Page 293 - עידן האימפריות

‫סיכום‬

‫הטענה העיקרית שהוצגה בספר זה היא‪ ,‬שאת טביעות החותם שהוטבעו על ידיות‬
‫של קנקנים ביהודה על פני רצף של כ‪ 600-‬שנה יש לראות כתופעה מנהלתית אחת‪,‬‬
‫שפעלה כחלק משיטה אחת בכל פרק הזמן שיהודה הייתה בשלטון אחת ממעצמות‬
‫האזור‪ .‬אין לקבל עוד את ההסברים שלפיהם הטיפוסים השונים של טביעות החותם‬
‫היו תופעות נפרדות ממוקדות בזמן‪ ,‬שאין ביניהן כל קשר‪ ,‬ושימשו בכל פעם פרק‬

‫זמן קצר לצורך מטרה מוגדרת‪.‬‬
‫טענה נגזרת היא‪ ,‬שמערכת הטביעות על הקנקנים לא הייתה קשורה לאימפריה‬
‫אחת מסוימת‪ ,‬היא לא הייתה תלוייה במעמדה של יהודה כממלכה וסאלית או‬
‫כפחווה‪ ,‬בקיומה של ירושלים כבירת הממלכה או כמרכזה של פחווה‪ ,‬ולא היה לה‬
‫קשר לקיומו או לאי‪-‬קיומו של בית המקדש‪ .‬מערכת זו החלה לפעול בעת שיהודה‬
‫הייתה ממלכה וסאלית של אשור‪ ,‬ואחר כך של מצרים ושל בבל‪ ,‬שירושלים בירתה‬
‫ובית המקדש במרכזה‪ .‬היא הוסיפה להתקיים בעת שנעשתה יהודה פחווה בבלית‪,‬‬
‫שבירתה עברה למצפה שבחבל בנימין ובית המקדש עמד בחורבנו‪ ,‬וקיומה נמשך‬
‫בימי הבית השני‪ ,‬בעת שיהודה הייתה פחווה פרסית‪ ,‬תלמית וסלווקית‪ ,‬ירושלים‬
‫ביססה מחדש את מעמדה כבירה ובית המקדש השני היה מרכז הפולחן הבלתי‬
‫מעורער של העם‪ .‬כל הזמן הזה שימשה רמת רחל הלב הפועם של מערכת טביעות‬
‫החותם על הקנקנים‪ ,‬כפי שעולה מהמספר הגדול של טביעות החותם שנמצאו‬
‫באתר בשנות פעולתה של המערכת וקיום האתר ברמת רחל — משלהי המאה הח'‬

‫ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס‪.‬‬
‫מנהל הקנקנים ביהודה לא היה המצאה טכנולוגית‪ ,‬כלכלית או מנהלתית אלא‬
‫פיתוח יהודאי של טכניקה ידועה‪ ,‬פשוטה ומוכרת בכל רחבי המזרח הקדום‪ .‬אבל‬
‫לראשונה בהיסטוריה הפכה טכניקה פשוטה זו לשיטה שפעלה בגבולות רחבים‪,‬‬
‫במספרים גדולים‪ ,‬בעזרת שפע חותמות שהוטבעו על עשרות ועל מאות קנקנים‬
‫לאורך מאות שנים‪ .‬נוסף על פיתוח מנהל הקנקנים ובחירת מרכזי איסוף ראשיים‪,‬‬
‫כלל הפיתוח המהיר של הכלכלה גם תהליך מואץ של הקמת אחוזות חקלאיות‬
‫וגדילתן‪ ,‬ככל הנראה אחוזות מלך באזורים שהיו שייכים לבית המלוכה ביהודה והיו‬
‫ריקים יחסית מיישוב ומעיבוד חקלאי אינטנסיבי‪ .‬אחוזות אלה היו‪ :‬עמק רפאים‪,‬‬
‫הוא 'עמק המלך' של תקופת המקרא‪ ,‬שאת הכפר שבמרכזו‪ ,‬ח'ירבת א‪-‬ראס‪ ,‬הצעתי‬

‫‪291‬‬