Page 306 - עידן האימפריות
P. 306
304סיכום
השיא שהייתה בו 100שנה לפני כן .לעומת עוצמתו של האזור במאה הח' לפנה"ס
כלל היישוב בשפלה בשלהי המאה הז' מרכזי מנהל וצבא בודדים ,ואתרים חשובים
ובהם בית שמש ,תל גודד ותל בית מרסים לא יושבו מחדש .היישוב בשפלה החל
להשתקם בשליש האחרון של המאה הז' בתהליך ארוך ,הדרגתי וממושך ,שהיה
יכול להתרחש רק לאחר נסיגת אשור מהמרחב .גם התאוששות זו הייתה חלקית
בלבד ,ויהודה לא השיבה לעצמה את עוצמת היישוב ולא מימשה את הפוטנציאל
הכלכלי בשפלה כפי שעשתה בשלהי המאה הח' לפנה"ס .לכיש של שלהי המאה
הז' לפנה"ס לא הייתה עוד מרכז איסוף ראשי של המערכת כמו שהייתה לפני 100
שנה ,אלא מרכז מנהל משני של הממלכה ,שפקידים או אנשי צבא שחנו במקום
קיבלו מדי פעם בפעם קנקן או קנקנים אחדים שהוטבעו בטביעות ורדה ,כחלק
מתמיכת השלטון המרכזי בחידוש הקמתו וביסוסו של המקום .עיר אחרת בשפלה
שהועברו אליה קנקנים שהוטבעו בטביעות 'ורדה' היא עזקה ,עדות לרצונו של
השלטון המרכזי לעודד את חידוש היישוב במקום ,שהיה עיר גבול חשובה בשפלת
יהודה ,ואולי גם עדות לחידוש הפעילות בעמק האלה וחזרה ,ולו חלקית ,לניצול
הפוטנציאל החקלאי של אזור פורה זה.
כשם שההתפתחות בחבל בנימין ושילובו במנהל הקנקנים של יהודה במאה הז'
לפנה"ס היו במידה רבה משקל נגד לאובדן השפלה ,עם ראשית השיקום החלקי
בשפלת יהודה בשלהי המאה הז' לפנה"ס חלה ירידה חדה במעמדו ובמקומו של
חבל בנימין במערכת טביעות הוורדה .למרות המספר הקטן של טביעות ורדה
שנמצאו בבקעת באר שבע–ערד ,יש בממצא זה עדות על המועד המאוחר מאוד
שבו חזר מנהל הקנקנים ביהודה להיות מעורב ואולי גם לתמוך בפקידות ובמנהל
היהודאי באזור הזה ,כמו גם באתרי הספר המזרחי — יריחו ועין גדי — שגם אליהם
הצליחה ממלכת יהודה להתפשט כנראה רק לאחר נסיגת אשור מהמרחב ,בשנות
השלושים של המאה הז' לפנה"ס.
תיארוך מערכת טביעות הוורדה לשליש האחרון של המאה הז' לפנה"ס,
בשילוב עם ניתוח תפוצת הטביעות ומיקומן הסטרטיגרפי ,ויחד עם מכלול הנתונים
הארכיאולוגים ,מחייבים לזנוח את המונח 'הארכיאולוגיה של ימי מנשה' כמגדיר
את ההתפתחות היישובית ביהודה במחצית הראשונה של המאה הז' לפנה"ס ,תחת
שלטונו של מנשה .נראה שבימי שלטונו הארוכים של מלך זה הוסיפה יהודה
להתקיים כווסאלית נאמנה של אשור בממדים ובמגבלות שהוטלו עליה לאחר מסע
סנחריב ,ומערכת המנהל שלה לא הגיעה למחוזות הממלכה שמחוץ לחבל ההר .יש
לדעתי להעדיף את המונח 'הארכיאולוגיה של ימי יאשיהו' ,ולקבוע שבזמנו ידעה
יהודה שגשוג יחסי ,הרחיבה את פעילותה ואת תחומה לאזורים שנפגעו במסע
סנחריב והרחיבה את פעילותה דרומה ומזרחה בעשורים האחדים שלפני חורבנה.
מערכת טביעות האריה מבטאת את המשכיותו של מנהל הקנקנים בפחוות
