Page 180 - עידן האימפריות

‫‪ 178‬פרק ו‬

‫במאפיינים שלהן‪ ,‬וגם המאפיינים של כלי החרס בכלל והידיות בפרט שונים מאלה‬
‫של מערכת טביעות הוורדה‪40.‬‬

‫בשנת ‪ 2004‬פרסמו ילין וקהיל את ממצאי המחקר שלהם בדבר מקום הייצור‬
‫של קנקני הוורדה‪ ,‬והראו שמרבית הקנקנים יוצרו באותו בית יוצר בשפלת יהודה‪,‬‬
‫שבו גם יוצרו לפני כן קנקני 'למלך'‪ ,‬וכן הצביעו על ייצור של קנקנים אחדים‬
‫באזור ירושלים‪ 41.‬מחקר זה חיזק את הקשר של קנקני הוורדה למערכות הקנקנים‬
‫שקדמו להם ואת ההבנה שיש לראות בהם חלק ממערכת המנהל ביהודה‪ 42.‬מחקרים‬
‫נוספים שעסקו במערכת הקנקנים ובהיסטוריה של יהודה בשלהי ימי הבית הראשון‬
‫הוסיפו וביססו דעה זו‪ 43.‬תרומה מרכזית וחשובה לעניין זה הייתה במחקריו של‬
‫נאמן‪ .‬אמנם נאמן לא הצביע על השימוש המדויק של מערכת הקנקנים ולא הגדיר‬
‫את תפקידה בתוך מערכת המנהל ביהודה‪ ,‬אך הוא ביסס היטב את הקשר של‬
‫מערכת הוורדה למנהל ביהודה באמצעות ההתאמה בין תפוצת הקנקנים לרשימת‬
‫ערי יהודה ובנימין ביהושע טו ‪ ,62-21‬יח ‪ ,28-21‬שמקובל לתארכה לימי יאשיהו‪44.‬‬
‫אפשר לסכם את מחקר טביעות הוורדה בכך שיש הסכמה כמעט כללית‬
‫שמערכת זו שייכת למנהל ביהודה‪ ,‬אולם כמעט שלא הוצעו הצעות של ממש‬
‫לתפקידה של מערכת זו במנהל היהודאי‪ .‬הקשר של מערכת זו לקנקני 'למלך' היה‬
‫ברור גם הוא‪ ,‬וכן הוצע שהחרותות קישרו בין המערכת הקדומה לזו המאוחרת‪.‬‬
‫ואולם גם כאן לא הוצעו הצעות מוגדרות בדבר שימושה ותפקידה של מערכת זו‬

‫בכלכלה ובמנהל של הממלכה‪45.‬‬

‫‪ .2‬מטרתו של מנהל הקנקנים בממלכת יהודה והקשרו‬
‫ההיסטורי על רקע שעבוד יהודה לאשור‬

‫התזה המרכזית בספר זה היא שמנהל הקנקנים נוצר ביהודה בעקבות שעבוד‬
‫הממלכה לאשור בראשית השליש האחרון של המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬והוא המשיך‬
‫להתקיים כ‪ 600-‬שנה‪ ,‬עד לאחר מרד החשמונאים וביסוסה של העצמאות היהודאית‬
‫המחודשת במחצית השנייה של המאה הב' לפנה"ס‪ .‬היה זה פיתוח יהודאי של‬

‫על טביעות ורדה מהתקופה הפרסית ראו רז‪ ,‬בוצר וקוך‪ ,2016 ,‬עמ' ‪.445-442‬‬ ‫‪4 0‬‬
‫ראו ילין וקהיל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ .198-192‬על איתור מקום הייצור של קנקני 'למלך' ראו לעיל‪ ,‬פרק‬ ‫‪4 1‬‬

‫ג‪ ,‬וראו גם מומסן‪ ,‬פרלמן וילין‪ ,1984 ,‬עמ' ‪.107-106‬‬ ‫‪ 42‬‬
‫לספרות נוספת על נושא זה ראו קהיל‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.242-241‬‬ ‫‪4 3‬‬
‫ראו למשל קהיל‪ ,1995 ,‬ושם ספרות נוספת; פוקס‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ ;240-236‬נאמן‪ ,2001 ,‬עמ'‬
‫‪4 4‬‬
‫‪.293-292‬‬ ‫‪ 45‬‬
‫ראו נאמן‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,1991 ;45-42‬עמ' ‪ ,2001 ;33-31‬עמ' ‪.292‬‬
‫לאור זאת יש חשיבות רבה למחקרו של קוך‪ ,‬תשס"ט; קוך וליפשיץ תשע"א‪ ,‬וראו על כך להלן‪.‬‬