Page 299 - עידן האימפריות
P. 299
סיכום 297
גם במספר הידיות הקטן מאוד ,גם בתפוצתן המצומצמת ,גם במספר הקטן מאוד
של החותמות שהיו ככל הנראה בשימוש ,וגם בזמן הקצר שבו פעלה מערכת זו.
על כל החותמות במערכת זו אין סמל הניתן להתפרש כמייצג את האל או המלכות,
אין אזכור של הסמכות העליונה בממלכה ('למלך') ,של שם הפחווה ('יהוד') או של
הפחה .מה שנחרת על החותם הוא רק שם של מקום (מוצה) ,ככל הנראה אחוזת
מלך ,עדות לתפקיד שונה ולשימוש אחר שהיה למערכת זו .הייתה זו ככל הנראה,
מערכת 'אד הוק' ,שהופעלה על רקע השיטה המוכרת של מערכות הקנקנים נושאי
טביעות החותם ,ושנועדה להביא אספקה לפחה הבבלי שהיה במצפה ,אולי בעת
ייסוד הפחווה ולפני התייצבות המערכת ,או בפרק זמן מסוים במאה הו' לפנה"ס,
בהיותה של יהודה פחווה בבלית .מבחינה זו מערכת טביעות 'מוצה' דומה במידה
רבה למערכת הטביעות ה'פרטיות' ,שהותאמה למערכת של טביעות 'למלך' לפרק
זמן קצר של ההכנות לקראת מסע סנחריב .תפוצתן של טביעות 'מוצה' מעידה
שהן רוכזו למקום איסוף אחד — תל א-נצבה — שלא היה לפני כן משמעותי באף
אחת מהמערכות של טביעות החותם .רק מעט ידיות מטיפוס זה נמצאו ברמת רחל
ובירושלים ,שהיו מקומות הריכוז העיקריים והחשובים של כל מערכות הטביעות
שפעלו ביהודה לפני חורבן הבית הראשון ואחריו ,ובכלל זה מערכת טביעות האריה.
זו האחרונה התקיימה ככל הנראה עם מערכת 'מוצה' באותו פרק זמן של ימי
השלטון הבבלי ביהודה.
במהלך פעולתן של כל המערכות של טביעות החותם משלהי המאה הח' ועד
שלהי המאה הו' לפנה"ס ,מובחנת מגמה ברורה של ירידה בחשיבות הכיתוב על
החותמות .בכל הטיפוסים הקדומים של טביעות 'למלך' משלהי המאה הח' לפנה"ס,
וגם בטיפוס IIbמראשית המאה הז' לפנה"ס כללו החותמות את התיבה 'למלך'
בראש החותם ,סמל ארבע-כנפי או דו-כנפי במרכזו ושם מקום בתחתיתו .חשיבות
הכיתוב ,אם של שם המקום ואם של המילה 'למלך' ,הלכה וירדה בטיפוסים
המאוחרים מראשית המאה הז' לפנה"ס ,אם בטיפוס ,IIcשנעדרת בו התיבה 'למלך'
ושם המקום נרשם בראש הטביעה ,ואם בטיפוס ,XIIשנעדר בו שם המקום .מקומו
של הסמל המלכותי על הטביעה נותר ללא שינוי בכל הטיפוסים השייכים לפרק
הזמן הזה .מגמה זו נמשכה באמצע המאה הז' לפנה"ס כאשר על ידיות הקנקנים
נחרתו או הוטבעו סמלים בלבד :החרותות של המעגלים הקונצנטריים וטביעות
הוורדה .הכיתוב נעלם לגמרי מטביעות החותם על ידיות של קנקנים ובכלל זה
במערכת טביעות האריה שפעלה במאה הו' לפנה"ס .יוצאת דופן בהקשר זה היא
מערכת טביעות 'מוצה' ,שפעלה זמן קצר בחבל בנימין ,ובה יש שימוש בכתב בלבד,
ללא שימוש בסמלים כלשהם .השינוי המשמעותי חל בראשית התקופה הפרסית,
כאשר בכל מערכת טביעות 'יהוד' ,שפעלה מאות אחדות של שנים ,נעשה שימוש
בכתב בלבד — עם השפעה ניכרת של הכתב הארמי הלפידרי ,ובהמשך עם חזרה
