנים שידיותיהם נחרתו במעגלים קונצנטריים‬
‫יש להביא בחשבון שאף אחת כזאת לא נמצאה חתומה תחת החורבן של שכבה ‪III‬‬
‫בלכיש‪ ,‬או באף שכבת חורבן אחרת ששויכה למסע סנחריב‪ .‬נתון ארכיאולוגי חד‪-‬‬
‫משמעי זה מצביע על כך ששנת ‪ 701‬לפנה"ס היא הזמן הקדום ביותר שלאחריו‪,‬‬
‫מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית‪ ,‬הייתה מערכת החרותות יכולה להתחיל להתקיים‪,‬‬
‫ואין הצדקה ארכיאולוגית לתיארוך החרותות לפרק הזמן שלפני החורבן שנגרם‬
‫בשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ 102.‬יותר מכך‪ ,‬יש להניח שהמעגלים הקונצנטריים נחרתו על‬

                                                      ‫‪ 9	 9‬ראו ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.8-7‬‬
‫‪ 1	 00‬ראו אביגד וברקאי‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ .247-246‬על רקע הממצא המועט של שלוש חרותות בלבד‬
‫בשכבה ‪ II‬בלכיש‪ ,‬שנבנתה בשליש האחרון של המאה הז' (אוסישקין‪ ,1977 ,‬עמ' ‪ ,)54‬הבין‬
‫ברקאי (‪ ,1985‬עמ' ‪ )408‬שאי אפשר שלא לתארך את מערכת החרותות לתקופה שקדמה‬
‫לבנייתה של שכבה זו‪ .‬עם זאת המשיך ברקאי (שם; אביגד וברקאי‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ )247‬לדבוק‬
‫בתיארוך המוקדם מאוד של מערכת זו‪ ,‬קשר אותה לסוף השימוש במערכת 'למלך'‪ ,‬שלדעתו‪,‬‬
‫קדמה כולה לחורבן של שנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ ,‬עם אפשרות שבירושלים ובסביבתה היא המשיכה‬

                                                        ‫להתקיים עוד שנים אחדות לאחר מכן‪.‬‬
‫‪ 1	 01‬סינקלייר (‪ ,1960‬עמ' ‪ )32‬תיארך את החרותות לסוף המאה הז' וראשית המאה הו' לפנה"ס‪,‬‬
‫פרק זמן חופף לזמנן של טביעות הוורדה‪ ,‬בעיקר משום שקיבל את תיארוך הטביעות הדו‪-‬‬
‫כנפיות‪ ,‬שלצידן נחרתו המעגלים‪ ,‬לפרק הזמן הזה (בעקבות דירינגר‪ ,1941 ,‬עמ' ‪,1949 ;106‬‬
‫עמ' ‪ .)86-85‬ראו ידין‪1961 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .12‬על בסיס ממצאיו בחפירות בעין גדי הניח שטרן (‪,2001‬‬
‫עמ' ‪ ,2007 ;178‬עמ' ‪ ,)150-149‬שהחרותות המעגליות וטביעות הוורדה פעלו באותו הזמן‪ ,‬ולכן‬

         ‫הוא תיארך את שתי המערכות הללו לשלהי המאה הז' ולראשית המאה הו' לפנה"ס‪.‬‬
‫‪ 	102‬על רקע נתון ארכיאולוגי חד‪-‬משמעי זה מוזרה מאוד קביעתו של אוסישקין (‪ ,2011‬עמ'‬
‫‪ ,)235-233‬שיש לתארך את כל החרותות המעגליות יחד עם כל טביעות 'למלך' לפרק הזמן‬
‫שלפני החורבן של שנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ .‬קשה למצוא היגיון כלשהו ואין כל ביסוס ארכיאולוגי‬

                            ‫לקביעה זו‪ ,‬וראו ביקורת על כך אצל ליפשיץ‪ ,2012 ,‬עמ' ‪.10-9 ,2‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162