Page 184 - עידן האימפריות
P. 184
182פרק ו
והתפתחו ענפי החקלאות (ובעיקר מרעה ,צאן ובקר?) שעל בסיסם היה השלטון
המקומי יכול לשלם את מיסיו.
המאפיין העיקרי של יהודה ,שלא כמו הממלכות הווסאליות השכנות לה ,הוא
פיתוח המנהל של טביעות החותם .פיתוח זה נובע ממאפייני הכלכלה החקלאית
של יהודה ,שהתבססה על ייצור נוזלים יקרי ערך ,בעיקר שמן זית ויין .יש להניח
שבמואב ובעמון התפתחו שיטות מנהל אחרות ,שהותאמו לענפי החקלאות
והכלכלה ולדרך שבה הומרה התוצרת והועלה המס לאימפריה .בפחוות השכנות
ליהודה מצפון ,בתחומי סוריה וארץ-ישראל ,שכמעט לא עברו את השלב של
ממלכות חסות הנאלצות להעלות מס שנתי לאימפריה ,למשל פחוות שומרון ,לא
התפתחו שיטות מנהל דומות ,וכפחוות הן היו נתונות לשלטון אימפריאלי ישיר
ולניצול כלכלי מירבי של הפקידים הממונים מטעם השלטון.
המסקנה העיקרית מתיאור המציאות הארכיאולוגית ביהודה בראשית תקופת
השעבוד לאשור היא ,שהשעבוד הזה היה הדחף המרכזי לשיפור ופיתוח מואץ של
המנהל והכלכלה של הממלכה 59.ביהודה ,כמו בממלכות אחרות ששועבדו לאשור,
ניכר שגשוג כלכלי גדול ,שהיה תוצאה של השתלבותן במערך הכלכלי האימפריאלי,
שבמסגרתו עודדה אשור את התפתחות כלכלתן של הממלכות הקטנות .גם לחץ
המס השנתי בשיעור קבוע חייב כאמור שיפור וייעול של מערכי הייצור המקומיים.
סייעה לכך היציבות הביטחונית והמדינית בתקופה הארוכה של 'השלום האשורי'
במאה הז' לפנה"ס ופתיחת שווקים חדשים ברחבי האימפריה ,שהפכה לאזור סחר
אחד 60.מטרתם של האשורים הייתה אכן להרוויח את המרב מהממלכות הווסאליות
ולרכז לאשור עושר ומוצרי יוקרה ,אבל מבחינתן של ממלכות החסות היה במצב
הזה פוטנציאל גדול של יציבות והתפתחות ,שלא היו אפשריים בהגמוניה של
המעצמות הטריטוריאליות הגדולות ששלטו במרחב עד ראשית השליש האחרון
של המאה הח' לפנה"ס ,הכתיבו את סדרי הכלכלה והמסחר והגבילו במידה רבה
את יכולתן של הממלכות הקטנות שבדרום ארץ-ישראל ובעבר הירדן לפתח את
הפוטנציאל שלהן61.
חוקרים אחדים התנגדו לראות את האימפריה האשורית ואת שיטת ממלכות
החסות שלה כגורם שהמריץ את כלכלת הממלכות האלה .לדעת משה אילת ,לא
על המיסוי של הממלכות הווסאליות בידי האימפריה כתמריץ לפיתוח כלכלתן ,ראו 5 9
פרנקנשטיין ,1979 ,עמ' ;273שראט ושראט ,1993 ,עמ' ;370 ,366הופקינס ,1997 ,עמ' ;29
60
בדפורד ,2005 ,עמ' .73-72 6 1
על נושא זה ראו את הגדרותיו של פאלס .2008 ,ראו גם מילר ,2009 ,עמ' .128
כאמור ,הדוגמה הטובה ביותר להתפתחותה של ממלכה מקומית תחת שלטון אשור היא
ממלכת עקרון ,ששגשגה באופן חסר תקדים במאה הז' לפנה"ס תחת שלטון אשור (גיטין ,1995
עמ' .)62-61
