Page 295 - עידן האימפריות

‫סיכום ‪293‬‬

‫מחוץ לממלכת יהודה‪ ,‬ואפשר שסחר מוגבל התרחש בעודפי תוצרת או בקנקנים‬
‫ששולמו כמשכורת או כהענקה של בית המלוכה לפקידים‪ ,‬בני משפחת המלוכה‪,‬‬

‫בעלי אחוזות ובעלי תפקידים אחרים בממלכה‪.‬‬
‫התהליכים המתוארים כאן לא אפיינו רק את יהודה‪ ,‬ודומים להם התחוללו‬
‫ככל הנראה גם בשאר הממלכות הווסאליות הקטנות‪ ,‬שהוסיפו להתקיים תחת‬
‫שלטון אשור בקצות האימפריה‪ .‬המאפיין העיקרי של יהודה‪ ,‬שלא כמו הממלכות‬
‫הווסאליות השכנות לה‪ ,‬היה פיתוח המנהל של טביעות החותם‪ .‬פיתוח זה נובע‬
‫ממאפייני החקלאות והכלכלה של יהודה‪ ,‬שהתבססה על ייצור נוזלים יקרי ערך‪,‬‬
‫בעיקר שמן זית ויין‪ ,‬שבצידם גידול דגנים‪ .‬יש להניח שבמואב ובעמון‪ ,‬שם התבססה‬
‫הכלכלה בעיקר על צאן ובקר ועל אספקת מוצרים שנגזרו מכך‪ ,‬התפתחו שיטות‬
‫מנהל אחרות ושונות‪ ,‬שהותאמו לענפי החקלאות והכלכלה ולדרך שבה הומרה‬
‫התוצרת והועלה המס לאימפריה‪ .‬גם מואב‪ ,‬עמון ואדום חויבו במיסים כבדים‬
‫לאימפריה האשורית‪ ,‬ובשונה מאדום‪ ,‬שהייתה יכולה לשלם את המיסים מתוך רווחי‬
‫הסחר הערבי שעבר בתחומה‪ ,‬נאלצו גם מואב וגם עמון להמיר תוצרת חקלאית‬
‫במתכות יקרות ובחפצי יוקרה לצורך המיסים השנתיים‪ .‬כדי לפקח על המערכת‬
‫הזאת ולנהלה‪ ,‬ובדומה להקמת המרכז המנהלי ברמת רחל‪ ,‬הוקמו מרכזי מנהל‬
‫דומים גם במואב ובעמון‪ ,‬בסמוך לבירות הקדומות של הממלכות הווסאליות‪,‬‬
‫ולימים הפחוות‪ ,‬וגם שם התפתחה הכלכלה והתבגרה‪ ,‬והתפתחו ענפי החקלאות‬
‫שעל בסיסם היה השלטון המקומי יכול לשלם את מיסיו‪ .‬שלא כמו התהליכים‬
‫שעברו על הממלכות ההרריות שבקצה האימפריה האשורית‪ ,‬ובניגוד לערי החוף‬
‫בפניקיה ובפלשת‪ ,‬שחשיבותן העיקרית לאימפריה הייתה בכלכלת הסחר שלהן‪,‬‬
‫הן הימי והן היבשתי‪ ,‬הממלכות הטריטוריאליות הגדולות ששכנו בסוריה ובצפון‬
‫ארץ‪-‬ישראל מעולם לא עברו את התהליכים שעברו על יהודה ושכנותיה‪ ,‬ולכן גם‬
‫לא ניכרת בהן התפתחות דומה‪ .‬ממלכות אלה נחרבו בתהליך מהיר והפכו לפחוות‬
‫אשוריות‪ ,‬ובכך הן היו נתונות לחלוטין לשלטון האימפריה ולניצול כלכלי מרבי של‬

‫הפקידים הממונים מטעמה‪.‬‬
‫בכל האמור לעיל יש משום חיזוק להנחה שהמצודה ברמת רחל נבנתה בידי מלך‬
‫יהודה בהשפעה אשורית‪ ,‬אם לא בהנחיה ישירה או בהוראה של האימפריה ששלטה‬
‫במרחב מימי תגלת פלאסר הג'‪ ,‬וביתר עוצמה מאז ימי סרגון הב'‪ .‬בדומה לכך נבנו‬
‫ככל הנראה המצודה בח'ירבת אל‪-‬מדיבע ואולי גם הארמון או המצודה בעמאן‪.‬‬
‫אפשר לראות בכל אלה חלק ממפעלי הבנייה שהממלכות הווסאליות הקטנות‬
‫נאלצו לבנות בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ .‬המצודות הללו‪ ,‬שאינן משקפות מסורות‬
‫בנייה מקומיות‪ ,‬לא באיכות‪ ,‬לא במאפייני המרכיבים השונים ולא בתוכנית הכללית‪,‬‬
‫שירתו ודאי את ה ִמנהל האימפריאלי‪ ,‬ואולי ישב בהם זמנית או דרך קבע המשגיח‬
‫האשורי (‪ ,)qēpu‬וחנו בהן חילות מצב קטנים שהוצבו בנקודות מפתח אסטרטגיות‪.‬‬