Page 175 - עידן האימפריות

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה ‪173‬‬

‫הטביעות ה'פרטיות'‬

‫מראשית המחקר נקשרו הטביעות ה'פרטיות' לטביעות 'למלך' ולמערכת הקנקנים‬
‫הרשמית והממלכתית ביהודה‪ ,‬שכן ידיות משני הטיפוסים הללו נמצאו בדרך כלל‬
‫באותם אתרים ובאותן שכבות יישוב‪ ,‬שני טיפוסי הטביעות הוטבעו על אותם‬
‫טיפוסי קנקנים‪ ,‬וכאמור בשלושה מקרים הוטבעו טביעות 'פרטיות' וטביעות 'למלך'‬
‫על אותה ידית‪ .‬בלכיש גם נמצאו קנקנים שבהם הוטבעו שני טיפוסי הטביעות על‬

‫ידיות שונות של אותו קנקן‪.‬‬
‫הפירוש הראשון לטביעות ה'פרטיות' היה שהשמות הם של קדרים והוטבעו‬
‫בבתי היוצר שם יוצרו הקנקנים‪ .‬דירינגר התבסס על התפוצה המצומצמת למדי‬
‫של השמות בטביעות ה'פרטיות'‪ ,‬והסיק שהשמות הללו קשורים לקבוצה קטנה של‬
‫קדרים‪ .‬על בסיס ההנחה שבטביעות מופיע שמו של בעל החותם ושם אביו‪ ,‬הוא‬
‫יצר רשימות גניאולוגיות של משפחות של קדרים‪ 23.‬השערה זו לא זכתה לתמיכה‬

‫רבה במחקר‪ ,‬וכיום אין היא עומדת עוד במבחן הביקורת‪24.‬‬

‫ראו דירינגר‪ ,1941 ,‬עמ' ‪ .91-89‬הגניאולוגיה של דירינגר אינה תקפה עוד כיום‪ ,‬ומרבית‬ ‫‪ 23‬‬
‫השמות התגלו בינתיים כבעלי פטרונימים שונים מאלה שהוא ייחס להם (ווהן ‪ ,1999‬עמ' ‪.)112‬‬ ‫‪2 4‬‬
‫דירינגר ביסס את הפרשנות שלו על מכלול מצומצם מאוד של טביעות‪ ,‬על קריאה שגויה של‬
‫חלקן (וראו‪ ,‬למשל ברקאי וווהן‪ ,)1996 ,‬ועל נקודות מוצא בעייתיות לפרשנות מערכת המנהל‬

‫כולה‪ .‬ראו על כך גם בדיון להלן‪.‬‬
‫עם החוקרים המעטים שתמכו בהצעה שבטביעות הפרטיות נכתבו שמותיהם של קדרים נמנה‬
‫אוסישקין (‪ ,1983‬עמ' ‪ ,1993 ;164-160‬עמ' ‪2004 ;909‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,)2146‬ובמידת מה גם קלם ומזר‬
‫(‪ ,1995‬עמ' ‪ .)133‬לטענת אוסישקין‪ ,‬מכיוון שכל קנקני 'למלך' יוצרו באותו בית יוצר‪ ,‬ובמקרים‬
‫אחדים טביעות 'למלך' וטביעות 'פרטיות' הוטבעו על אותו הקנקן‪ ,‬לעתים בלי תשומת לב‬
‫רבה לאיכות או למיקומה של הטביעה‪ ,‬יש להסיק שהטביעות הללו לא היו חלק מהמנהל‪,‬‬
‫אלא הוטבעו על ידי פקידים שהיו במרכזי הייצור הללו או בידי הקדרים עצמם‪ .‬גם היעדר‬
‫קשר מובהק בין היעד שכתוב על טביעות 'למלך' לבין המקום שבו נמצאו הקנקנים‪ ,‬כמו גם‬
‫הריכוז הגדול של פקידים שנמצאו בלכיש‪ ,‬סותר בעיניו את כל ההצעות שקשרו את ההטבעה‬
‫למנגנון הממלכתי‪ ,‬ומחזק את הקשר של פעולת ההטבעה על ידיות הקנקנים למקום הייצור‬
‫שלהם‪ .‬מסקנה זו של אוסישקין אינה עומדת במבחן הביקורת‪ .‬אין היא מביאה בחשבון את‬
‫היעדים המוגדרים שהוטבעו על טביעות 'למלך' למקומות גיאוגרפיים ברורים (חברון‪ ,‬שוכה‪,‬‬
‫זיף וממש[י]ת)‪ ,‬ואינה מביאה בחשבון גם את העובדה שמקומות אלה לא היו בהכרח היעד‬
‫הסופי של הקנקנים‪ ,‬ואפשר שהם היו מרכזי ייצור של תוצרת חקלאית‪ ,‬שנאספו לאחר מכן‬
‫לאתרי איסוף ואחסון מוגדרים‪ ,‬בעיקר ללכיש‪ .‬נקודה זו נקשרת גם לצביון הכפרי של האזורים‬
‫בשלושת המקומות המזוהים הנזכרים בטביעות‪ ,‬והיא מסבירה גם את הממצא של ידיות‬
‫ספורות של קנקנים באתרי ייצור מובהקים של יין ושמן‪ ,‬דוגמת רוגם גנים שבפאתי עמק‬
‫רפאים‪ ,‬שפעלו לא רק כחלק ממערך קנקני 'למלך'‪ ,‬אלא שנמצא בהם גם ממצא מועט של‬
‫ידיות שנחרתו במעגלים קונצנטריים‪ ,‬שהוטבעו בחותמות ורדה‪ ,‬ובמקרה המסוים הזה נמצאו‬
‫שם גם כמה ידיות ועליהן טביעות 'יהוד'‪ .‬לביקורת ההצעות הללו של אוסישקין ראו גם ווהן‬

‫‪ ,1999‬עמ' ‪.135-111‬‬