Page 307 - עידן האימפריות

‫סיכום ‪305‬‬

‫יהודה לאחר המכה הקשה מידי הבבלים‪ ,‬ואת הדרך שבה היא הסתגלה למציאות‬
‫החדשה של קיום כפחווה‪ .‬מכל כיוון שבוחנים מציאות זו יש להגדירה כהמשכיות‬
‫חיוורת של המערכות שפעלו לפני החורבן — הן מהבחינה הטכנולוגית — איכות‬
‫נמוכה של קנקנים ואיכות נמוכה של טביעות חותם‪ ,‬הן מהבחינה הכמותית —‬
‫כמחצית מכלל מערכת טביעות הוורדה ומכלל מערכת החרותות המעגליות‪,‬‬
‫הן מבחינת מרכזי המנהל המשניים וסך כל התפוצה של המערכת — המצומצמת‬
‫בהרבה מזו של כל המערכות האחרות‪ ,‬שמרוכזת בעיקר בין נבי סמואל‪ ,‬ירושלים‬

‫ורמת רחל‪.‬‬
‫רמת רחל הייתה מרכזה הבלתי מעורער של המערכת עם ריכוז חסר תקדים‬
‫של ידיות במקום אחד — למעלה ממחצית הידיות שהוטבעו בטביעות אריה‪ .‬ממצא‬
‫ידיות אלה בעיר דוד מעיד שבירת הממלכה לא נעזבה סופית ולא ניטשה‪ ,‬כפי‬
‫שנהגו לשער‪ .‬עודפים לא גדולים של קנקנים המשיכו להגיע לירושלים‪ ,‬והירידה‬
‫בחשיבותם של אתרי המנהל המשניים לעומת המערכות הקודמות מעידה גם כן‬
‫שיעדם של קנקנים אלה היה אכן ירושלים‪ .‬סביר להניח שלאחר החורבן נותרו בעיר‬
‫נכבדים‪ ,‬שהיו קשורים אולי לבית המלוכה או למנגנון השלטון‪ ,‬ואולי גם כוהנים‬
‫ואחרים שהוסיפו לשמור על חורבות המקדש ולשמר את זכרו ואת הפולחן שהיה‬
‫בו‪ .‬חבל בנימין הוסיף להיות חלק ממערכת מנהל הקנקנים‪ ,‬והאתר בנבי סמואל‪,‬‬
‫שכבר בשלהי ימי הבית הראשון תפס מקום נכבד לצד ח'ירבת אל‪-‬בורג'‪ ,‬היה למרכז‬
‫המנהל המשני היחיד בבנימין שאליו הגיע מספר גדול יחסית של קנקנים מוטבעים‬
‫בטביעות אריה‪ .‬ממצא חמש הידיות שהוטבעו בטביעות אריה בעין גדי מעיד שאתר‬
‫זה הוסיף להתקיים ולפעול במאה הו' לפנה"ס‪ ,‬וחשיבותו ל ִמנהל הפחווה הבבלית‬
‫הייתה גדולה‪ .‬השפלה נעלמה כליל ממערכת טביעות האריה‪ ,‬עדות התואמת את‬
‫המידע הארכיאולוגי על חורבן הערים העיקריות באזור זה במסע הצבא הבבלי על‬
‫ירושלים‪ .‬אזור השפלה‪ ,‬שלא הספיק להשתקם כראוי בשלהי המאה הז' ובראשית‬
‫המאה הו' ולבסס את עצמו מחדש כגורם מרכזי בכלכלתה של יהודה‪ ,‬והתקיים‬
‫בשלב זה כצל חיוור של היישוב החזק והמבוסס של שלהי המאה הח'‪ ,‬לא היה יכול‬

‫להוסיף ולהתקיים לאחר החורבן שהמיטו הבבלים על האזור‪.‬‬
‫בראשית התקופה הפרסית נכנסו לשימוש המערכות של טביעות 'יהוד'‪ ,‬וטביעות‬
‫החותם מהשלב הקדום של תקופה זו מראות המשכיות מלאה במנהל ובכלכלה‬
‫לפחות עד אמצע המאה הה' לפנה"ס‪ .‬מרכזיותה של רמת רחל המשיכה לבלוט‬
‫גם בשלב הזה‪ ,‬כשלצידה בולטת שוליותה של ירושלים במערכת טביעות החותם‪,‬‬
‫עדות לכך שקיומם או אי‪-‬קיומה של ירושלים ושל המקדש לא היו משמעותיים‬
‫להתנהלותה של מערכת זו‪ .‬המאפיין העיקרי של ‪ 12‬טיפוסי הטביעות שבקבוצה‬
‫הקדומה של טביעות 'יהוד' הוא הגיוון הרב בין הטיפוסים‪ ,‬עדות לשיטה מנהלית‬

‫שעדיין לא התקבעה ולא התבססה‪.‬‬