Page 170 - עידן האימפריות
P. 170

‫‪  168‬פרק ו‬

‫שיוצרו במרכז ייצור אחד בשפלת יהודה‪ ,‬שם מולאה בהם התוצרת החקלאית‪ ,‬ואז‬

                                                ‫הם רוכזו למרכז איסוף אחד או יותר‪.‬‬

‫לדעת פרנק מ' קרוס‪ ,‬הבטיחו הטביעות את מהימנות נפח הקנקנים‪ ,‬וארבעת‬
‫שמות המקומות ציינו יקבים מלכותיים‪ 6.‬אנסון פ' רייני פיתח את התיאוריה הזאת‬

‫וטען‪ ,‬שארבעת המקומות הללו היו מרכזי ייצור ליין בהרי יהודה‪ ,‬ומהם הופצה‬
‫התוצרת המלכותית‪ 7.‬חוקרים רבים הלכו בעקבות קרוס ורייני‪ .‬הם ראו בארבעת‬

‫השמות את מקומות המוצא של התוצרת שמולאה בהם‪ ,‬והציעו שחברון‪ ,‬זיף‪ ,‬שוכה‬

‫וממש[י]ת היו 'אחוזות מלך' או יקבים מלכותיים‪ ,‬שעסקו בהם בגידול של תוצרת‬
                                               ‫חקלאית ובהפקה של יין ושמן בעיקר‪8.‬‬

‫נאמן קידם את התיאוריות הללו עוד צעד ונתן להן פרשנות היסטורית והקשר‬
‫כרונולוגי וגיאוגרפי ברור‪ 9.‬הוא הדגיש את ההתאמה בין האתרים העיקריים‬

‫שנמצאו בהם טביעות 'למלך' (בעיקר בשפלת יהודה) לבין המקורות ההיסטוריים‬

‫שלפיהם הייתה שפלת יהודה המוקד שאליו כוון המסע האשורי‪ .‬על רקע זה הוא‬

‫הסיק‪ ,‬שכחלק מההכנות של יהודה לקראת בואו של צבא אשור בחר חזקיהו כמה‬

‫אתרי מפתח בשפלת יהודה‪ ,‬ביצר אותם וריכז אליהם צידה ומזון לקראת המצור‬

‫הצפוי‪ .‬להערכתו‪ ,‬קנקני 'למלך' יוצרו בפרק הזמן הזה‪ ,‬ולצורך מטרה זו הם נשלחו‬

‫לאחוזות המלך ששמותיהן נכתבו על טביעות החותם‪ ,‬שם הם מולאו ביין או בשמן‪,‬‬
‫ונשלחו למבצרי הגבול‪ 10.‬ההסבר הזה התקבל על דעת רוב החוקרים בווריאציות‬

‫אחדות‪ ,‬וראיית מערכת זו כחלק מהכנות חזקיהו למסע האשורי נעשתה המקובלת‬
‫במחקר‪ 11.‬פרשנות היסטורית זו הפכה כאמור לנימוק העיקרי לתיארוך הארכיאולוגי‬

‫של כל קנקני 'למלך' לשנים הספורות שבין פרוץ מרד חזקיהו לבין הרס אתרי‬

                                                           ‫השפלה בידי צבא סנחריב‪.‬‬

‫הבעיה העיקרית בשחזור שהציע נאמן היא בהתבססותה על פירושו השגוי‬

‫של אוסישקין לממצא הטביעות בשכבת החורבן בלכיש ועל קביעתו שכל טיפוסי‬

‫הטביעות נמצאו בשכבת החורבן של לכיש ‪ .III‬כאמור‪ ,‬ברור כיום שרק חלק‬

‫מטיפוסי הקנקנים (שהוגדרו לעיל 'הטיפוסים הקדומים') נמצאו בשכבת החורבן‬
‫של מסע סנחריב‪ 12.‬חלק אחר של טיפוסי הקנקנים ('הטיפוסים המאוחרים') נוצרו‬

‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬בעת שמערכת הקנקנים וטביעות החותם המשיכה להתקיים‬

                                                                      ‫ראו קרוס‪ ,1969 ,‬עמ' ‪.21‬‬     ‫	‪6‬‬
                                                                               ‫ראו רייני‪.1982 ,‬‬   ‫	‪7‬‬
                                                                                                  ‫‪	8‬‬
                  ‫ראו פוקס‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ ;235-226‬קלטר‪ ,2002 ,‬עמ' ‪ ,140‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬              ‫‪	9‬‬
                                         ‫ראו נאמן‪1979 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,1986 ;86-85 ,76-73‬עמ' ‪.12‬‬        ‫‪1	 0‬‬
                                                                  ‫ראו נאמן‪ ,1986 ,‬עמ' ‪.17 ,12‬‬    ‫‪	11‬‬

‫ראו למשל רייני‪ ;1982 ,‬אוסישקין‪ ,1982 ,‬עמ' ‪2004 ;47‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ;2142‬גרפינקל‪ ,1988 ,‬עמ' ‪;69‬‬            ‫‪1	 2‬‬
                                             ‫הלפרן‪ ,1991 ,‬עמ' ‪ ;23‬קלם ומזר‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.135‬‬
                                            ‫לקביעה זו הסכים לאחרונה גם אוסישקין (‪.)2012‬‬
   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175