Page 296 - עידן האימפריות

‫‪ 294‬סיכום‬

‫האדריכלות של מבנים אלה היא שילוב חד‪-‬פעמי של מאפיינים מקומיים וזרים‪,‬‬
‫שחלקם מוכרים מתקופות קודמות באזור וחלקם היו חדשים לגמרי במרחב‪ .‬לשילוב‬
‫כזה אין תקדים בבנייה המקומית‪ ,‬ויש בכך מאפיין נוסף של פרק זמן מיוחד ומעצב‬

‫בתולדות ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬עם ראשית תקופת ה'שלום האשורי' במזרח הקדום‪.‬‬
‫רמת רחל הייתה כאמור מרכז האיסוף המרכזי והחשוב ביהודה‪ .‬אתר זה הוא‬
‫מרכז המנהל היחיד באזור ההר‪ ,‬ובשונה מהאתרים האחרים‪ ,‬שהיו יישובים גדולים‬
‫למדי ואף ערים מבוצרות‪ ,‬לא הייתה רמת רחל אלא מצודה מקומית‪ ,‬שהוקמה זה‬
‫עתה‪ ,‬אי שם בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ .‬למרות זאת היא הפכה ל'בירת הקנקנים'‬
‫למשך כ‪ 600-‬שנה‪ ,‬ונמצאו בה בסך הכול יותר קנקנים מבכל אתר אחר ביהודה‪.‬‬
‫עובדה זו מחזקת את ההערכה שתפקידה של רמת רחל‪ ,‬מיום הקמתה‪ ,‬היה קשור‬
‫למנהל ולכלכלה הממלכתית‪ ,‬וגם אם מבחינה מספרית מרכזיותה לא ניכרת בתוך‬
‫המערכת של טביעות 'למלך'‪ ,‬התמונה הרחבה מראה את חשיבותה מראשית קיומה‬

‫של מערכת המנהל הזאת‪.‬‬
‫המסקנה העיקרית העולה מתיאור המציאות הארכיאולוגית ביהודה בראשית‬
‫תקופת השעבוד שלה לאשור היא‪ ,‬שהשעבוד הזה היה גורם מרכזי בדחיפה לשיפור‬
‫המנהל והכלכלה של הממלכה‪ .‬ביהודה‪ ,‬כמו בממלכות אחרות ששועבדו לאשור‪,‬‬
‫ניכר שגשוג כלכלי גדול‪ ,‬שהיה תוצאה של השתלבותן במערך הכלכלי האימפריאלי‪,‬‬
‫שבמסגרתו עודדה אשור את התפתחות כלכלתן של הממלכות הקטנות‪ .‬גם‬
‫לחץ המיסים השנתיים בשיעורים קבועים חייב שיפור וייעול של מערכי הייצור‬
‫המקומיים‪ .‬לכך סייעה היציבות הביטחונית והמדינית בתקופה הארוכה של 'השלום‬
‫האשורי' במאה הז' לפנה"ס‪ ,‬והפתיחה של שווקים חדשים בכל רחבי האימפריה‪,‬‬
‫שהפכה לאזור סחר אחד‪ .‬מטרתם של האשורים הייתה אכן להרוויח את המירב‬
‫מהממלכות הווסאליות ולהזרים לאשור עושר ומוצרי יוקרה‪ ,‬ומבחינתן של ממלכות‬
‫החסות היה במצב העניינים פוטנציאל גדול של יציבות והתפתחות‪ ,‬שלא היו‬
‫אפשריים תחת ההגמוניה של הממלכות הטריטוריאליות הגדולות ששלטו במרחב‬
‫עד ראשית השליש האחרון של המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬הכתיבו את סדרי הכלכלה‬
‫והמסחר והגבילו במידה רבה את יכולתן של הממלכות הקטנות שבדרום ארץ‪-‬‬

‫ישראל ובעבר הירדן לפתח את הפוטנציאל שלהן‪.‬‬

‫חלק מרכזי בספר עוסק בביסוס הרצף הכרונולוגי של מערכת טביעות החותם —‬
‫המערכת בכללה והטיפוסים למיניהם שבתוכה‪ .‬נקודת ההתחלה של המערכת‬
‫משוערת והיפותטית במידה רבה‪ ,‬שכן אחת המגבלות העיקריות של המחקר‬
‫הארכיאולוגי‪ ,‬שבמסגרתו ניתנות להגדרה מדויקת למדי נקודות הסיום של תהליכים‪,‬‬
‫בייחוד אם יש בהם חורבן‪ ,‬שריפה וכיוצא באלו אסונות‪ ,‬היא הקושי לאתר במדויק‬
‫את ראשיתם של תהליכים‪ .‬לפיכך טענתי‪ ,‬שמערכת הטביעות על ידיות של קנקנים‬