Page 293 - עידן האימפריות
P. 293
סיכום
הטענה העיקרית שהוצגה בספר זה היא ,שאת טביעות החותם שהוטבעו על ידיות
של קנקנים ביהודה על פני רצף של כ 600-שנה יש לראות כתופעה מנהלתית אחת,
שפעלה כחלק משיטה אחת בכל פרק הזמן שיהודה הייתה בשלטון אחת ממעצמות
האזור .אין לקבל עוד את ההסברים שלפיהם הטיפוסים השונים של טביעות החותם
היו תופעות נפרדות ממוקדות בזמן ,שאין ביניהן כל קשר ,ושימשו בכל פעם פרק
זמן קצר לצורך מטרה מוגדרת.
טענה נגזרת היא ,שמערכת הטביעות על הקנקנים לא הייתה קשורה לאימפריה
אחת מסוימת ,היא לא הייתה תלוייה במעמדה של יהודה כממלכה וסאלית או
כפחווה ,בקיומה של ירושלים כבירת הממלכה או כמרכזה של פחווה ,ולא היה לה
קשר לקיומו או לאי-קיומו של בית המקדש .מערכת זו החלה לפעול בעת שיהודה
הייתה ממלכה וסאלית של אשור ,ואחר כך של מצרים ושל בבל ,שירושלים בירתה
ובית המקדש במרכזה .היא הוסיפה להתקיים בעת שנעשתה יהודה פחווה בבלית,
שבירתה עברה למצפה שבחבל בנימין ובית המקדש עמד בחורבנו ,וקיומה נמשך
בימי הבית השני ,בעת שיהודה הייתה פחווה פרסית ,תלמית וסלווקית ,ירושלים
ביססה מחדש את מעמדה כבירה ובית המקדש השני היה מרכז הפולחן הבלתי
מעורער של העם .כל הזמן הזה שימשה רמת רחל הלב הפועם של מערכת טביעות
החותם על הקנקנים ,כפי שעולה מהמספר הגדול של טביעות החותם שנמצאו
באתר בשנות פעולתה של המערכת וקיום האתר ברמת רחל — משלהי המאה הח'
ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס.
מנהל הקנקנים ביהודה לא היה המצאה טכנולוגית ,כלכלית או מנהלתית אלא
פיתוח יהודאי של טכניקה ידועה ,פשוטה ומוכרת בכל רחבי המזרח הקדום .אבל
לראשונה בהיסטוריה הפכה טכניקה פשוטה זו לשיטה שפעלה בגבולות רחבים,
במספרים גדולים ,בעזרת שפע חותמות שהוטבעו על עשרות ועל מאות קנקנים
לאורך מאות שנים .נוסף על פיתוח מנהל הקנקנים ובחירת מרכזי איסוף ראשיים,
כלל הפיתוח המהיר של הכלכלה גם תהליך מואץ של הקמת אחוזות חקלאיות
וגדילתן ,ככל הנראה אחוזות מלך באזורים שהיו שייכים לבית המלוכה ביהודה והיו
ריקים יחסית מיישוב ומעיבוד חקלאי אינטנסיבי .אחוזות אלה היו :עמק רפאים,
הוא 'עמק המלך' של תקופת המקרא ,שאת הכפר שבמרכזו ,ח'ירבת א-ראס ,הצעתי
291