Page 163 - עידן האימפריות
P. 163

‫פרק הזמן שבו התקיימה מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪161‬‬

‫נשארה בגבולותיה הצנועים שלאחר מסע סנחריב ולא התרחבה מערבה וצפונה‪121.‬‬
‫אפשר לבסס את גישתו של נאמן לגבי זמנה של מערכת קנקני הוורדה על רקע‬
‫נתונים ארכיאולוגיים ושיקולים היסטוריים‪ ,‬המעידים שמערכת טביעות הוורדה‬
‫נכנסה לשימוש כבר במהלך השליש האחרון של המאה הז'‪ ,‬ואולי אף בראשיתו של‬

                                                                        ‫פרק זמן זה‪122.‬‬
‫שני נתונים ארכיאולוגים מסייעים בתיארוך ראשיתן של טביעות הוורדה‪ .‬הנתון‬
‫הראשון פורסם כבר בידי אהרוני‪ ,‬שהראה שאף טביעת ורדה לא נמצאה מתחת‬
‫לרצפות המבנה של שכבה ‪ VA‬ברמת רחל‪ ,‬המתוארכת לשלהי המאה הז'‪ ,‬לעומת‬
‫עשרות רבות של טביעות 'למלך' שנמצאו מתחת לרצפות המבנה‪ 123.‬נתון זה‪,‬‬
‫שקיבל חיזוק נוסף בחפירות המחודשות ברמת רחל‪ ,‬מעיד שקנקני הוורדה לא יוצרו‬
‫לפני בניית הארמון הגדול ברמת רחל (שכבה ‪ VA‬של אהרוני‪ ,‬המקבילה לשלב‬
‫הבנייה השני לפי הגדרתה של המשלחת החדשה)‪ ,‬ככל הנראה בראשית השליש‬
‫האחרון של המאה הז' לפנה"ס‪ 124.‬תאריך זה הוא הזמן המוקדם ביותר האפשרי‬
‫לתחילתה של מערכת טביעות הוורדה‪ .‬הנתון הארכיאולוגי השני הוא ידית אחת‬
‫נושאת טביעת ורדה‪ ,‬שנמצאה בשטח ‪ E1‬בעיר דוד‪ .‬הידית שויכה לשכבה ‪( 11‬מס'‬
‫פריט ‪ ,)14566‬שהיא שכבת ביניים מהמאה הז' לפנה"ס‪ ,‬ונמצאה מתחת למכלול‬
‫ארכיאולוגי משכבה ‪ ,10‬שחרב בשנת ‪ 586‬לפנה"ס‪ 125.‬דומה ששני הנתונים‬
‫הארכיאולוגיים הללו משלימים זה את זה‪ ,‬ומעידים שראשיתה של מערכת טביעות‬

                             ‫הוורדה היא לפני השלב האחרון של המאה הז' לפנה"ס‪.‬‬
‫חיזוק להנחה זו מגיע מכיוונים נוספים‪ .‬ראשית‪ ,‬מהדיון לעיל (פרקים ג‪-‬ה) עולה‬
‫רציפות השימוש בקנקנים מוטבעים מהשליש האחרון של המאה הח' לפנה"ס ועד‬
‫השימוש בטביעות הוורדה בשלהי המאה הז' ובראשית המאה הו' לפנה"ס‪ .‬הרציפות‬
‫והחפיפה בין טביעות 'למלך' הקדומות והמאוחרות ברורה‪ ,‬וכך גם הרציפות‬
‫והחפיפה בין מערכת טביעות 'למלך' המאוחרת (בעיקר) לבין החרותות המעגליות‪.‬‬
‫על רקע זה סביר להניח שרציפות זו נמשכה בין החרותות לבין טביעות הוורדה‪,‬‬
‫תוך כדי התפתחות טיפולוגית בייצור הקנקנים (לעיל‪ ,‬פרק ג)‪ ,‬והתחלת שימוש‬

‫‪ 	121‬ראו נאמן‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ .45‬מסקנות אלה עומדות בניגוד לדעותיהם של חוקרים אחרים‪,‬‬
‫שהצביעו על חוסר התאמה בין תפוצת הטביעות לבין גבולות ממלכת יאשיהו‪ .‬ברקאי (‪,1985‬‬
‫עמ' ‪ ,)107-106‬למשל‪ ,‬קבע שמכיוון שטביעות הוורדה נפוצו בתחומי יהודה המצומצמים‬
‫בלבד‪ ,‬ומכיוון שלדעתו בימי יאשיהו התרחב שטחה של ממלכת יהודה גם למישור החוף‬

                                                   ‫ולאזור השומרון‪ ,‬זמנן מאוחר מימי יאשיהו‪.‬‬
                            ‫‪ 1	 22‬ראו קוך‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;47-45‬קוך וליפשיץ‪ ,‬תשע"א‪ ,‬עמ' ‪.15-14‬‬

                                                                    ‫‪ 	123‬ראו אהרוני‪ ,1964 ,‬עמ' ‪.35‬‬
                                         ‫‪ 	124‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.65‬‬
‫‪ 	125‬ראו את הדיון הסטרטיגרפי אצל שילה‪ ,1984 ,‬עמ' יא‪-‬יב‪ .‬איני מקבל את טיעוניה של קהיל‬

                                                           ‫(‪ ,2001‬עמ' ‪ )98‬כנגד התיארוך הזה‪.‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168