Page 171 - עידן האימפריות
P. 171
תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה 169
במאה הז' לפנה"ס .יותר מכך ,נראה כיום שייצור הקנקנים המוטבעים התחיל לפני
מרד חזקיהו באשור ,כך שהקישור ההיסטורי ,שכה התקבל במחקר ,בין מערכת
קנקני 'למלך' למרד חזקיהו אינו עומד עוד במבחן הביקורת .וכן ברור כיום ,שגם
הנחת המוצא הארכיאולוגית של אוסישקין ,שעליה נבנתה גם התיאוריה ההיסטורית
של נאמן ,מבוססת על פרשנות שגויה של הממצאים הארכיאולוגיים .מכיוון
ששפלת יהודה הייתה היעד העיקרי של הצבא האשורי ,ואתרים מרכזיים בה חרבו
במסע הזה ,נותרו קנקני 'למלך' רבים ,ביחד עם שאר הממצאים שהיו בשימוש
בפרק הזמן שלפני החורבן ,קבורים תחת שכבות החורבן הללו .אין ספק שבאתרים
אלה ,ובעיקר בלכיש ,היה ריכוז גדול של קנקנים .אבל יש לזכור שבירושלים ,ברמת
רחל ובאתרים בחבל בנימין ,שלא חרבו בפרק הזמן הזה ,נמצאו שברי קנקנים רבים
ובכלל זה ידיות 'למלך' מהטיפוסים הקדומים ,וגם ידיות נושאות טביעות 'פרטיות'.
אלה נמצאו בדרך כלל במילויים מתחת לשכבות בנייה משלהי תקופת הברזל ואף
מתקופות מאוחרות יותר .זוהי עדות שגם באתרים אלה היו קנקני 'למלך' ,והיות
שהאתרים לא חרבו בשנת 701לפנה"ס ,שרדו גם הקנקנים והוסיפו לשמש במהלך
המאה הז' לפנה"ס .גם מסקנה זו שומטת את הקרקע מתחת לקישור הנפוץ של
טביעות 'למלך' להכנות למרד חזקיהו באשור.
סדקים בתיאוריה שלפיה קנקני 'למלך' שימשו בפרק זמן מוגבל לפני המסע
האשורי ,וכחלק מההכנות למסע זה ,הופיעו כבר בשנות השמונים והתשעים של
המאה הכ' כאשר התברר שכל הקנקנים עם טביעות 'למלך' ,כמו שאר קנקני 'למלך'
שלא הוטבעו ,יוצרו כולם במרכז ייצור אחד בשפלת יהודה 13,ולקנקנים הללו יש
היסטוריה ארוכה של התפתחות ,שהחלה בשלהי המאה הט' לפנה"ס 14.מתברר שגם
קנקנים מקבילים לקנקנים החתומים הוסיפו להיות מיוצרים במאה הח' לפנה"ס,
וטיפוסי קנקנים דומים המשיכו להיות מיוצרים גם במאה הז' לפנה"ס .התברר
לחוקרים שיש להפריד את מחקר הקנקנים ממחקר טביעות החותם ,ושמערכת
טביעות החותם היא רק חלק ממערכת מורכבת ומסובכת יותר של כלכלה המבוססת
על חקלאות ועל ייצור תוצרת חקלאית .נתון חשוב אחר להבנת מערכת המנהל
שבמסגרתה יוצרו ,מולאו ,אוחסנו והופצו הקנקנים הללו ,הייתה קביעתו של
אוסישקין ,שנפח הקנקנים אינו אחיד ,ובין הקנקנים נושאי הטביעות ,שהם טיפוס
הקנקן האחיד והסטנדרטי ביותר מכל טיפוסי הקנקנים ,יש פערים גדולים ,המגיעים
עד 20אחוזים ואף יותר15.
ראו מומסן ,ילין ופרלמן.1984 , 1 3
ראו גיטין ;1990 ,שי ומאיר ;2003סרגי ,קרסיק ,גדות וליפשיץ ,2012 ,ושם ספרות נוספת .ראו 1 4
על נושא זה גם לעיל ,פרק ג. 15
ראו אוסישקין2004 ,ג ,עמ' .2145ראו על נושא זה ליפשיץ ,קוך ,שאוס וגיל ,2012 ,וראו גם
להלן ,פרק ז (ובעיקר בסעיף .)4
