Page 174 - עידן האימפריות
P. 174

‫‪  172‬פרק ו‬

‫אפשר לסכם את מצב המחקר של מערכת קנקני 'למלך' בכך שבאופן מפתיע‪,‬‬
‫ועל אף הטיפולוגיה המשוכללת והמדויקת שפיתח למייר כבר בשנת ‪,1981‬‬
‫והקורפוס המקיף (אם כי לא נקי מבעיות מתודולוגיות וענייניות) שאסף גרנה‪20,‬‬
‫זה ‪ 35‬שנה שבוי המחקר בתפיסות ובהנחות מוצא שהתבססו בחפירות לכיש‪,‬‬
‫ובפרשנות ההיסטורית והכרונולוגית שניתנה לממצאים מאתר זה‪ .‬מעולם לא חזרו‬
‫החוקרים לבחון מחדש את המידע עצמו‪ ,‬ולא נערך מחקר מקיף ויסודי לבחינת‬
‫הקשר בין הטיפולוגיה לארכיאולוגיה‪ ,‬והשווה בצורה מדוקדקת את הטיפוסים‬
‫השונים של טביעות החותם עם הנתונים הסטרטיגרפיים והכרונולוגיים של כל‬
‫טיפוס‪ ,‬כבסיס למחשבה מחודשת על הדרך שבה פעלה מערכת הקנקנים נושאי‬

                     ‫הטביעות ועל הקשר שלה לשאר המערכות של טביעות החותם‪.‬‬
‫על רקע זה הציגו ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך תזה חדשה בשני מאמרים שפורסמו‬
‫בשנים ‪ 21.2011-2010‬במאמרים אלה הוצג ניתוח ראשון מקיף של טיפוסי טביעות‬
‫'למלך' ביחס למצב הסטרטיגרפי של כל טיפוס‪ ,‬והוצגה חלוקה לטביעות 'למלך'‬
‫קדומות ומאוחרות‪ ,‬המבוססת על בחינה יסודית של כל קורפוס הטביעות‪22.‬‬
‫המסקנה ממחקרים אלה‪ ,‬ולפיה החלה מערכת זו לפעול כבר בראשית השליש‬
‫האחרון של המאה הח'‪ ,‬והמשיכה לפעול בראשית המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬אינה העיקרית‬
‫והחשובה במחקרינו‪ ,‬וכאמור גם לא הוצגה לראשונה‪ .‬החשיבות העיקרית היא‬
‫דרך ביסוסה של התמונה הטיפולוגית‪-‬הכרונולוגית המקיפה של טביעות 'למלך'‪,‬‬
‫המשפיעה על הבנת המנגנון של מנהל הקנקנים ביהודה ומאפשרת להסביר את‬
‫מטרתו‪ ,‬את ההקשר ההיסטורי‪ ,‬המנהלי והכלכלי שלו‪ ,‬ואת מקומו ברצף המערכות‬
‫של טביעות החותם שהמשיכו אותו‪ .‬בדומה לכך חשובה גם ההבנה שמערכת זו‬
‫אינה יחידה ומיוחדת‪ ,‬אלא היא חלק משיטת מנהל שפעלה כ‪ 600-‬שנה‪ ,‬עם מגוון‬
‫טיפוסים שהוסיפו להתפתח מתוך מערכת טביעות 'למלך'‪ ,‬הן בעת שיהודה הייתה‬

                                           ‫ממלכה וסאלית והן בעת שהפכה לפחווה‪.‬‬

‫ראו גרנה‪ ,2004 ,‬והשוו בעיקר לקורפוס המקיף שנמצא באתר האינטרנט שלו‪www.lmlk. :‬‬                    ‫‪2	 0‬‬
                                                                                          ‫‪.com‬‬
                                                                                                ‫‪	21‬‬
                                                              ‫ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪.2011 ;2010 ,‬‬    ‫‪2	 2‬‬
‫כאמור‪ ,‬הרעיון בדבר טביעות 'למלך' מאוחרות‪ ,‬שיוצרו במאה הז' לפנה"ס‪ ,‬הוצג לראשונה‬
‫לפני כן‪ ,‬והראשון שעמד על ההתפתחות של קנקני 'למלך' כחלק מתהליך ארוך וממושך‪,‬‬
‫שהחל בשלהי המאה הח' לפנה"ס ונמשך עד חורבן ממלכת יהודה‪ ,‬היה ג'י (‪ .)1998‬החלוקה‬
‫בין טביעות 'למלך' שיוצרו 'לפני סנחריב' לבין טביעות 'למלך' שיוצרו 'אחרי סנחריב' הוצעה‬
‫גם בידי גרנה (‪ ,2004‬עמ' ‪ ,)337‬שם הוא ביסס את הבחנתו על קיומן של ‪ 13‬הידיות‪ ,‬שכפי‬
‫שצויין לעיל נמצאו בהקשר ארכיאולוגי מובהק של המאה הז' לפנה"ס (בירושלים‪ ,‬ערד‪ ,‬לכיש‪,‬‬
‫תל בטש וחורבת שילחה)‪ .‬ואולם באף אחד מהמחקרים הללו לא התבססה המסקנה על ניתוח‬
‫מקיף של ממצא טביעות החותם ובחינה יסודית של הסטרטיגרפיה והכרונולוגיה של כל‬

             ‫מכלול טיפוסי הטביעות‪ .‬בעקבות גרנה ראו ואן דר וין‪ ,2014 ,‬עמ' ‪ ,26‬הערה ‪.41‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179