Page 163 - עידן האימפריות
P. 163
פרק הזמן שבו התקיימה מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה 161
נשארה בגבולותיה הצנועים שלאחר מסע סנחריב ולא התרחבה מערבה וצפונה121.
אפשר לבסס את גישתו של נאמן לגבי זמנה של מערכת קנקני הוורדה על רקע
נתונים ארכיאולוגיים ושיקולים היסטוריים ,המעידים שמערכת טביעות הוורדה
נכנסה לשימוש כבר במהלך השליש האחרון של המאה הז' ,ואולי אף בראשיתו של
פרק זמן זה122.
שני נתונים ארכיאולוגים מסייעים בתיארוך ראשיתן של טביעות הוורדה .הנתון
הראשון פורסם כבר בידי אהרוני ,שהראה שאף טביעת ורדה לא נמצאה מתחת
לרצפות המבנה של שכבה VAברמת רחל ,המתוארכת לשלהי המאה הז' ,לעומת
עשרות רבות של טביעות 'למלך' שנמצאו מתחת לרצפות המבנה 123.נתון זה,
שקיבל חיזוק נוסף בחפירות המחודשות ברמת רחל ,מעיד שקנקני הוורדה לא יוצרו
לפני בניית הארמון הגדול ברמת רחל (שכבה VAשל אהרוני ,המקבילה לשלב
הבנייה השני לפי הגדרתה של המשלחת החדשה) ,ככל הנראה בראשית השליש
האחרון של המאה הז' לפנה"ס 124.תאריך זה הוא הזמן המוקדם ביותר האפשרי
לתחילתה של מערכת טביעות הוורדה .הנתון הארכיאולוגי השני הוא ידית אחת
נושאת טביעת ורדה ,שנמצאה בשטח E1בעיר דוד .הידית שויכה לשכבה ( 11מס'
פריט ,)14566שהיא שכבת ביניים מהמאה הז' לפנה"ס ,ונמצאה מתחת למכלול
ארכיאולוגי משכבה ,10שחרב בשנת 586לפנה"ס 125.דומה ששני הנתונים
הארכיאולוגיים הללו משלימים זה את זה ,ומעידים שראשיתה של מערכת טביעות
הוורדה היא לפני השלב האחרון של המאה הז' לפנה"ס.
חיזוק להנחה זו מגיע מכיוונים נוספים .ראשית ,מהדיון לעיל (פרקים ג-ה) עולה
רציפות השימוש בקנקנים מוטבעים מהשליש האחרון של המאה הח' לפנה"ס ועד
השימוש בטביעות הוורדה בשלהי המאה הז' ובראשית המאה הו' לפנה"ס .הרציפות
והחפיפה בין טביעות 'למלך' הקדומות והמאוחרות ברורה ,וכך גם הרציפות
והחפיפה בין מערכת טביעות 'למלך' המאוחרת (בעיקר) לבין החרותות המעגליות.
על רקע זה סביר להניח שרציפות זו נמשכה בין החרותות לבין טביעות הוורדה,
תוך כדי התפתחות טיפולוגית בייצור הקנקנים (לעיל ,פרק ג) ,והתחלת שימוש
121ראו נאמן ,תשמ"ט ,עמ' .45מסקנות אלה עומדות בניגוד לדעותיהם של חוקרים אחרים,
שהצביעו על חוסר התאמה בין תפוצת הטביעות לבין גבולות ממלכת יאשיהו .ברקאי (,1985
עמ' ,)107-106למשל ,קבע שמכיוון שטביעות הוורדה נפוצו בתחומי יהודה המצומצמים
בלבד ,ומכיוון שלדעתו בימי יאשיהו התרחב שטחה של ממלכת יהודה גם למישור החוף
ולאזור השומרון ,זמנן מאוחר מימי יאשיהו.
1 22ראו קוך ,תשס"ט ,עמ' ;47-45קוך וליפשיץ ,תשע"א ,עמ' .15-14
123ראו אהרוני ,1964 ,עמ' .35
124ראו ליפשיץ ,גדות ,ארובס ואומינג ,תשע"ה ,עמ' .65
125ראו את הדיון הסטרטיגרפי אצל שילה ,1984 ,עמ' יא-יב .איני מקבל את טיעוניה של קהיל
( ,2001עמ' )98כנגד התיארוך הזה.