Page 155 - הדרך לכט בנובמבר
P. 155

‫עדויות לפני הוועדה בארץ ישראל  ‪153‬‬

‫הדגיש בונבוטורה שהללו לא יצטמצמו לעיר העתיקה בלבד‪ ,‬אלא יכללו את‬
‫כל המקומות הקדושים שבירושלים וסביבותיה‪ .‬המסר שהועבר‪ ,‬שיש למצוא‬
‫הסדר לכל האתרים הקדושים בארץ‪ ,‬הטריד את חברי הוועדה והדובר לא הקל‬
‫עליהם‪ .‬אנתט'אם הצליח להכניס מעט סדר‪ :‬נצרת היא עיר קדושה‪ ,‬הקשה‬
‫האיראני‪ ,‬שמא גם שם ניצור מובלעת? העד השיב בשלילה‪ ,‬ובכך אישר את‬
‫האבחנה בין ירושלים‪ ,‬שבה התמקדה הדרישה הקתולית‪ ,‬ובין שאר המקומות‬

                                                                         ‫הקדושים‪66.‬‬
‫העדות הנוצרית השנייה הייתה פומבית‪ ,‬ונאמו בה שני נציגי הכנסייה‬
‫האנגליקנית ונציג של הכנסייה הסקוטית‪ .‬עדות זו הייתה חשובה פחות מקודמתה‪.‬‬
‫הדוברים ביקשו לא לעסוק ב'ענייני מדיניות'‪ ,‬וגילו הבנה הן לדרישות היהודים‬
‫הן לאלה של הערבים‪ .‬המקומות הקדושים לא תפסו בעדות זו את מרכז הבמה‪,‬‬
‫והדוברים התמקדו בדאגה למיעוט הנוצרי ובחובה למציאת מנגנון שיגן על‬
‫זכויות הנוצרים בארץ בכל קונסטלציה של הסדר עתידי שיתקבל‪ 67.‬תביעות‬
‫דומות עלו גם מהתזכירים ששיגרו לוועדה הפטריארכים של הכנסייה היוונית‬
‫אורתודוקסית והכנסייה הארמנית‪ 68.‬למעשה‪ ,‬מכל עדויות הנוצרים עלה עניין‬
‫מרכזי אחד‪ :‬החשיבות העליונה שייחסו לשמירת הסטטוס קוו‪ ,‬שעלול להיפגע‬
‫כתוצאה משלטון חדש שיצור מציאות חדשה — הן ביחס למקומות הקדושים הן‬
‫ביחס למעמדם של הנוצרים בארץ ישראל‪ .‬נקודה מעניינת שעליה עמדו נציגי‬
‫האו"ם הייתה כי החשש לממשל עתידי לא נבע מהערכה שהממשל עצמו עלול‬
‫להקשות על חופש הפולחן הנוצרי במקומות הקדושים‪ ,‬אלא מכך שהוא עשוי‬

         ‫לצדד בקבוצה נוצרית אחרת עם תביעה מתחרה על מקום קדוש מסוים‪69.‬‬
‫הוועדה התרשמה כי העדות הנוצריות מסוגרות בתוך עצמן‪ .‬אנשי הדת‬
‫הנוצרים התעלמו מרחשי לבה של הקהילה הערבית‪-‬נוצרית הגדולה בארץ‪,‬‬
‫והתמקדו במקומות הקדושים‪ .‬חששם האמיתי היה מפני היריבות המתמדת‬
‫באתרים הקדושים עם עמיתיהם המשמשים לצדם‪ .‬בלום‪ ,‬האחראי לעדויות‪ ,‬בא‬
‫במגע אישי עם מנהיגי הכנסיות ודיווח למשרד החוץ שלו על שיתוף פעולה‬
‫מעולה בין ראשי הנוצרים לוועדה‪ .‬מהשיחות האישיות שקיים הוא התרשם כי‬
‫אנשי הדת הנוצרים גילו התעניינות מוגבלת בהכרעות הפוליטיות שעמדו‬
‫על הפרק בין הערבים ליהודים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כמה מנהיגים נוצרים‪ ,‬ובהם הבישוף‬
‫האנגליקני‪ ,‬הודו לפניו כי 'ההנהגה היהודית תשמור טוב יותר על הצרכים‬
‫הנוצריים מאשר ההנהגה המוסלמית'‪ .‬אמירה כבדת משקל זו לא הפריעה לממלא‬

                                                      ‫‪UNSCOP Report, Vol. IV, pp. 14–18‬‬         ‫‪	66‬‬
                                                                  ‫‪Ibid., Vol. III, pp. 135–138‬‬  ‫‪6	 7‬‬
                                                                                                ‫‪	68‬‬
‫;‪UNA S-605-1, The American Patriarchate to Sandstrom, 15 July 1947‬‬
   ‫‪‘Memorandum on the Greek Orthodox Patriarchate of Jerusalem’, 5 June 1947‬‬                    ‫‪6	 9‬‬
                                         ‫אבא אבן‪ ,‬דבר אל העמים‪ ,‬תל אביב ‪ ,1959‬עמ' ‪.46‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160