Page 305 - עידן האימפריות

‫סיכום ‪303‬‬

‫עולה בבירור שאזורי הספר המזרחי והדרומי מעולם לא היו חלק של ממש‬
‫מהמערכת‪ .‬אכן האתרים בבקעת הירדן ובאזור ים המלח הוקמו כנראה רק במאה‬
‫הז' לפנה"ס‪ ,‬אולי אף באמצעה או במחציתה השנייה של מאה זו‪ ,‬אבל גם בקעת‬
‫באר שבע‪ ,‬שפרחה בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬לא הייתה חלק משמעותי ממנהל‬
‫הקנקנים‪ .‬ממצא הקנקנים מסייע בביסוס ההנחה שהפריחה באתרי הנגב לא הייתה‬
‫ביוזמה או בעידוד של מלכי יהודה‪ .‬נראה שהאשורים החריבו את המצודות בבאר‬
‫שבע ובערד‪ ,‬שייצגו את כוחה ואת נוכחותה של יהודה באזור‪ ,‬והם גם עודדו שיקום‬
‫מהיר של דרכי המסחר‪ ,‬אולי באמצעות שליטה של משפחות עילית יהודאיות‪ ,‬שהיו‬

‫כפופות ישירות לשלטון האשורי‪.‬‬
‫שפלת יהודה הייתה במוקד המערכת הקדומה של טביעות 'למלך'‪ .‬מממצא‬
‫הקנקנים עולה‪ ,‬שלאחר מסע סנחריב נעלמה השפלה לחלוטין ממערכת טביעות‬
‫החותם‪ ,‬ופעילותה של מערכת הקנקנים התרכזה באזור ההר‪ ,‬ובעיקר בסביבות‬
‫ירושלים ורמת רחל‪ ,‬עם הגברת הפעילות בעמק רפאים וסביבותיו‪ ,‬ככל הנראה בד‬
‫בבד עם הירידה בהיקף הפעילות בשוכה ובסביבתה‪ .‬מרכז ייצור הקנקנים נשאר‬
‫ככל הנראה בשוכה‪ ,‬שגם אם חרבה ההפעילות בה חודשה במהירות והאתר חזר‬
‫לתפקד כמרכז ייצור קנקנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפגיעה ביכולת הייצור של אחוזת המלך‬
‫שסביב שוכה‪ ,‬ששם הופקה התוצרת מאדמות המלך של עמק האלה‪ ,‬ניכרת בירידה‬
‫החדה במספר טביעות 'שוכה'‪ .‬אם השם 'שוכה' היה שם המקום הנפוץ ביותר אחרי‬
‫חברון בטיפוסי 'למלך' הקדומים‪ ,‬הוא הפך לשם הפחות נפוץ בטיפוסים המאוחרים‬
‫מראשית המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬עד שהוא נעלם כליל במערכת השלישית והאחרונה‪,‬‬

‫ככל הנראה משלהי הרבע הראשון של המאה הז' לפנה"ס‪.‬‬
‫הירידה הגדולה במספר הכולל של הקנקנים נושאי הטביעות מעידה על הפגיעה‬
‫הקשה של מסע סנחריב ביכולת של יהודה לייצר את מוצרי החקלאות‪ ,‬בעיקר שמן‬
‫זית ויין‪ ,‬בעקבות הפגיעה בעמק האלה כולו והירידה החדה שהייתה ביכולת הייצור‬
‫של אחוזת המלך הזאת‪ .‬באזור ההר התפתח חבל בנימין כתחליף לאובדן השטחים‬
‫בשפלה‪ .‬הנתונים של טביעות החותם מחזקים את השחזור ההיסטורי שלפיו מסע‬
‫סנחריב בשנת ‪ 701‬לפנה"ס גרם משבר יישובי ודמוגרפי קשה‪ ,‬שכלל איבוד שטחים‬
‫חשובים ופגיעה אנושה בכלכלה‪ .‬ממלכת יהודה נאלצה להתמודד עם משברים אלה‬
‫בדרכים יצירתיות‪ ,‬ובעיקר פיתוח החקלאות בשטחי ההר מצפון לירושלים ומדרומה‪,‬‬
‫תוך הסתמכות חסרת תקדים על היישוב בחבל בנימין‪ .‬מנהל הקנקנים המשיך‬
‫לתפקד בצורה דומה לזו שלפני מסע סנחריב‪ ,‬בעיקר באזור שמסביב לירושלים‪,‬‬

‫אולם בהיקפים קטנים בהרבה‪.‬‬
‫במחצית הראשונה של המאה הז' לפנה"ס הייתה שפלת יהודה במידה רבה‬
‫נטושה‪ ,‬וגם לאחר שהוחל בשיקומה בשליש האחרון של המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬היא‬
‫נפלה לאין שיעור בגודל האוכלוסייה‪ ,‬בעוצמת העיור והביצורים ובכלכלה לעומת‬