Page 160 - עידן האימפריות
P. 160

‫‪  158‬פרק ה‬

‫פעילותה של מערכת זו‪ .‬בגלל היעדרן של שכבות חורבן ביהודה מהמאה הז'‬
‫לפנה"ס‪ ,‬אין במחקר הארכיאולוגי די נתונים לזיהוי שלבים כרונולוגיים וקרמיים‬
‫בתוך מאה זו‪ .‬כל הנחה ושחזור של פרק זמן מוגדר יותר למועד ייסודן של שכבות‬
‫היישוב מתקופה זו‪ ,‬ושל ראשיתן של המערכות הפוליטיות‪ ,‬הכלכליות והמנהליות‬

                        ‫בפרק זמן זה נשענים על מכלול של שיקולים היסטוריים‪109.‬‬
‫כך למשל טען אוסישקין‪ ,‬שבדומה לשימוש שלדעתו היה לקנקני 'למלך' בהכנות‬
‫לקראת מסע סנחריב‪ ,‬גם השימוש בקנקני הוורדה היה בעיקר בפרק הזמן שערב‬
‫החורבן‪ ,‬כחלק מההכנות של ממלכת יהודה לקראת מסע העונשין הבבלי‪110.‬‬
‫דעה זו נשענת על פרשנותו הכללית למערכת הטביעות על קנקנים כמערכת של‬
‫הכנה ואגירת מזון לקראת המסע האשורי בשנת ‪ 701‬לפנה"ס (במקרה של טביעות‬
‫'למלך') ולקראת המסע הבבלי (במקרה של טביעות הוורדה)‪ ,‬כמו גם על תפיסתו‬
‫הכללית‪ ,‬שכלי חרס שנמצאו בשכבות חורבן משקפים את הפעילות באתר בסמוך‬
‫למועד החורבן ולא הרבה לפניו‪ .‬תפיסה עקרונית זו מעלה בעיות רבות‪ .‬נוסף על‬
‫דוגמאות רבות לכלי חרס (ובעיקר קנקנים) ששימשו פרקי זמן ארוכים יותר מזה‬
‫שאוסישקין מייחס להם‪ ,‬גם מבחינת השחזור ההיסטורי קשה להסביר את הפער של‬
‫יותר ממאה שנה בין מערכות זהות של טביעות על קנקנים ואת החזרה של ממלכת‬
‫יהודה להשתמש בדיוק באותה שיטה לאחר זמן כה רב‪ .‬לעיל הועלו די טיעונים לכך‬
‫שמערכת הטביעות על קנקנים שימשה כבר לפני מרד חזקיהו באשור‪ ,‬ועל המשך‬
‫קיומה אחרי מסע סנחריב; ואולם הטיעון העיקרי נגד דעתו זו של אוסישקין הוא‬
‫מערכת הטביעות על קנקנים שהוסיפה להתקיים ביהודה באותה מתכונת‪ ,‬על אותם‬

‫‪ 1	 09‬ממצא זה גרם לחוקרים רבים לתארך את מערכת טביעות הוורדה לשלהי ימי הבית הראשון‬
‫בלי לקבוע להן פרק זמן מוגדר‪ .‬כך למשל תיארך אולברייט (‪ ,1933‬עמ' ‪ )10‬את טביעות‬
‫הוורדה לסוף ימי ממלכת יהודה‪ ,‬בתקופה הסמוכה לדעתו לתקופת השימוש בטביעות 'למלך'‬
‫(בהתאם לתיארוך המקובל דאז של טביעות 'למלך' — ימי יאשיהו)‪ .‬טאפנל (‪ ,1953‬עמ' ‪,58-55‬‬
‫‪ )98-84‬תיארכה את חורבן שכבה ‪ III‬בלכיש למסע סנחריב (‪ 701‬לפנה"ס)‪ ,‬ובכך קבעה את‬
‫זמנן של טביעות 'למלך' המרובות בשכבה זו‪ .‬ואולם באותו הדו"ח תיארך דירינגר (‪ ,1953‬עמ'‬
‫‪ )346‬לתקופה זו גם את טביעות הוורדה‪ ,‬אף על פי שמקצתן נמצאו במכלולים מתוארכים‬
‫בשכבה ‪ II‬בלכיש (שתוארכה בידי טאפנל למאה הז' לפנה"ס)‪ .‬תיארוך טביעות הוורדה לשלהי‬
‫ימי הבית התקבל גם על דעת לאפ (‪ ,1978‬עמ' ‪ ,)112‬וידין (‪1961‬ב)‪ .‬ידין תיארך את שיא‬
‫גיבושה של מערכת המנהל היהודאית‪ ,‬ובכלל זה את מערכת הטביעות המלכותיות‪ ,‬לימי‬
‫יאשיהו‪ .‬גישתו של ידין‪ ,‬שהושפעה מגישתו של אהרוני‪ ,‬אומצה לאחר מכן בידי מזר (מזר‪ ,‬דותן‬

                  ‫ודונאייבסקי‪ ,‬תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,1966 ;48‬עמ' ‪ )33‬ובידי קרוס (‪1969‬א‪ ,‬עמ' *‪.)20‬‬
‫‪ 	110‬ראו אוסישקין‪ ,1977 ,‬עמ' ‪2004 ;53-52‬א‪ ,‬עמ' ‪ .110‬בטיעונים אלה התבסס אוסישקין (‪2004‬א‪,‬‬
‫עמ' ‪ )119-109 ;93-92‬על הממצא מלכיש (הכולל לצד טביעות הוורדה גם ‪ 14‬קנקנים לא‬
‫מוטבעים‪ ,‬וראו צמחוני‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ ,)1801-1800‬על הממצא מתל עירא (ארבעה קנקני ורדה‬
‫מוטבעים‪ ,‬וראו קהיל‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ,)360‬מעיר דוד (‪ 14‬קנקני ורדה‪ ,‬מתוכם אחד מוטבע‪ ,‬וראו‬

    ‫שילה‪ ,1984 ,‬עמ' ‪ ,18‬לוח ‪ ;2 :30‬קהיל‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ )99‬ומתל בטש (קהיל‪ ,2001 ,‬עמ' ‪.)76‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165