Page 169 - עידן האימפריות
P. 169

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪167‬‬

‫להתייחסות מחקרית‪ .‬הפירושים שניתנו לטיפוסים השונים של טביעות החותם ושל‬
‫החרותות היו שונים‪ ,‬נפרדים ולא אחידים‪ ,‬ולעיתים גם מנוגדים לפירושים שניתנו‬

                                                                     ‫לטביעות 'למלך'‪.‬‬
‫מהותה של מערכת טביעות 'למלך' ותפקידה בכלכלה ובמנהל נקשרו כבר‬
‫מראשית המחקר להנחת יסוד שזו מערכת ממלכתית‪ .‬המילה 'למלך' שגולפה‬
‫בראש כל החותמות מהטיפוס הזה (חוץ מטיפוס אחד‪ ,‬שממנו התגלו טביעות חותם‬
‫בודדות)‪ ,‬הפרשנות לסמלים שבחותמות והימצאן של הידיות הללו (למעט בודדות)‬
‫בתחום ממלכת יהודה‪ ,‬בעיקר בשכבות חורבן של ערים מרכזיות ובראשן לכיש —‬
‫כל אלה העידו‪ ,‬לדעת מרבית החוקרים‪ ,‬על חלק ממערכת מנהל ממלכתית ורשמית‪2.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ההסבר לתפקידה ומאפייניה של מערכת זו נגזר מהדרך שפירשו החוקרים‬
‫את שמות המקומות המופיעים תחת הסמל המלכותי‪ :‬חברון‪ ,‬זיף‪ ,‬שוכה וממש[י]ת‪.‬‬
‫לדעת דירינגר‪ ,‬המקומות הנזכרים בטביעות החותם היו מרכזים ממלכתיים לייצור‬
‫קנקנים‪ ,‬וטביעות החותם עצמן היו טביעות ממלכתיות ששימשו ערובה לנפח‬
‫הקנקנים או לאיכותו של הנוזל (שמן או יין) שאוחסן בהם‪ 3.‬לעומת זאת‪ ,‬ידין‪ ,‬אהרוני‬
‫וחוקרים אחרים סברו שארבעת המקומות הנזכרים הם היעד שאליו נשלחו קנקני‬
‫האגירה המלכותיים לאחר שמולאו בתוצרת חקלאית‪ .‬ידין סבר שארבעת היישובים‬
‫הללו היו מרכזים צבאיים של ממלכת יהודה‪ ,‬שבהם נאגרה אספקה של יין ושמן‬
‫בקנקנים המלכותיים‪ .‬מעט בשונה מכך סבר אהרוני שאלה ארבעה מרכזי מנהל‬
‫ממלכתיים‪ ,‬ששימשו לאיסוף מס בעין ולאחסנתו‪ ,‬ושמהם הופצה התוצרת הלאה‪4.‬‬
‫הבעיה עם הפרשנויות הללו הייתה‪ ,‬שדווקא בחברון ובזיף נמצאו מעט מאוד‬
‫ידיות קנקנים חתומות‪ ,‬ולעומת זאת באתרים אחרים‪ ,‬ששמם לא נזכר בטביעות‬
‫החותם‪ ,‬בעיקר בלכיש‪ ,‬נמצא שפע רב של ידיות קנקנים נושאות טביעת חותם‪.‬‬
‫המסקנה היא‪ ,‬שקשה להניח שדווקא המקומות הללו‪ ,‬ששמם נזכר בחותמות‪ ,‬היו‬
‫מרכזי איסוף של הקנקנים או היעד שאליו הם נשלחו‪ .‬ועוד‪ ,‬מהחפירות ומהסקרים‬
‫עולה‪ ,‬שמלבד ממש[י]ת‪ ,‬שזיהויה שנוי במחלוקת (וראו להלן‪ ,‬סעיף ‪ ,)4‬שלושת‬
‫היישובים האחרים הנזכרים בטביעות 'למלך' (חברון‪ ,‬זיף ושוכה) לא היו בתקופה זו‬
‫יותר מיישובים כפריים בסביבה חקלאית‪ ,‬ללא מרכזים עירוניים או צבאיים בולטים‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬ועל בסיס מחקרים שבדקו את מוצא הטין שממנו נוצרו הקנקנים‪5,‬‬
‫נראה לחוקרים רבים סביר יותר להניח שהיו אלה אתרי היעד של הקנקנים הריקים‬

‫הבנת מערכת הקנקנים כמערכת ממלכתית אפשרה גם להבין את השינוי באיקונוגרפיה —‬                     ‫‪	2‬‬
‫מסמל החיפושית הארבע‪-‬כנפית לסמל הדו‪-‬כנפי (שכונה כאמור 'מגילה עפה')‪ ,‬כעדות‬
‫לרפורמות הדתיות והפולחניות של יאשיהו‪ .‬ראו למשל אולברייט‪ ,1943 ,‬עמ' ‪ ;74‬דירינגר‪,‬‬               ‫	‪3‬‬
                                                                                              ‫	‪4‬‬
                                                ‫‪ ,1949‬עמ' ‪ ;76-74‬וחוקרים רבים בעקבותיהם‪.‬‬      ‫	‪5‬‬
                                                   ‫ראו דירינגר‪ ,1941 ,‬עמ' ‪ ,1949 ;108‬עמ' ‪.82‬‬

                                                ‫ראו ידין‪ ;1961 ,‬אהרוני‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.306-301‬‬
               ‫ראו בעיקר את מחקרם של מומסן‪ ,‬פרלמן וילין‪ ,1984 ,‬ועל כך גם בדיון להלן‪.‬‬
   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174