Page 303 - עידן האימפריות

‫סיכום ‪301‬‬

‫המלך בחברון‪ ,‬זיף ממש[י]ת וחלקן נותרו באחוזת המלך בעמק האלה‪ ,‬סביב בית‬
‫היוצר בשוכה‪ .‬הקנקנים מולאו בשמן וביין ונשלחו לאתר האיסוף המרכזי‪ .‬לכיש‬
‫הייתה כנראה מרכז האיסוף העיקרי בעת השעבוד לאשור‪ ,‬כאשר שלוש אחוזות‬
‫מלך ריכזו את תוצרתן ללכיש‪ :‬חברון‪ ,‬זיף ושוכה‪ .‬עדות לכך היא השפע העצום‬
‫של ידיות 'למלך' עם התיבה 'חברון' מהטיפוסים הקדומים שנמצאו בלכיש‪ ,‬השפע‬
‫היחסי של ידיות עם התיבה 'זיף' והקרבה הגדולה של לכיש לשוכה‪ ,‬אחוזת המלך‬
‫העיקרית בשפלת יהודה‪ .‬קרבתה של לכיש לערי הנמל שבדרום אזור החוף אפשרה‬
‫ככל הנראה העברה נוחה של התוצרת לערים אלה וקבלת התמורה לתוצרת בכסף‪,‬‬

‫זהב ומוצרי יוקרה‪.‬‬
‫לאור המספר הגדול של טביעות 'למלך' מרמת רחל‪ ,‬ועל אף היעדרה של עדות‬
‫סטרטיגרפית חד‪-‬משמעית לשלב הבנייה הראשון‪ ,‬אין ספק שרמת רחל שימשה‬
‫מרכז מנהל חשוב כבר לפני הקמת המתחם המלכותי וגני המלך באתר‪ ,‬כלומר מאז‬
‫בנייתו בשלהי המאה הח'‪ ,‬וודאי שמייד לאחר מסע סנחריב בראשית המאה הז'‬
‫לפנה"ס‪ .‬לרמת רחל רוכזה ככל הנראה כבר בשלהי המאה הח' לפנה"ס התוצרת‬
‫מ'עמק המלך'‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬לאחר חורבן לכיש ואתרי השפלה‪ ,‬נשארה רמת רחל מרכז‬

‫האיסוף היחיד‪.‬‬
‫בשלב זה של ראשית המאה הז' לפנה"ס הלכה ופחתה חשיבותו של הכיתוב על‬
‫טביעות החותם‪ .‬חברון וזיף היו החשובות פחות במערכת המנהל של קנקני 'למלך'‪,‬‬
‫ולאחר חורבן השפלה התרכז הייצור לסביבות ירושלים — אזור רמת רחל ועמק‬
‫רפאים שמדרום לעיר‪ ,‬וככל הנראה גם חבל בנימין שמצפון לה‪ .‬עיקר הייצור הועבר‬
‫מאחוזות המלך המסורתיות לאתרי ייצור קטנים שפותחו באזור שמדרום לירושלים‬
‫ומצפון לה‪ .‬השיוך של אתרים אלה לבית המלוכה כבר לא היה מובהק וברור‪ ,‬וכך‬
‫גם שמות האחוזות‪ ,‬ולכן גווע השימוש בחותמות המסורתיים‪ ,‬ונעלמו התיבות‬
‫'למלך' שבראש החותם ושמות האחוזות שמתחת לסמל‪ .‬היה זה תהליך איטי ככל‬
‫הנראה‪ ,‬שביטא את התאמתה של מערכת מנהל הקנקנים למציאות שלאחר מסע‬

‫סנחריב‪.‬‬
‫כפועל יוצא מקיומה של מערכת זו נוצר גם סוג נוסף של אתרים‪ :‬אתרי‬
‫מנהל משניים‪ ,‬שאליהם הובאו‪ ,‬בכמות משתנה‪ ,‬קנקנים מעודפי הייצור‪ .‬עודפי‬
‫התוצרת‪ ,‬כלומר מעל המכסה שנדרשה לצורך תשלום המיסים השנתיים‪ ,‬הועברו‬
‫לירושלים ונמסרו לרשות בית המלוכה‪ .‬משם הועבר חלק קטן מהקנקנים לאתרי‬
‫מנהל משניים ברחבי הממלכה כתמיכה או מענק למקורבים‪ ,‬פקידים ואנשי צבא‬
‫שישבו במרכזים אלה‪ ,‬או אף כחלק מהתשלום שהגיע להם‪ .‬חלק מעודפי הקנקנים‬
‫נמסר כנראה גם לאנשי שלטון ופקידות בירושלים עצמה‪ ,‬וכך נכנסו קנקנים אלה‬
‫גם לשוק הפרטי‪ ,‬כשחלקם אוחסנו בבתים פרטיים‪ ,‬נמכרו והועברו הלאה כחלק‬
‫ממסחר פרטי‪ .‬אמנם אין לדעת אם העברת הקנקנים לאתרי המנהל המשניים‬