Page 179 - עידן האימפריות
P. 179

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪177‬‬

‫בממלכת יהודה‪ 36.‬פירושו של דירינגר התקבל באופן כללי‪ ,‬וחוץ מדיונים אחדים‪,‬‬
‫שהוסיפו וחיזקו אותו בראשית שנות השישים של המאה הקודמת‪ ,‬בעיקר על בסיס‬
‫ממצאי חפירות אהרוני ברמת רחל‪ ,‬לא היה כמעט עיסוק בנושא זה בעשורים‬

                                                                        ‫שלאחר מכן‪37.‬‬
‫בהמשך למחקרים אלה ובדומה לשחזור שלו את תפקידם של קנקני 'למלך'‬
‫בהכנות לקראת מסע סנחריב‪ ,‬שחזר אוסישקין את השימוש בקנקני הוורדה‪ ,‬שהיה‪,‬‬
‫לדעתו‪ ,‬בעיקר ערב החורבן‪ ,‬כחלק מההכנות של ממלכת יהודה למסע העונשין‬
‫הבבלי‪ 38.‬כאמור קשה לקבל הנחה זו‪ ,‬שלפיה הומצא שימוש דומה באותו סוג של‬
‫קנקנים ובאותה שיטה של הטבעת טביעות חותם על ידיותיהם בשני פרקי זמן‬
‫בהפרש של כ‪ 115-‬שנה זה מזה‪ ,‬ובתוך זמן קצר התפתחו שתי מערכות מקיפות‬
‫ומתוחכמות שנועדו לרכז אספקה בערי גבול‪ .‬גם ממצא הטביעות‪ ,‬כמו שהוצג לעיל‪,‬‬

                                                                        ‫סותר גישה זו‪.‬‬
‫בכיוון שונה לגמרי‪ ,‬שנמצא גם בניגוד לגישה הרווחת במחקר‪ ,‬הציע רז קלטר‬
‫לנתק את מערכת טביעות הוורדה מהמנגנון המלכותי‪ 39.‬הטיעון העיקרי שעליו הוא‬
‫התבסס היה הניגוד שהוא מצא בין היקף ידיעת קרוא וכתוב במאה הז' לפנה"ס‬
‫לבין היעדר מאפיין אפיגרפי בטביעות הוורדה‪ ,‬כמו גם היעדרו של סמל הוורדה‬
‫מחותמות פרטיים מהתקופה‪ .‬לפיכך הציע קלטר לתארך את מערכת טביעות‬
‫הוורדה לפרק זמן ארוך מזה שהתקבל במחקר‪ ,‬וזאת בשל היותו של סמל הוורדה‬
‫ידוע ונפוץ‪ ,‬ובשל הימצאן של ידיות ורדה בתקופות מאוחרות יותר ביהודה‪ .‬קשה‬
‫לקבל את שני טיעוניו של קלטר‪ ,‬שכן אין קשר מחויב מציאות בין ידיעת קרוא‬
‫וכתוב לבין סמל שנבחר להמשיך את קיומה של מערכת מנהל מוגדרת‪ ,‬מה גם‬
‫שסמל הוורדה‪ ,‬ללא מרכיב אפיגרפי‪ ,‬ממשיך את התהליך שהחל כבר עם טביעות‬
‫'למלך' המאוחרות‪ ,‬שניכרת בו ירידה בשימוש בכתב‪ .‬גם הכרונולוגיה של טביעות‬
‫הוורדה על ידיות של קנקנים מבוססת היטב בממצאים הארכיאולוגיים מיהודה‪,‬‬
‫והממצא מתוארך היטב לשלהי המאה הז' ולראשית המאה הו' לפנה"ס‪ .‬הימצאן‬
‫של טביעות ורדה מאוחרות מהמערכת המוכרת משלהי ימי הבית הראשון ידועה גם‬
‫היא‪ ,‬ולא משפיעה על תיארוכה של המערכת הקדומה‪ .‬הטביעות המאוחרות שונות‬

                                                             ‫ראו דירינגר‪ ,1953 ,‬עמ' ‪.346-345‬‬  ‫‪3	 6‬‬
‫לאור ממצאי החפירות ברמת רחל הסיק אהרוני (‪ ,1962‬עמ' ‪ ,)21‬בהמשך לדעתו של דירינגר‪,‬‬               ‫‪3	 7‬‬
‫שמערכת טביעות הוורדה קשורה למערכת הטביעות המלכותיות‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬וכאמור לעיל‪,‬‬
‫גם ידין (‪1961‬א) תמך בדעה זו‪ ,‬וטען שמערכת החרותות המעגליות שימשה גם היא חלק‬                    ‫‪3	 8‬‬
‫ממערכת טביעות הוורדה והכניסה את קנקני 'למלך' למערכת החדשה שהחלה לפעול בשלהי‬                   ‫‪3	 9‬‬

                                                                            ‫המאה הז' לפנה"ס‪.‬‬
                              ‫ראו אוסישקין‪ ,1977 ,‬עמ' ‪2004 ;53-52‬א‪ ,‬עמ' ‪.119-109 ,93-92‬‬

                                                                 ‫ראו קלטר‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.37-36‬‬
   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184