Page 292 - עידן האימפריות
P. 292

‫‪  290‬פרק ח‬

‫רחל (כ‪ 32%-‬מסך כל הממצא)‪ .‬נתון חריג במערכת טביעות 'ירשלמ' הוא‪ ,‬שאין‬
‫כמעט אתרים אחרים שבהם נמצאו ידיות שהוטבעו בטביעות חותם מסוג זה‪ ,‬ובאף‬

         ‫אתר לא נמצאה יותר מידית אחת‪ ,‬עדות שהתוצרת כולה נאספה לירושלים‪.‬‬
‫סביר לשער שעם ביסוסו של השלטון החשמונאי היה צורך עז לחזק את מעמדה‬
‫של ירושלים ולרכז אליה יותר אספקה‪ .‬אפשר שחלק ממערכת טביעות 'יהוד'‬
‫מהטיפוסים המאוחרים הוסב לצורך זה‪ .‬ועם זאת נראה שלשם כך הופעלה מערכת‬
‫טביעות 'ירשלמ'‪ ,‬על הסמליות המיוחדת שבה‪ :‬שם העיר בין קודקודיו של כוכב‬
‫מחומש (פנטגרם)‪ ,‬סמל ההגנה על העיר‪ .‬לדברי הילל גבע‪ ,‬התחום המוגבל שנמצאו‬
‫בו טביעות 'ירשלמ' מעיד שייעודן היה מנהלי באזור ירושלים בהקשר למרד‬
‫החשמונאים ולעצמאות החדשה באזור‪ .‬השימוש בשם העיר בטביעות ובכתב העברי‬
‫מימי בית ראשון מסמל‪ ,‬לדעתו‪ ,‬את עיר הבירה המתחדשת כמו בימי השיא שלה‬
‫בתקופת הברזל‪ .‬ואכן בד בבד פסק בהדרגה השימוש בקנקני 'יהוד' מהטיפוסים‬

                                                                         ‫המאוחרים‪192.‬‬
‫תפוצת טביעות 'ירשלמ' מחזקת את המידע הארכיאולוגי וההיסטורי על הירידה‬
‫החדה במעמדה של רמת רחל כמרכז מנהלי מפואר‪ ,‬עד חורבנה ומחיקתה מעל פני‬
‫הקרקע‪ .‬המרכז המנהלי שהתקיים משלהי המאה הח' לפנה"ס חרב ונעלם עם כל‬
‫מבני הפאר והגן המלכותי‪ ,‬ומעליו הוקם כפר יהודי‪ ,‬כפי שמעידים הממצאים הרבים‬
‫שנחשפו במקום‪ ,‬שפע המקוואות והקולומבריה‪ .‬אפשר שבצידו של הכפר ניצבה גם‬

                                                                 ‫מצודה חשמונאית‪193.‬‬
‫קיומן של שלוש המערכות של טביעות החותם הללו כמערכות שפותחו לזמן‬
‫קצר‪ ,‬בתקופות רחוקות זו מזו ולצרכים שונים‪ ,‬מעיד שהמקור לרעיון היה במערכת‬
‫הרגילה שפעלה לפני כל מערכת 'אד הוק' כזאת ואחריה‪ .‬וכך המערכת הרגילה‬
‫של קנקני האגירה נושאי טביעות החותם הוסיפה להתקיים ולשמש בכל ‪600‬‬
‫השנה מאז שנוסדה ועד שהשימוש בה פסק‪ .‬מערכות קצרות טווח אלה הן עדות‬
‫שמבחינת מנגנוני השלטון שפעלו ביהודה‪ ,‬מנהל הקנקנים היה עובדה קיימת בחיי‬
‫היומיום‪ .‬זה היה מנגנון שאפשר לחקות אותו ולהעתיק אותו לצרכים נקודתיים‪,‬‬
‫בידיעה שהוא מנגנון שפועל ואפשר להתבסס עליו בידיעה שהמטרה שלשמה הוא‬

                                                                     ‫משוכפל — תושג‪.‬‬

‫‪ 1	 92‬כבר אריאל ושוהם (‪ ,2000‬עמ' ‪ )161‬טענו שמכיוון שבטביעות 'ירשלמ' מופיע לראשונה שמה‬
‫של העיר ולא של הפחווה‪ ,‬אפשר להסיק שהקנקנים הוטבעו בירושלים או בעבור ירושלים‪.‬‬

                                                                     ‫וראו גבע‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.101‬‬
                      ‫‪ 	193‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,2011 ,‬עמ' ‪ ;37‬תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.93-92‬‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297