Page 307 - עידן האימפריות
P. 307
סיכום 305
יהודה לאחר המכה הקשה מידי הבבלים ,ואת הדרך שבה היא הסתגלה למציאות
החדשה של קיום כפחווה .מכל כיוון שבוחנים מציאות זו יש להגדירה כהמשכיות
חיוורת של המערכות שפעלו לפני החורבן — הן מהבחינה הטכנולוגית — איכות
נמוכה של קנקנים ואיכות נמוכה של טביעות חותם ,הן מהבחינה הכמותית —
כמחצית מכלל מערכת טביעות הוורדה ומכלל מערכת החרותות המעגליות,
הן מבחינת מרכזי המנהל המשניים וסך כל התפוצה של המערכת — המצומצמת
בהרבה מזו של כל המערכות האחרות ,שמרוכזת בעיקר בין נבי סמואל ,ירושלים
ורמת רחל.
רמת רחל הייתה מרכזה הבלתי מעורער של המערכת עם ריכוז חסר תקדים
של ידיות במקום אחד — למעלה ממחצית הידיות שהוטבעו בטביעות אריה .ממצא
ידיות אלה בעיר דוד מעיד שבירת הממלכה לא נעזבה סופית ולא ניטשה ,כפי
שנהגו לשער .עודפים לא גדולים של קנקנים המשיכו להגיע לירושלים ,והירידה
בחשיבותם של אתרי המנהל המשניים לעומת המערכות הקודמות מעידה גם כן
שיעדם של קנקנים אלה היה אכן ירושלים .סביר להניח שלאחר החורבן נותרו בעיר
נכבדים ,שהיו קשורים אולי לבית המלוכה או למנגנון השלטון ,ואולי גם כוהנים
ואחרים שהוסיפו לשמור על חורבות המקדש ולשמר את זכרו ואת הפולחן שהיה
בו .חבל בנימין הוסיף להיות חלק ממערכת מנהל הקנקנים ,והאתר בנבי סמואל,
שכבר בשלהי ימי הבית הראשון תפס מקום נכבד לצד ח'ירבת אל-בורג' ,היה למרכז
המנהל המשני היחיד בבנימין שאליו הגיע מספר גדול יחסית של קנקנים מוטבעים
בטביעות אריה .ממצא חמש הידיות שהוטבעו בטביעות אריה בעין גדי מעיד שאתר
זה הוסיף להתקיים ולפעול במאה הו' לפנה"ס ,וחשיבותו ל ִמנהל הפחווה הבבלית
הייתה גדולה .השפלה נעלמה כליל ממערכת טביעות האריה ,עדות התואמת את
המידע הארכיאולוגי על חורבן הערים העיקריות באזור זה במסע הצבא הבבלי על
ירושלים .אזור השפלה ,שלא הספיק להשתקם כראוי בשלהי המאה הז' ובראשית
המאה הו' ולבסס את עצמו מחדש כגורם מרכזי בכלכלתה של יהודה ,והתקיים
בשלב זה כצל חיוור של היישוב החזק והמבוסס של שלהי המאה הח' ,לא היה יכול
להוסיף ולהתקיים לאחר החורבן שהמיטו הבבלים על האזור.
בראשית התקופה הפרסית נכנסו לשימוש המערכות של טביעות 'יהוד' ,וטביעות
החותם מהשלב הקדום של תקופה זו מראות המשכיות מלאה במנהל ובכלכלה
לפחות עד אמצע המאה הה' לפנה"ס .מרכזיותה של רמת רחל המשיכה לבלוט
גם בשלב הזה ,כשלצידה בולטת שוליותה של ירושלים במערכת טביעות החותם,
עדות לכך שקיומם או אי-קיומה של ירושלים ושל המקדש לא היו משמעותיים
להתנהלותה של מערכת זו .המאפיין העיקרי של 12טיפוסי הטביעות שבקבוצה
הקדומה של טביעות 'יהוד' הוא הגיוון הרב בין הטיפוסים ,עדות לשיטה מנהלית
שעדיין לא התקבעה ולא התבססה.