Page 177 - עידן האימפריות

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה ‪175‬‬

‫המלכותיות ועליהן‪ ,‬התברר שאין לקבל הצעה זו‪ ,‬וכך גם הצעה אחרת שהועלתה‬
‫במחקר‪ ,‬ושלפיה שמשו החרותות עיטור לקנקנים‪ 27.‬העיסוק העיקרי בשאלת‬
‫תפקידן של החרותות היה בטווח זמן קצר מאוד של שנתיים‪ ,‬בשנים ‪,1961-1959‬‬
‫ומאז כמעט לא חזרו חוקרים לדון בשאלה‪ .‬ג'יימס ב' פריצ'ארד היה הראשון להציע‬

‫שלוש אפשרויות להבנת התפקיד של החרותות בתוך מערכת הקנקנים‪28:‬‬
‫‪ .1‬החרותות ביטלו את הטביעות המלכותיות (בהתבסס על שש ידיות מגבעון‬
‫שבהן נחרתו המעגלים על הטביעה המלכותית)‪ ,‬ובכך ביטלו את שייכות הקנקנים‬

‫למנגנון המלכותי‪.‬‬
‫‪ .2‬החרותות שימשו אישור על קבלת התכולה בידי הנמען‪ ,‬ונחרתו בעת שהגיעו‬

‫ליעדן‪.‬‬
‫‪ .3‬החרותות אישרו את מידת תכולתו של הקנקן‪ .‬לאחר צריפתו נבדק הקנקן‪,‬‬

‫וכאשר הוכח שתכולתו מתאימה לצורכי המנגנון‪ ,‬נחרתו המעגלים על ידיותיו‪.‬‬
‫הצעתו הראשונה של פריצ'ארד זכתה לתמיכת אהרוני ּוולטן‪ ,‬אולם יש להסכים‬
‫עם גבריאל ברקאי‪ ,‬שטען שרק במקרים בודדים החרותת אכן נחרתה על הטביעה‪,‬‬
‫וברוב המקרים היא מופיעה לצידה‪ 29.‬אם אכן הכוונה הייתה לבטל את שייכותם‬
‫של הקנקנים למנגנון הממלכתי‪ ,‬היה אפשר לשחוק את הטביעה או לחרות‬
‫עליה סימן כלשהו‪ ,‬כפי שאכן מתועד במקרים אחדים שבהם נחרת ‪ X‬על טביעת‬
‫החותם‪ 30.‬ההסבר השני שהציע פריצ'ארד לא זכה לתמיכה במחקר‪ ,‬ככל הנראה‬
‫מפני שחוקרים רבים הבינו שקשה לקבל את קיומם של כה מעט 'אישורי קבלה'‬
‫בידי נמעני הקנקנים אל מול מספר גדול פי כמה של קנקנים נושאי טביעה ומספר‬
‫גדול עוד יותר של קנקנים שלא הוטבעו‪ .‬לא ברור גם מדוע‪ ,‬לפי הסבר זה‪ ,‬כמחצית‬
‫מהחרותות נחרתו על ידיות קנקנים שלא הוטבעו בטביעות חותם‪ .‬מסיבות דומות‬
‫ככל הנראה לא זכתה גם ההצעה השלישית של פריטצ'ארד לתמיכה כלשהי‪ ,‬שכן‬
‫גם במקרה זה לא ברור מדוע כה מעט קנקנים קיבלו אישור למידת התכולה לעומת‬
‫מאות רבות של קנקנים שעל הידית שלהם הוטבעה טביעת חותם לפני הצריפה‪,‬‬
‫ומספר גדול פי כמה של קנקנים שלא סומנו כלל‪ ,‬אבל גודלם ונפחם שווים פחות‬

‫או יותר לאלה של הקנקנים נושאי הטביעות והחרותות‪.‬‬
‫סמוך לזמן שהתפרסמו ההצעות הבעייתיות למדי של פריטצ'ארד‪ ,‬הציע לאפ‬
‫שהמעגלים החרותים שימשו לציון טיב תכולת הקנקנים או לציון גיל הנוזל שאוחסן‬
‫בו (יין?)‪ 31.‬דומה שהצעה זו הושפעה ממסורת תעשיית היין המודרנית‪ ,‬וגם במקרה‬

‫ראו על כך פריצ'ארד‪ ,1959 ,‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪2 7‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.23-22‬‬ ‫‪ 28‬‬
‫‪2 9‬‬
‫ראו אהרוני‪1962 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,323‬הערה ‪ ;34‬ולטן‪ ,1969 ,‬עמ' ‪ ,190-189‬ולעומתם טיעוניו של‬
‫ברקאי‪ ,1985 ,‬עמ' ‪.409‬‬ ‫‪ 30‬‬
‫‪ 31‬‬
‫ראו ווילסון ווורן‪ ,1871 ,‬עמ' ‪ ;370-369‬אוסישקין‪ ,1983 ,‬עמ' ‪ ,163‬לוח ‪.1 :43‬‬
‫ראו לאפ‪ ,1960 ,‬עמ' ‪.22‬‬