Page 182 - עידן האימפריות

‫‪ 180‬פרק ו‬

‫ואולי גם בעוד מקומות בסביבות ירושלים‪ 51.‬שינוי חד בתרבות כלי החרס היה חלק‬
‫מתהליכים אלה ביהודה‪ ,‬שעברה מייצור נעדר סטנדרטיזציה‪ ,‬בהיקף קטן ובבתי‬
‫מלאכה מקומיים‪ ,‬לייצור המוני בתפוצה נרחבת של מגוון קטן של כלים שצורתם‬
‫אחידה‪ .‬בתקופה זו גם החל השימוש בקנקני אגירה בעלי נפח גדול יותר לעומת‬
‫התקופה הקודמת‪ 52.‬לפרק זמן זה של ביסוס הכלכלה והמנהל של יהודה כממלכה‬
‫וסאלית של אשור‪ ,‬הנאלצת להעלות מס שנתי כבד לאימפריה‪ ,‬יש לתארך שינויים‬
‫ושיפורים טכנולוגיים במתקני הייצור החקלאיים ביהודה‪ 53,‬ואלה הגבירו את תפוקת‬
‫היין והשמן‪ .‬גם הכלכלה עברה שינוי חד עם הכנסתן של משקולות השקל לשימוש‬
‫בכל רחבי הממלכה‪ ,‬שינוי שגרם להאחדה של המידות הנהוגות והביא לידי גידול‬
‫מהיר במסחר‪ 54.‬הפיתוחים והחידושים גרמו למעבר לכלכלה ממלכתית וריכוזית‬
‫הרבה יותר משהייתה לפני כן‪ ,‬וכך גם עלתה יכולתו של השלטון המרכזי לפקח על‬

‫המסחר ולשלוט במערכת הכלכלה בכללה‪.‬‬
‫את טביעות 'למלך' על ידיות של קנקנים יש‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לראות כחלק מהמערכת‬
‫הכלכלית והמנהלית שהחלה לפעול ביהודה תחת שלטון אשור‪ ,‬בעידוד האשורים‬
‫ואולי אף בלחצם על יהודה להגביר את הייצור החקלאי כדי להעלות את תשלומי‬
‫המס השנתי לאימפריה‪ .‬חיזוק לדעה זו יש בעדויות על בחירת טיפוס מסוים של‬
‫קנקנים‪ ,‬שיוצרו ורווחו באזור השפלה זה ‪ 100‬שנה ויותר‪ ,‬והפיכתו לטיפוס התקני‬
‫של מערכת איסוף התוצרת‪ 55.‬ייצור הקנקן המוגדר הזה באיכות גבוהה ובאחידות‬
‫חסרת תקדים‪ ,‬שעליו התבססה כל מערכת טביעות 'למלך'‪ ,‬וריכוז של למעלה מ‪50-‬‬
‫אחוז מהקנקנים שתוארכו לשלהי המאה הח' לפנה"ס בלכיש — כמרכז איסוף ראשי —‬
‫מעידים על היקפה ועל התנהלותה של מערכת זו בשלב המוקדם שלה‪ .‬הקמתה‬
‫של רמת רחל והפיכתה למרכז איסוף עיקרי של קנקנים במשך מאות שנים‪ ,‬בשלב‬
‫ראשון לצידה של לכיש‪ ,‬וביתר שאת לאחר חורבן לכיש ואובדן השפלה‪ ,‬מעידות‬
‫על התבססותה של מערכת מנהל הקנקנים ביהודה‪ .‬משלב זה של השעבוד לאשור‪,‬‬
‫וודאי שלאחר חורבן לכיש‪ ,‬הפכה רמת רחל למרכז הבלעדי של מנהל הקנקנים‬

‫בממלכת יהודה ואחר כך בפחוות יהודה‪ ,‬לפחות עד התקופה הסלווקית‪.‬‬

‫על הקמתן של אחוזות חקלאיות בעמק רפאים ראו ליפשיץ וגדות‪ .2008 ,‬על ההתפתחות‬ ‫‪ 51‬‬
‫באזור מוצה ראו דה‪-‬גרוט וגרינהוט‪ ;2002 ,‬גרינהוט‪ ;2006 ,‬גרינהוט ודה‪-‬גרוט‪ .2009 ,‬על‬
‫ההתפתחות שהייתה ככל הנראה גם באזורים אחרים בסביבות ירושלים ראו כץ‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ'‬ ‫‪5 2‬‬
‫‪5 3‬‬
‫‪ ;178-169‬ליפשיץ וגדות‪ ;2008 ,‬גדות‪.2015 ,‬‬ ‫‪5 4‬‬
‫על נושא זה‪ ,‬ראו ע' מזר‪ ,1990 ,‬עמ' ‪ ;509‬צמחוני‪ ,1997 ,‬עמ' ‪ ,2004 ;172-171‬עמ' ‪;1707-1705‬‬ ‫‪5 5‬‬

‫כץ‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,53-52‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬
‫ראו פאוסט ווייס‪ ;2005 ,‬כץ‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.59-55‬‬
‫ראו קלטר‪ ,1998 ,‬עמ' ‪ ;147-145‬כץ‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,79-77‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬
‫ראו על כך‪ :‬סרגי‪ ,‬קרסיק‪ ,‬גדות וליפשיץ‪ ,2012 ,‬וראו גם לעיל‪ ,‬פרק ג‪.‬‬