Page 176 - עידן האימפריות
P. 176

‫‪  174‬פרק ו‬

‫לעומת זאת פירשו רוב החוקרים את השמות בטביעות ה'פרטיות' כעדות‬
‫לפקידים שפעלו במנגנון המנהל בממלכה‪ ,‬ואף מצאו חיזוק לכך בקשר שבין‬
‫הטביעות ה'פרטיות' לטביעות 'למלך'‪ 25.‬עם זאת‪ ,‬בכל ההצעות הללו אין הסבר‬
‫משביע רצון לתפקידם של פקידים אלה במנגנון של הטבעת טביעות החותם על‬
‫ידיות הקנקנים או לקשר של המערכת ה'פרטית' הקטנה יחסית למערכת המסועפת‬
‫של טביעות 'למלך'‪ .‬פרשנותה של פוקס לטביעות ה'פרטיות' הייתה שונה לגמרי‪,‬‬
‫אם כי לא נטולת חסרונות ובעיות‪ 26.‬כאמור‪ ,‬היא דחתה את ההשערה המקובלת‬
‫שלפיה השמות בטביעות ה'פרטיות' הם של פקידים‪ ,‬ופירשה אותם כאנשים רמי‬
‫מעלה שקיבלו תוצרת חקלאית מאדמות המלך‪ ,‬כתשלום מטעם המלכות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בהמשך לביקורת לעיל על הצעותיה של פוקס‪ ,‬אפשר לקבוע שלאחר שנים רבות‬
‫של מחקר‪ ,‬ולמרות הסכמות רבות בדבר תאריכן והקשר שלהן למערכת טביעות‬
‫'למלך'‪ ,‬עדיין אין הסבר משביע רצון למהותו של הקשר בין שתי המערכות‪ ,‬כמו‬
‫גם לתפקידם של האנשים הנזכרים בטביעות החותם ולתפקידה ולדרך פעולתה של‬

                                          ‫מערכת הקנקנים שהוטבעה בטביעות אלה‪.‬‬

                                                 ‫חרותות של מעגלים קונצנטריים‬

‫החרותות המעגליות נחקרו אף פחות מהמערכות של טביעות החותם‪ .‬בתחילת‬
‫המחקר הוצע שהחרותות הן סימני קדרים‪ ,‬אך משום שהן חרותות לצד הטביעות‬

‫ראו בעיקר גרפינקל‪ ,‬תשמ"ה; ברקאי‪ ,1985 ,‬עמ' ‪ ;416‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;128-113‬ווהן‪ ,1999 ,‬עמ' ‪,90‬‬  ‫‪2	 5‬‬
‫‪ .110‬גרפינקל (שם) ניסה למצוא היררכיה בין הפקידים לפי טווח התפוצה הגיאוגרפית שלהם‪,‬‬        ‫‪2	 6‬‬
‫אולם כפי שהראו כבר ברקאי וווהן (‪ ;)1996 ;1995‬ווהן (‪1999‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;)135-110‬ואוסישקין‬
‫(‪2004‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,)2146-2145‬להצעה זו חולשות רבות ויש לדחותה‪ .‬על רקע התפוצה של טביעות‬
‫החותם ה'פרטיות' בעיקר באזור השפלה אין גם מקום להצעתם של מאיר ושי (‪ ,2016‬עמ' ‪)326‬‬
‫לבסס שחזור של מנהל מקומי‪/‬משפחתי (והשוו גם להצעתו של מילארד ‪ .)2015‬ווהן (‪,1999‬‬
‫עמ' ‪ )136-112‬הראה צדדים שונים למידת ה'רשמיות' של הטביעות ה'פרטיות'‪ ,‬וטען‪ ,‬בניגוד‬
‫לאוסישקין‪ ,‬שאיכות הטביעות טובה‪ ,‬שהיו אמנים שונים שיצרו את החותמות‪ ,‬שהיו מקרים‬
‫שבהם היה יותר מחותם אחד לאותו אדם‪ ,‬ושבחלק מהמקרים נזכרים בטביעות תואריהם של‬
‫פקידים אלה‪ .‬הוא גם טען שהחותמות גולפו על חומרי גלם יקרים ובאיכות גבוהה‪ .‬בניגוד‬
‫לטענה זו ראו את טענתם של דויטש והלצר (‪ ,1995‬עמ' ‪ )46-45‬שהציעו‪ ,‬בהסתמך על טביעת‬

                 ‫'למלך' משוק העתיקות (כיום באוסף מוסאייף)‪ ,‬שהחותמות היו עשויים עץ‪.‬‬
‫ראו פוקס‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ .232-230‬הבעיות העיקריות עם התיאוריה של פוקס בדבר מערכת‬
‫הטביעות ה'פרטיות' הן‪ ,‬שהטבעת טביעות החותם נעשתה בעת ייצור הקנקנים ולא בעת‬
‫מילויים לפני המשלוח או ה'תשלום' למי שהיו זכאים לכך מטעם המלך‪ .‬יותר מכך‪ ,‬פיזור‬
‫הקנקנים נושאי אותה טביעת חותם באזורים שונים של הממלכה והפיזור הכולל של הקנקנים‬
‫עם הטביעות ה'פרטיות' מעיד על מחזור של הקנקנים‪ ,‬ועל כך שהשימוש בהם נמשך שנים‬
‫רבות‪ .‬במקרה זה לא ברורה היעילות והכוונה של הטבעת טביעת חותם בעת ייצור הקנקן‬
‫והקשר שבין השם שנזכר בטביעת החותם לאדם שלכאורה אמור לקבל תשלום באותו קנקן‪.‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181