Page 187 - עידן האימפריות
P. 187
תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה 185
של העפר שהוצא מהר הבית 76,ובולה נוספת מעיר דוד 77,מחזקת את האותנטיות
של תופעה זו .אפשר אפוא שהבולות הפיסקליות מעידות על מערכת מקבילה
למערכת הקנקנים ,מערכת זו שימשה במערך של גביית מס ממחוזות שונים של
הממלכה בעבור המלך78.
.3מרכזי ייצור ,מרכזי איסוף ומרכזי מנהל משניים:
דרך פעולתה של המערכת — הצעת שחזור
מערכת הקנקנים נושאי טביעות החותם הייתה מערכת סגורה ומורכבת מאוד,
שחלקיה ברורים וכוללים שלושה מרכיבים עיקריים :אתר שיוצרו בו כלי החרס
והוטבעו בטביעות חותם ,אתרים שיוצרה בהם התוצרת החקלאית ,ואתר או אתרי
איסוף מרכזיים שאליהם הובלו הקנקנים המלאים .יש להניח שמאתר האיסוף
המרכזי של הקנקנים המלאים הובלה התוצרת לערי החוף ,אולם לתהליך זה אין
כל עדות ארכיאולוגית ,ודרך ההפעלה שלו נשארה סתומה .מחוץ לגבולותיה של
ממלכת יהודה לא נמצאו כמעט קנקנים מהטיפוסים שהיו בשימוש בתוך מערכת
מנהל הקנקנים ,ולא נמצאו כמעט כלי חרס חופיים בתוך גבולות הממלכה .לפיכך
נקודת החולשה העיקרית והלא ידועה בתוך מערכת מנהל הקנקנים ,איסוף התוצרת
החקלאית וריכוזה ,קשורה לפער הידע בדבר יעדה של התוצרת והדרך ליעדה
הסופי.
כפועל יוצא מקיומה של מערכת זו נוצרו ככל הנראה אתרי מנהל משניים,
שאליהם הובאו קנקנים מעודפי הייצור בכמות משתנה ,כחלק מסחר ,הענקה או
תשלום של השלטון המרכזי לפקידים ולמקורבי בית המלכות .יש להניח שכל עודפי
התוצרת ,מעל המכסה שנדרשה לתשלום המס השנתי ,הועברו לירושלים ונמסרו
לרשות בית המלוכה .משם הועבר מספר קטן של קנקנים לאתרי מנהל משניים
ברחבי הממלכה ,מתוך רצונו של בית המלוכה לתמוך ,להעניק או לעודד מקורבים,
פקידים ואנשי צבא שישבו במרכזים אלה ,או אף כחלק מהתשלום שהגיע להם.
אפשר שחלק מעודפי הקנקנים נמסר למקורבים לבית המלוכה ולאנשי שלטון
ופקידות שישבו בירושלים ,וכך נכנסו קנקנים אלה גם לשוק הפרטי ,כשחלקם
אוחסנו בבתים פרטיים ,נמכרו והועברו הלאה כחלק ממסחר פרטי .אמנם אין
לדעת אם העברת הקנקנים לאתרי המנהל המשניים הייתה ישירות מאתר האיסוף
המרכזי ,בד בבד עם העברת הקנקנים העודפים לירושלים ,או שהעברתם לאתרי
76ראו ברקאי ,2011 ,עמ' ,2015 ;178-151עמ' .50-17
77ראו רייך ,2012 ,עמ' .205-200
7 8ראו מילארד ,2008 ,עמ' ;33-32ברקאי ,2015 ,עמ' .46-44
