Page 294 - עידן האימפריות

‫‪ 292‬סיכום‬

‫לזהות עם ממשת של טביעות 'למלך'; שוכה (עמק האלה)‪ ,‬חברון וזיף‪ .‬השינויים‬
‫במנהל ובארגון של אחוזות המלך תחת שלטון אשור הקרינו גם על חלקים‬
‫אחרים של הכלכלה והמנהל‪ ,‬וכללו גם שינוי חד בתרבות כלי החרס ביהודה —‬
‫מעבר מייצור נעדר סטנדרטיזציה‪ ,‬בהיקף קטן ובבתי מלאכה מקומיים‪ ,‬לייצור המוני‬
‫בתפוצה נרחבת של מגוון קטן של כלים שצורתם אחידה‪ ,‬שימוש בקנקני אגירה‬
‫בנפח גדול מבעבר‪ ,‬שינויים ושיפורים טכנולוגיים במתקני הייצור החקלאיים ביהודה‪,‬‬
‫הכנסה לשימוש של משקולות השקל ועוד‪ .‬הפיתוחים והחידושים הללו מעידים‬
‫על מעבר לכלכלה ממלכתית וריכוזית יותר משהייתה לפני כן‪ ,‬ועל יצירת היכולת‬
‫של השלטון המרכזי — ומעליו השלטון האימפריאלי — לפקח ולשלוט במערכת‪.‬‬
‫את טביעות 'למלך' על ידיות של קנקנים יש לדעתי לראות כחלק מהמערכת‬
‫הכלכלית והמנהלית שהחלה לפעול ביהודה תחת שלטון אשור‪ ,‬בעידוד האשורים‬
‫ואולי אף בלחצם על יהודה להגביר את הייצור החקלאי כחלק מהמיסים השנתיים‬
‫שהיה על ממלכת יהודה להעלות לאימפריה‪ .‬לצורך זה נבחר טיפוס מוגדר ומוכר‬
‫של קנקנים‪ ,‬שיוצר‪ ,‬רווח והיה מוכר באזור השפלה זה מאה שנה ויותר‪ ,‬וטיפוס‬
‫זה הפך לכלי התכולה שעליו התבססה המערכת של איסוף התוצרת‪ .‬ייצור טיפוס‬
‫קנקן מוגדר זה באיכות גבוהה ובאחידות חסרת תקדים‪ ,‬שעליו התבססה כל מערכת‬
‫טביעות 'למלך'‪ ,‬והריכוז של למעלה מ‪ 50%-‬מהקנקנים המתוארכים לשלהי המאה‬
‫הח' לפנה"ס למרכז איסוף אחד (לכיש)‪ ,‬מעידים על היקפה והתנהלותה של מערכת‬
‫זו כבר בשלב הקדום שלה‪ .‬הקמתה של רמת רחל והפיכתה למרכז האיסוף העיקרי‬
‫של הקנקנים למשך מאות שנים‪ ,‬בשלב ראשון לצידה של לכיש‪ ,‬וביתר שאת לאחר‬
‫חורבן לכיש ואובדן השפלה‪ ,‬מעידות על התבססותה של מערכת מנהל הקנקנים‬
‫ביהודה‪ .‬משלב זה של השעבוד לאשור‪ ,‬וודאי שלאחר חורבן לכיש‪ ,‬הפכה רמת‬
‫רחל למרכז הבלתי מעורער של מנהל הקנקנים בממלכת יהודה‪ ,‬ולאחר מכן בפחוות‬

‫יהודה‪ ,‬ועד תקופת השלטון הסלווקי‪.‬‬
‫הצורך לפתח את המערכת המורכבת של מנהל הקנקנים היה ההכרח של יהודה‪,‬‬
‫בדומה לשאר ממלכות הלבנט‪ ,‬להעלות את המיסים השנתיים שלה לאשור בצורה‬
‫של מתכות יקרות‪ ,‬ואולי גם באמצעות תשלום של חפצי יוקרה ומותרות‪ .‬המנהל‬
‫האשורי לא צרך את תוצרתה החקלאית של יהודה ולא נזקק לה‪ .‬הייתה זו דרכה‬
‫של יהודה‪ ,‬אולי הדרך היחידה שעמדה לרשותה‪ ,‬להשיג את המכסות שהוכתבו לה‬
‫לצורך תשלום המיסים השנתיים‪ ,‬ומשום כך נראה שתוצרתה החקלאית נמכרה ככל‬
‫הנראה לפניקים ולערי החוף‪ ,‬שצרכו תוצרת זו ואף יכלו לייצא אותה אל מעבר‬
‫לים‪ .‬ייתכן גם שחלק מהתוצרת החקלאית נשלח לחילות המצב האשוריים שישבו‬
‫במרכזים בסמוך ליהודה‪ ,‬או לחילות עזר יהודאיים שהיו בשירות האימפריה‪,‬‬
‫ובמקרה כזה נותרו הקנקנים היהודאיים בלכיש כדי להמשיך ולשמש במערכת‪ ,‬ורק‬
‫תכולתם הועברה לכלי קיבול אחרים‪ .‬במקרים בודדים בלבד נשלחו קנקנים אל‬