Page 168 - עידן האימפריות
P. 168

‫פרק ו‪ :‬תפקידה ודרך פעולתה של מערכת‬
  ‫הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה‬

     ‫‪ .1‬ביקורת ההצעות הרווחות במחקר לגבי‬
‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת טביעות החותם‬

            ‫על קנקנים בממלכת יהודה‬

‫במחקר תפקידה ודרך פעולתה של מערכת טביעות החותם על קנקנים ביהודה‪,‬‬
‫בולט פרסומן של טביעות חותם שהתגלו בחפירות ובסקרים (וכן פרסום טביעות‬
‫חותם שמקורן לא ידוע)‪ .‬המחקרים הכלליים על המערכות השונות התמקדו‬
‫בקבוצות ובטיפוסים מוגדרים של טביעות חותם‪ ,‬בלי להסתכל על התופעה‬
‫בכללותה‪ ,‬בלי לקשור בין הטיפוסים השונים של טביעות החותם על ידיות של אותו‬
‫טיפוס של קנקנים‪ ,‬בלי לנסות להסביר את המערכת כולה ובלא ניסיון להבין את‬

                                 ‫מקום הטיפוסים המוגדרים בתוך המערכת הרחבה‪1.‬‬

                                                          ‫טביעות 'למלך'‬

‫קבוצה מוגדרת זו של טביעות חותם על ידיות קנקנים זכתה בדרך כלל לתשומת‬
‫לב רבה במחקר המודרני בשל מספרן הגדול של הטביעות‪ ,‬ההסכמה הכללית‬
‫לתיארוכן והמשמעות ההיסטורית הברורה שניתנה להן‪ .‬הטיפוסים האחרים של‬
‫טביעות החותם‪ ,‬ובראשן אלה שתוארכו לימי הבית השני (טביעות האריה‪' ,‬מוצה'‪,‬‬
‫'יהוד' וטביעות 'ירושלמ')‪ ,‬זכו למעט תשומת לב של חוקרים‪ ,‬מעולם הן לא קושרו‬
‫למערכות של טביעות החותם מימי הבית הראשון‪ ,‬ובייחוד לא למערכת טביעות‬
‫'למלך'‪ .‬גם תפקידן של הטביעות במערכת המנהל שבה הן פעלו לא זכה בדרך כלל‬

‫ההערה שכתב שטרן כבר בשנת ‪( 2001‬שטרן‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ )175-174‬בדבר קיומה של מערכת של‬    ‫‪	1‬‬
‫טביעות חותם על קנקנים שפעלה זמן ארוך בשלהי ימי הבית הראשון וקיומה נמשך גם בתקופה‬
‫הפרסית‪ ,‬מעידה על הבנה נכונה וחריגה של תופעה זו‪ .‬שטרן חזר על הבנה זו של מערכת‬
‫הקנקנים בהערה בדו"ח החפירה של עין גדי (שטרן‪ ,2007 ,‬עמ' ‪ ,)141-140‬אך הוא לא פיתח‬
‫את הרעיון הזה‪ .‬ואולם ההערות הכלליות הללו מעידות שהוא הבין את הצורך בראייה כוללת‬
‫של התופעה‪ ,‬ולא בהתמקדות בטיפוסים כאלה או אחרים המייצגים אותה בתקופות שונות‪.‬‬

                                                                                  ‫‪166‬‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173